An Electronic Edition of Mishnah Editio Princeps, Naples 1492
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | National Library of Israel (Jerusalem) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | P1143297 | Sheet | 39 × cm |
Hand | NeedsTyping; unpointedunpointed (not by primary scribe) | Written Column | × cm |
Date | 1535-1536 | Lines per column | 53 |
Region | NeedsTyping | Characters/line | 37 |
Format | codex | Characters/cm | |
Material | paper | ||
Extent | 355 leaves | Contributions: | |
Columns | 2 | Transcription | Nurit Ezer Leor Jacobi |
Scribe | שמואל לירמה; Samuel Lerma | Markup | Hayim Lapin Brian |
Place of copying | ; |
Transcription
החובל בחברו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער ברפוי 40 בשבת ו בבשת בנזק כיצד סימא את עינו קיטע את ידו שבר את רגלו רואין אותו כאלו הוא עבד נמכר בשוק שמין אותו כמה היה יפה וכמה הוא יפה בצער כואו בשפוד או במסמר אפילו על צפרנו במקום שאינו עושה חבורה אומרי׳ אומרים כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול להיות 45 מצטער כך רפוי הכהו חייב לרפאתו עלו בו צמחים אם מחמת המכה חייב ושלא מחמת המכה פטור חיתה ונסתרה חיתה ונסתרה חייב לרפאתו חיתה כל צרכה א אינו חייב לרפאתו שבת רואין אותו כאלו הוא שומר קשואין שכבר נתן נו לו דמי ידו ודמי רגלו בשת הכל לפי המבייש 50 154vB והמתבייש המבייש את הערום המבייש את הסומא והמבייש את הישן חייב וישן שבייש פטור נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבשת שנ׳ שנאמר ושלח׳ ושלחה ידה והחזיקה במבושיו אינו חייב על הבשת עד שיהא 5 מתכוין 30
2
ב
זה חומר באדם
מבשור וחומר
בשור
ב
מבאדם
מבשור שהאדם
משלם את הנזק
ורפוי וצער
ושבת ובשת ומשלם דמי ולדות ושור אינו משלם א
אלא
הנזק ופטור מדמי ולדות:
40
3
ג המכה אביו ואמו ולא עשה בהם חבורה החובל בחברו 45 ביום הכפורים חייב בכולם החובל בעבד עברי חייב בכול׳ בכולם חוץ מן השבת בזמן שהו׳ שהוא שלו החוב׳ החובל בעבד כנעני של אחרי׳ אחרים חייב בכולם ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר אין לעבדים בשת 8
155r 155rA 4
ד
חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה החובל
בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורין
העבד והאמה
פ1יעתן רעה
3בל
בהן חייב
ו2הן שחבלו
אחרים
פטורין אבל אבל משלמין
לאחר זמן נתגרש׳
נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חיבין לשלם
1
ה המכה אביו ואמו ועשה בהן חבורה החובל בחברו בשבת פטור מכ ולום מפני שהוא נדון בנפשו החובל בעבד כנעני שלו פטור מכל ו ם 9
6ו התוקע לחברו נותן לו סלע ר׳ רבי יהודה אומר משום ר׳ רבי יוסי הגלילי מנה 20 סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מ מאות זוז צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו הרוק או שהעביר טלתו ממנו ופרע ראשה של אשה נותן א ארבע מאות זוז הכל לפי כבודו אמ׳ אמר ר׳ רבי עקיבא אפי׳ אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאלו הן בני חורין שירדו מנכסיהן 25 שהן בני אברהם יצחק ויעקב מעשה באחד שפרע ראשה של אשה ובאת לפני ר׳ רבי עקיבא וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז אמ׳ אמר לו ר׳ רבי תן לי זמן ונתן לו וש ימרה וכשהיא ע ומדת על פתח חצרה ושבר את הפ כ ך ד בפניה ובו באיסר שמן וג 30 וגלת ה את ראשה והיתה מ טנחת מטפחת ומנחת ˚ על ראשה והעמיד לה ע עדים ובא לפני ר׳ רבי עקיבא ואמר לו ר׳ רבי לזו אני נותן ארבע מ מאות זוז אמ׳ אמר לו לא אמרת כלום שהחובל בעצמו ואף על פי שאינו רשאי פטור ואחרים שחבלו בו חייבין והקוצץ את נטיע ות יו אעפי׳ אף על פי שאינו רשאי פטורואחרים 35 שקצצו את נטיעותיו חייבין 10
7ז אעפי׳ אף על פי שהו׳ שהוא נותן לו אינו נמחל לו לעד שיבקש ממנו מחיל׳ מחילה שנ׳ שנאמר ועת׳ ועתה השב את אשת האי׳ האיש וגו׳ וגומר ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנ׳ שנאמר ויתפלל אברהם אל ה 50 האלהים וגו׳ וגומר האומר סימא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב על מנת לפטור חייב קרע את כסותו שבר את כדו על מנת לפטור פטור עשה כן ל לאיש פלוני על מנת ל פטו׳ פטור חייב בין בגופו בין בממונו 2 155rB 1
Notes
Fol. , l. 30. An annotator has corrected מטנחת to מנחת, but the whole word was also deleted and replaced in the margin. Evidence of two annotators, or two passes by the annotator?