An Electronic Edition of Mishnah Editio Princeps, Naples 1492

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository National Library of Israel (Jerusalem) Dimensions:
Id no. P1143297 Sheet 39 × cm
Hand NeedsTyping; unpointedunpointed  (not by primary scribe) Written Column × cm
Date 1535-1536 Lines per column 53
Region NeedsTyping Characters/line 37
Format codex Characters/cm
Material paper
Extent 355 leaves Contributions:
Columns 2 Transcription Nurit Ezer Leor Jacobi
Scribe שמואל לירמה; Samuel Lerma Markup Hayim Lapin Brian
Place of copying ;

Transcription

folio 158v158vA Order P_P00001.4 Tractate P_P00001.4.239
  ייחדו לה הבעלים מקום וטלטלה ונשברה בין מתוך י
  ידו ובין משהניחה לצרכו חייב לצרכה פטור:
 







10 י המפקיד מעות אצל חברו צררן והפשילן
  לאחריו מסרן לבנו או ולבתו הקטנים ונעל בנ פ יהם שלא
  כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרים. אבל ואם שמר
 15 כנגד כדרך השומרים פטור:
 
















11 יא המפקיד מעות אצל השולחני אם צרורים
  לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדן אינו חייב באחריותן
 35 ואם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדן ו חייב בא
  באחריותן אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש ב
  בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן. החנוני כבעל
  הבית דברי ר׳ רבי מאיר ר׳ רבי יהודה אומר כשולחני
 





12השולח יד בפקדון בית שמאי אומרי׳ אומרין ילקה בחסר וביתר
  בית הלל אומרים כשעת הוצאת ה ר׳ רבי עקיבא אומ׳ אומר כשעת
  התביעה.                              החושב לשלוח יד
  בפקדון בית שמאי מחייבין         ובית הלל אומרים
  אינו חייב אלא עד שעה שישלח יד כיצד הטה את ה
 50 החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא
  רביעית הגביהה ונפ טל ממנה רביעית ונשברה משלם ד
  דמי כלם את הכל :
 


158vB















Order P_P00001.4 Tractate P_P00001.4.239101112














     4פרק רביעי1 הזהב קונה את הכסף והכס׳ והכסף
  אינו קונה את הזהב הנחשת
  קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחשת מעות הר
 20 הרעות קונים ות את היפות והיפות אינו קונים ות את הרעות א
  אסימון ק ונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון. ה
  המטלטלין קונין את המטבע והמטבע אינו קונין ה את המ
  המטלטלין זה הכלל וכל המטלטלין קונין זה את זה:
 








2 כיצד משך המינו ממנו פירות
  ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא
 35 משך המינו ממנו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מ
  מאנשי דור המבול עתיד להפרע ממי שאינו עומד בד
  בדבורו ר׳ רבי ישמעאל שמעון אומ׳ אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה
 














folio 158v159rA











Order P_P00001.4 Tractate P_P00001.4.239101112412











3 ג האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבע כסף
  לסלע שתות למקח עד מתי הוא מותר להחזיר עד כדי
 15 שיראה לתגר או לקרובו הורה ר׳ רבי טרפון בלוד האונאה
  שמונה כסף מכד׳ מכד כסף לסלע של יש למקח ושמחו תר
  תגרי לוד אמר להם מותר להחזיר כל היום ואמרו לו יניח
  לנו ר׳ רבי טרפון מקומינו וחזרו לדברי חכמים
 






4 ד אחד הלוקח
  ואחד המוכר יש להם אונאה כשם שאונאה להדיוט כך
  אונאה לתגר ר׳ רבי יהודה אומר אין לתגר אונאה מי שהוטל
  ידו על העליונה רצה שהוא אומר לו תן לי את מעותי או תן
 30 לי מה שא הונתני :
 



5 כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאה ר׳ רבי מאיר או׳ אומר
  ארבעה איסרו? ת מאיסר לדינר ר׳ רבי יהודה אומר ארבעה
  פונדיונות מפונדיון לדינר ר׳ רבי ישמעאל שמעון אומר שמנה פו
  פונדיונות משני פנדיונין לדינר:
 


6 ועד אימתי מותר להחזיר
  בכרכין עד כדי שיראה לשולחני ובכפרים עד ערבי שב
  שבתות אם היה מכירה אפי׳ אפילו לאחר שנים עשר חדש מ
 45 מקבלה מ הימנו ואין לו עליו אלא תרעומת ונותנה למעשר
  שני ואינו חושש שאינה אלא נפש רעה:
 






159rB





7                               האונאה ארבעה כסף והטענה
 5 שתי כסף וההודאה שווה פרוטה חמש פרוטות הן הה
 5 ההודאה בשוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה
  ? והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מעל והמוצא שוה פ
  פרוטה חייב להכריז והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונ
  ונשבע לו יוליכנו אחריו אפי׳ אפילו למדי:
 10





8 ח
    חמשה ח ָומ ַשים הם האוכל תרומה ותרומת מעשר. ות
  ותרומת מעשר של דמאי והחלה והבכורים מוסיף חו
  חומש והפודה נטע רב יעי ומעשר שני שלו מוסיף חומש
 20 והפודה את חהקדשות מוסיף חומש והנהנה בשוה פרוטה
  מן ההקדש מוסיף חומש והגוזל את חברו שוה פרוטה ו
  ונשבע לו מוסיף חומש:
 



9 ט אילו דברים שאין להם
  אונאה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אין
  בהם לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה
 30 שומר חנם אינו נשבע נושא שכר אינו משלם ר׳ רבי שמעון
  אומר קדשים שהוא חייב באחריותן יש להם אונאה וש
  ושאינו חייב באחריותן אין להם אונאה ר׳ רבי יהודה אומר
  אף המוכר ספר תורה ובהמה ומרגל . ת אין להם אונאה
  אמרו לו לא אמרו אלא את אלו
 35






10                                                       כשם שאונאה
  במקח ב וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה ח
  חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח ואם היה בעל תשובה לא
  יאמר לו זכור מה היו מעשיך הראשונים. אם היה בן ג
 45 גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמ׳ שנאמר וגר לא ת
  תונה ולא תלחצינו כי עבדים גרים הי יתם בארץ מצרים
 

Notes

There are no notes available.