An Electronic Edition of the Mishnah, Tractate Neziqin, from the Hamburg Ms of the Babylonian Talmud

5200  218  1

אי זהו נשך ואי זהו ˚ תרבית אי זהו נשך המלוה סלע בחמשה דינרין וסאתים חטים בשלש מפני שהוא נושך ואי זהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח ממנו חטים בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חטים בשלשים דינר אמ' אמר לו תן לי חטי שאני מוכרן ולוקח אני בהן יין אמ' אמר לו הרי חטיך 30  עשויות עלי בשלשים דינר והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו:

2

המלוה את חברו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית מרבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד השכיר לו את החצר ואמ' ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך בעשר סלעים בשנה ואם של חדש בחדש סלע בחדש מותר מכר לו את השדהואמ' ואמר לו אם מעכשו אתה נותן לי הרי היא לך באלף זוז ואם לגורן בשנים עשר מנא אסור

3

מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמיו 35  ואמ' ואמר לו אימתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך הרי זה אסור הלוהו על שדהו ואמ' ואמר לו אם אי 219  אתה מביא לי מכאן ועד שלש שנים הרי היא שלי הרי היא שלו וכן היה ביתוס בן זונין עושה על פי? חכמים:

4

אין מושיבין חנוני למחצית שכר ולא יתן לו מעות ליקח בהן פירות למחצית שכר אלא אם כן נותן לו שכרו כפועל אין מושיבין תרנוגלין למחצה ואין שמין עגלים וסייחים למחצה אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו אבל מקבלין עגלים וסייחים למחצה ומגדלין אותן עד שיהו משולשין 5  וחמור עד שתהא טוענת

5

שמין פרה וחמור וכל דבר שעושה ואוכל למחצה מקום שנהגו לחלק את הולדות מיד חולקין מקום שנהגו לגדל יגדלו רבן שמעון בןגמל' גמליאל אומ' אומר שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו ומפרין על שדהו ואין חוששין משום רבית:

6

אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין צאןברזל מן הגוים ולווין מהן ומלוין אותן ברבית וכן בגר תושב מלוה ישראל מעותיו של נכרי מדעת נכרי אבל לא מדעת ישראל

7

אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער היה הוא תחלה 10  לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד משישקענו בכבשן ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה ר' רבי יוסי אומ' אומר אין פוסק עמו על הזבלעד שיהא לוזבל באישפה וחכמ' וחכמים מתירין ופוסק עמו כשער הגבוה ר' רבי יהודה אומ' אומר אעפ" אף על פי שלא פסק עמו יכול לומר לו תן לי כזה או תן לי מעותי:

8

מלוה אדם את אריסיו חטין בחטין לזרע אבל לא לאכל שהיה רבן גמל' גמליאל מלוה את אריסיו חטין בחטין ביוקר והוזלו או בזול והוקרו נוטל מהן כשעת הזול לא שהלכה 15  כן אלא שרצה להחמיר על עצמו:

9

לא יאמר אדם לחברו הלויני כור חטים ואני נותן לך לגורן אלא אומ' אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח והלל אוסר וכן היה הלל אומ' אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנה דמים שמא יוקרו החטים ונמצאו באות לידי רבית:

10

אומ' אומר אדם לחברו נכש עמי ואנכש עמך עדר עמי ואעדר עמך אבל לא יאמר לו נכש עמי ואעדר עמך עדר עמי ואנכש עמך כל ימי גריר אחת כל ימי רביעה אחת לא יאמר לו חרוש עמי בגריר ואני עמך 20  ברביעה רבן שמעון בן גמל' גמליאל אומ' אומר יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות ממנו והיה משלח לו ואומ' ואומר בשביל שילויני זו היא רבית מוקדמת לווה ממנו והחזיר לו מעותיו והיה משלח לו ואומר בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלי זו היא רבית מאוחרת ר' רבי שמעון אומ' אומר יש רבית דברים לא יאמר לו דע אם בא איש פל' פלוני פל' פלוני ממקום:

11

אלו עוברין בלא תעשה המלוה והלווה והערב והעדים וחכמ' וחכמים אומ' אומר אף הלבלר עוברין משום בל תתן לו ומשום בל תקח ממנו ולא תהיה לו כנושה 25  ולא תשימון עליו נשך ולפני עור לא תתן מכשול וגו' וגומר :