An Electronic Edition Mishnah Bava Metsia, S08010

570v        1

אי זהו נשך ואי זהו תרבית המלוה סלע בחמשה דינ׳ דינרים סאתים חטים בשלש זהו נשך. ואי זהו תרבית המרבה בפירות כיצד 71r    כיצד לקח הימנו חטים בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חטים בשלשים דינ׳ דינרים ואמ׳ ואמר לו תן לי חיטיי שאני ו רוצה למוכרן וליקח בהן יין אמ׳ אמר לו הרי חטיך עשויות עלי בשלשים דינ׳ דינרים והרי לך בהן אצלי יין ויין אין לו..

72v    2

המלוה את חברו לא ידור בחצירו בחנם ולא ישכור הימנו בפחות מפני שהוא ריבית מרבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד השכיר לו חצירו לשנה ואמ׳ ואמר לו אם מעכשו אתה נותן לי דמים הרי הוא לך ואם משל חדש בחדש סלע בחדש מותר מכר לו את שדהו ואמ׳ ואמר לו אם מעכשו אתה נותן לי דמים הרי הוא לך באלף זוז ואם בגורן בשנים עשר מנה אסור..

  3

ד׳ מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים ואמ׳ ואמר לו אימתי משתרצה הבא מעות וטול את שלך אסור.. הלוהו על שדהו ואמ׳ ואמר לו אם אי אתה נותן לי מיכן ועד שלש שנים הרי הוא שלו הרי 5  ה שלו וכן הוא ביתוס בן זונין עושה על פי חכמים.

73v    4

אין מושבין חנוני למחצית שכר ולא יתן מעות ליקח מהן פירות למחצה שכר אלא אם כן נותן לו שכרו כפועל. אין מושבין תרנוגלין למחצה שכר אין שמין עגלים וסייחין למחצה שכר אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו אבל מקבלין עגלים וסייחים למחצה ומקבלין אותן למחצה עד שיהיו משולשין וחמור עד שתהא טוענת.. ובמקום שנהגו לעלות שכר כתף למעות מעלין.

74r    5

ו שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו לעשות למחצה שכר מקום שנהגו לחלוק את הוולד מיד חולקין מקום שנהגו לגדל יגדילו. רבן שמעון בן גמליאל או׳ אומר שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו ומפרין על שדהו ואינו חושש..

74v    6

ז אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא ריבית אבל אין מקבלין צאן ברזל מן הגוים ולווין מהם ומלוין אותן בריבית וכן בגר תושב..   מלוה הוא ישר׳ ישראל מעותיו של נכרי מדעת נכרי אבל לא מדעת ישראל..

75r    7

ח אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין 5  וא׳ע׳פ׳ ואף על פי שאין לזה יש לזה.. 75v    היה תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד משישקענו בכבשן ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה ר׳ רבי יוסי או׳ אומר אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היה לו זבל באשפתות וחכמים מתירין ופוסק עמו כשער הגבוה ר׳ רבי יהודה או׳ אומר א׳ע׳פ׳ אף על פי שלא פסק לו יכול לומר לו או תן לי כזה או תן לי מעותי..

  8

י׳ מלוה אדם את אריסיו חטים בחיטים לזרע אבל לא לאכול שהיה רבן ו גמליאל או׳ אומר מלוה את 25  עריסיו חיטים בחיטים לזרע בזול והוקרו או בזול יוקר והוזלו נוטל מהן 76r    מהן כשער הזול ולא מפני שהלכה בזול כן אלא שרצה להחמיר את עצמו.

9

לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חיטין ואני אתן לך לגרן אבל אומר לו תן לי עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח והלל אוסר וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה לאשה לחברתה ככרות עד שתעשה דמים שמא יוקרו החיטים ונמצאו באות לידי ריבית.

10

או׳ אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך כל ימי גריד אחד כל ימי רביעה אחד אבל לא יאמר חרוש עמי בגריד ואני 5  אחרוש עמך בבקעה.. י׳ב׳ רבן שמעון בן גמליאל אומר יש ו 10  רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות ממנו דורון והוא משלח לו דורון ואומר בשביל שילויני זהו רבית 15  מוקדמת לוה הימנו ו והחזיר לו מעותיו והיה משלח לו דורון ואומר בשביל מעותיו שהיו ב בטלות אצלי זהו רבית 20  מאוחרת ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר יש רבית דברים כיצד לא יאמר לו דע אם בא איש פלוני ממקום פלוני..

11

ואלו עוברין בלא תעשה 25  המלוה והלווה והערב   הערב והעדים וחכמים או׳ אומרים אף הסופר עוברים משום בל תתן לו ובל תקח ממנו ולא תהיה לו כנושה לא תשימון עליו ולא עור ולא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני יי׳.