An Electronic Edition of Mishnah Editio Princeps, Naples 1492

4158v  158vB    1

הזהב קונה את הכסף והכס׳ והכסף אינו קונה את הזהב הנחשת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחשת מעות הר 20  הרעות קונים ות את היפות והיפות אינו קונים ות את הרעות א אסימון ק ונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון. ה המטלטלין קונין את המטבע והמטבע אינו קונין ה את המ המטלטלין זה הכלל וכל המטלטלין קונין זה את זה: 9

2

כיצד משך המינו ממנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא 35  משך המינו ממנו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מ מאנשי דור המבול עתיד להפרע ממי שאינו עומד בד בדבורו ר׳ רבי ישמעאל שמעון אומ׳ אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה 15 159rA  12

3

ג האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע שתות למקח עד מתי הוא מותר להחזיר עד כדי 15  שיראה לתגר או לקרובו הורה ר׳ רבי טרפון בלוד האונאה שמונה כסף מכד׳ מכד כסף לסלע של יש למקח ושמחו תר תגרי לוד אמר להם מותר להחזיר כל היום ואמרו לו יניח לנו ר׳ רבי טרפון מקומינו וחזרו לדברי חכמים 7

4

ד אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם אונאה כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר ר׳ רבי יהודה אומר אין לתגר אונאה מי שהוטל ידו על העליונה רצה שהוא אומר לו תן לי את מעותי או תן 30  לי מה שא הונתני : 4

5

כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאה ר׳ רבי מאיר או׳ אומר ארבעה איסרו? ת מאיסר לדינר ר׳ רבי יהודה אומר ארבעה פונדיונות מפונדיון לדינר ר׳ רבי ישמעאל שמעון אומר שמנה פו פונדיונות משני פנדיונין לדינר: 3

6

ועד אימתי מותר להחזיר בכרכין עד כדי שיראה לשולחני ובכפרים עד ערבי שב שבתות אם היה מכירה אפי׳ אפילו לאחר שנים עשר חדש מ 45  מקבלה מ הימנו ואין לו עליו אלא תרעומת ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינה אלא נפש רעה: 7 159rB  3

7

האונאה ארבעה כסף והטענה 5  שתי כסף וההודאה שווה פרוטה חמש פרוטות הן הה 5  ההודאה בשוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה ? והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מעל והמוצא שוה פ פרוטה חייב להכריז והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונ ונשבע לו יוליכנו אחריו אפי׳ אפילו למדי: 10  6

8

ח חמשה ח ָומ ַשים הם האוכל תרומה ותרומת מעשר. ות ותרומת מעשר של דמאי והחלה והבכורים מוסיף חו חומש והפודה נטע רב יעי ומעשר שני שלו מוסיף חומש 20  והפודה את חהקדשות מוסיף חומש והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מוסיף חומש והגוזל את חברו שוה פרוטה ו ונשבע לו מוסיף חומש: 4

9

ט אילו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אין בהם לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה 30  שומר חנם אינו נשבע נושא שכר אינו משלם ר׳ רבי שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן יש להם אונאה וש ושאינו חייב באחריותן אין להם אונאה ר׳ רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה ובהמה ומרגל1ת אין להם אונאה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו 35  7

10

כשם שאונאה במקח ב וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה ח חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח ואם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מה היו מעשיך הראשונים. אם היה בן ג 45  גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמ׳ שנאמר וגר לא ת תונה ולא תלחצינו כי עבדים גרים הי יתם בארץ מצרים 159v  159vA  11

11

יא אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואין צריך ל לומר חדשים בישנים באמת ביין התירו לערב קשה ב 15  ברך מפני שהוא משביח. אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו מי שנתער׳ שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא אם כן הודיעו ולא לתגר אף על פי שהוא מ מודיעו שאינו אלא לרמות בו את אחרים מקום שנהגו להטיל מים ים יטילו: 20  2

12

יב התגר נוטל מחמש ה גורנות ונותן לתוך מג ור ַוה אחת. מחמש גיתות ונותן לתוך פיטס אחד ובלבד שלא יתכוין 25  לערב ר׳ רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שמרגילן לבוא אצלו וחכמי׳ וחכמים מתירין ולא יפחות את השער וחכממים אומרים זכור לטוב ולא יבור את הגריסין כדברי אבא שאול וחכמים מתירין ומודים שלא יבור על פי המגורה שאינו אלא כגונב את העין ואין 30  מפרק כסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים 7