An Electronic Edition of Mishnah Editio Princeps, Naples 1492

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository National Library of Israel (Jerusalem) Dimensions:
Id no. P1143297 Sheet 39 × cm
Hand NeedsTyping; unpointedunpointed  (not by primary scribe) Written Column × cm
Date 1535-1536 Lines per column 53
Region NeedsTyping Characters/line 37
Format codex Characters/cm
Material paper
Extent 355 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription Nurit Ezer Leor Jacobi
Scribe שמואל לירמה; Samuel Lerma Markup Hayim Lapin Brian
Place of copying ;

Transcription

folio 152v152vA Order P_P00001.4 Tractate P_P00001.4.139




















10 י יש חייב על מעשה שורו ופטור
  על מעשה עצמו. חייב על מעשה עצמו ופטור על
  מעשה שורו. שורו שבייש פטור והוא שבייש חייב. .
  שורו שסימא את עין עבדו והפיל את שינו פטור. והוא שסימא את עין עבדו והפיל את שנו חייב חייב. שורו
  שחבל באביו ובאמו חייב והוא שחבל באביו ו באמו פ
  פטור. שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב והוא ש
  שהדליק את הגדיש בשבת פטו׳ פטור מפני שהוא נדון בנפשו:
 





11 יא שור שהיה רודף אחר שור אחר והזיק זה אומר
  שורך הזיק והלה אומר לא כי אלא בסלע לקה המוציא
  מחברו עליו הראיה היו שנים רודפים אחר אחד זה או׳ אומר
  שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק שניהן פטורין ואם היו
  שניהן שלאיש אחד שניהם חייבים. היה אחד גדול
 40 ואחד קטן הניזק אומר גדול הזיק והמזיק א ומר לא כי אלא
  קטן הזיק אחד תם ואחד מועד הניזק אומ׳ אומר המועד הזיק
  והמזיק או׳ אומר לא כי אלא תם הזיק המוציא מחברו עליו
  להביא הראיה. היו הנזוקין שנים אחד גדול ואחד קטן
  וכן המזיקין שנים אחד גדול ואחד קטן הניזק אומר גדול
 45 הזיק את הגדול וקטן את הקטן. המזיק אומר לא כי אלא
  הקטן את הגדול וגדול את הקטן אחד תם ואחד מועד.
  הניזק אומר מועד הזיק את הגדול ותם את הקטן המזיק
  אומר לא כי אלא תם את הגדול ומועד את הקטן המוצי׳ המוציא
  מחברו עליו ה להביא ראיה:
 50




152rB



4פרק רביעי1שור שנגח לארבעה וחמשה שוורים
  זה אחר זה זה אחר זה ישלם לאחרון
 5 שבהם אם יש בו מותר יחזיר לשלפניו אם יש בו מותר י
  יחזיר לשלפני פניו האחרון האחרון נשכר דברי ר׳ רבי מאיר
  ור׳ ורבי ישמעאל שמעון או׳ אומר שור שוה מאתים שנגח לשור אחר שוה
  מאתים אין הנבילה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל
  מנה חזר ונגח לשור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מ
 10 מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז ח
  חזר ונגח לשור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ו
  ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב:
 






2 ב
  שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו ה מועד
  לאדם אינו מועד לבהמה. ה מועד לקטנים ואינ ן ו מועד ל
  לגדולים למין שהוא מועד לו משלם נזק שלם למין ש
  שאינו מועד לו משלם חצי נזק. אמר לפני ר׳ רבי יהודה ל
 25 להרי הוא מועד בשבתות ואינו מועד בימות החול א מר
  להם בשבתות משלם נזק שלם ובימות החול משלם ח
  חצי נזק מאימתי הוא תם משיחזור בו שלשה ימי ש
  שבתות:
 



3 גשור של ישראל שנגח לשור של הקדש.
  ושל הקדש שנגחו לשור של ישראל פטור שנאמר שור
 35 רעהו ולא שור הקדש. שור של ישראל שנגח לשור של
  נכרי פטור ושל נכרי שנגח לשל ישראל בין תם ובין מ
  מועד משלם נזק שלם:
 






4 דשור של
  פקח שנגח לשור חרש שוטה וקטן חייב שור חרש ש
  שוטה וקטן שנגח לשו ר לשל פקח פטור שור חרש ש
  שוט׳ שוטר וקטן שנגחו מעמידין להן אפוטרפי׳ אפוטרפין ומעמידין בהן
  בפני האפוטרופין נתפקח החרש נשתפה השוטה הגדיל
 50 הקטן חזר לתמותו דברי ר׳ רבי מאיר ר׳ רבי יוסי אומ׳ אומר הרין הוא
  בחזקתו שור האס צטדין אינו חייב מיתה שנאמר כי יגח
  ולא שיגיחוהו:
 

Notes

There are no notes available.