An electronic transcription of Oxford University, Bodleian Library MS Heb c21 8a-11b
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | Bodleian (Oxford) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | Heb c21/8a-11b | Sheet | 21.5 × 20 cm |
Hand | Oriental Square; pointed Babyonian; cantillation | Written Column | 15.5 × 19.4 cm |
Date | 11th-13th c. | Lines per column | 25 |
Region | Characters/line | 50 | |
Format | codex | Characters/cm | 2.4 |
Material | parchment | ||
Extent | 2 leaves | Contributions: | |
Columns | 1 | Transcription | Shlomo Strauss |
Scribe | Markup | Hayim Lapin | |
Place of copying |
Transcription
חייב לרפותו עלו בו צמחין אם מחמת המכה חייב שלא מחמת המכה פטור
חיתה ונסתרה חיתה ונסתרה חייב לרפותו חיתה כל צורכה אינו חייב לרפותו:
ג׳ שבת רואין אותו כאילו הוא שומר קושואין שכבר נתן לו דמי ידו
5 או דמי רגלו הבושת הכל לפי המבייש והמתבייש המבייש את הערום
המבייש את הסומה המבייש את הישן חייב וישן שבייש פטור נפל מן
הגג והיזיק ובייש חייב על הניזק ופטור על הבושת שנ׳ שנאמר ושלחה ידה והחזיקה
במבושיו אינו חייב על הבושת עד שיהא מיתכוון: 2 ד׳ זה חומר באדם
מבשור וחומר שוב באדם מבשור מבאדם שאדם משלם את הנזק באדם ומשלם דמי
10 וולדות ושור אינו משלם אלא נזק ופטור מדמי וולדות: 3 ה׳ המכה אביו
ואמו ולא עשה בהן חבורה החובל בחבירו ביום הכיפורין חייב בכולן החובל
בעבד עיברי חייב בכולן חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו החובל בעבד כנעני
שלאחרין חיב בכולן ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אין לעבדין בושת: 4 ו׳ חרש שוטה וקטן
פגיעתן רעה החובל בהן חייב והן שחבלו לאחרין פטורין העבד והאשה פגיעתן
15 רעה החובל בהן חייב והן שחבלו לאחרין פטורין אבל משלמין לאחר זמן
ניתגרשה האשה ונישתחרר ה עבד חייב לשלם: 5 ז׳ המכה אביו ואמו
ועשה בהן חבורה החובל בחבירו בשבת פטור בכולן מפני שהוא נידון בנפשו
החובל בעבד כנעני שלו פטור מכולם: 6 ח׳ התוקע לחבירו נותן לו סלע
ר׳ רבי יהודה א׳ אומר משם ר׳ רבי יוסה הגלילי מנא סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן ארבע
20 מאות זוז צרם באזנו תלש בשערו רקק והיגיע בו הרוק העביר טליתו ?
ממנו ופרע ראשה שלאשה נותן ארבע מאות זוז הכל לפי כבודו: ט׳
א׳ אמר ר׳ רבי עקיבה אפילו עניים שבישראל רואין אותן כאילו הן בני חורין שירדו
מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב מעשה באחד שפרע ראשה שלאשה
ובאת לפני ר׳ רבי עקיבה וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז אמר לו ר׳ רבי תן לי זמן
25 ונתן לו שומרה עומדת בפתח חצירה שבר את הפך בפניה ובו באיסר שמן
גילת את ראשה והיתה מטפחת ומנחת על ראשה העמיד לה עדים ובא לפני
ר׳ רבי עקיבה א׳ אמר לו ר׳ רבי לזו אני נותן ארבע מאות זוז א׳ אמר לו ר׳ רבי עקיבה לא אמרתה כלום שהחובל בעצמו אף על פי שאינו רשיי פטור
Notes
There are no notes available.