An Electronic Edition of Mishnah Editio Princeps, Naples 1492

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository National Library of Israel (Jerusalem) Dimensions:
Id no. P1143297 Sheet 39 × cm
Hand NeedsTyping; unpointedunpointed  (not by primary scribe) Written Column × cm
Date 1535-1536 Lines per column 53
Region NeedsTyping Characters/line 37
Format codex Characters/cm
Material paper
Extent 355 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription Nurit Ezer Leor Jacobi
Scribe שמואל לירמה; Samuel Lerma Markup Hayim Lapin Brian
Place of copying ;

Transcription

folio 160r160rA Order P_P00001.4 Tractate P_P00001.4.255שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו לעשות. ו לא כל מוק קו׳ ם ˚
  שנהגו לחלוק את הוולדות מיד חולקין מקום שנהגו לגדל י
  יגדלו רבן שמעון בן גמליאל אומר שמין עגל עם אמו
  ושיח עם אמו ומפרין על שדהו ואינו חושש משום ר
 5 רבית:
 



6 ו
  אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל
  מקבלין צאן ברזל מן הגוים ולוין מהם ומלוין אותם ב
  ברבית וכן בגר תושב מלוה ישראל מעותיו של נכרי מ
  מדעת הנכרי אבל ולא מדעת ישראל:
 15






7 ז היה הוא תחלה לקוצרים פוסקי׳ פוסקין עמו אין פוסקין על הפירות עד שיצא
  השער היה הוא תחלה לקוצרים פוסקי׳ פוסקים עמו אלא בשער פוסקין אעפי׳ אף על פי שאין לזה יש לזה לק
  לקוצרי׳ לקוצרים פוסק עמו על הגדוש ועל העביט של ענבי׳ ענבים ועל
 25 המעטן של זיתים ועל הבצים של יוצר ועל הסיד מש
  מש ישקע בכבשן נו ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה
  ר׳ רבי יוסי אומר אינו פוסק עמו על הזבל עד שיהא לו זבל
  באשפות ה וחכמים מתירין ופוסק עמו בשערה גבוהו ר׳ רבי
  יהודה אומר אף על פי שלא פסק עמו יכול הוא לומר ל
 30 לו תן לי כזה או תן לי את מעותי:
 


8 ח מלוה אדם את אריסיו חטים בחטים לזרע
 35 אבל לא לאוכל שהיה רבן גמליאל או׳ אומר מלוה את אריסיו
  חטים בחטים וזרוע בזול והוקרו ב או ביוקר והוזלו א ונוטל
  מהם כשער הזול לא שהלכה כן אלא שרצה להחא מיר על
  עצמו
 






9 ט לא יאמר אדם לחבירו הלויני
  כור חטים ואני נותן לך לגורן אלא יא ומר לו עד שיבא ב
  בני או עד שאמצא את המפתח והלל אוסר וכן היה הלל אומר
  לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו בדמים שמא
 50 יוקרו החטים ונמצאו באות לידי רבית:
 


160rB

10 י אומר אדם
  לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך א
  אבל לא יאמ׳ יאמר נכש עמי ואעדור עמך או עדור עמי ואנכש
 5 עמך כל ימי גריר אחד כל ימי רביעה אחת אבל לא יא
  יאמר לו חרוש עמי בגריר ואני ואחרוש עמך ברביעה
 



יא רבן גמליאל אומר
  יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ל
  ללוות ממנו והיח משג לח לו דורון וא ַומר בשביל שילווני
  זו היא רבית מוקדמת לוה מ המנו והחזיר לו את מעותיו
 15 היה משג לח לו דורון ואו מ ׳ואומר בשביל מעותיך ו שהיו בטלות
  אצלי זו היא רבית מאוחרת ר׳ רבי ישמעאל שמעון אומר ויש רבית
  דברים לא יאמר לו דע אם בא איש פלו׳ פלוני ממקום פלו׳ פלוני :
 

11 ואילו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים
 20 וחכמים אומרים אף הסופר. עוברין על בל תתן לו ועל
  בל תקח מאתו ועל לא תהיה לו כנושה ועל ולא תשימון
  עליו נשך ועל ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלדיך
  אני ה':
 


          6פרק ששי1 השוכר את האומנין והטעו
  זה את זה אין להם זה על זה
  אלא תרעו מת שכר את ה
 30 החמר ואת הקדר פירייפרין חלילין לכלה או למת הפ
  פועלין לעלות פשתנו מן המשרה וכל דבר שהוא אבד
  אבוד וחזרו בהם מקום שאין שם אדם שוכר עליהם או
  מטען
 





2 ב השוכר את האומנין וחזרו בהן ידן
  לתחתונה אם בעל הבית חזר בו ידו לתחתונה וכל המשנ ה
  ידו לתחתונה וכל החוזר בו ידו לתחתונה:
 



Notes

Fol. 160rA, l. 1. An apparent abbreviation expanded by the annotator.