An Electronic Publication of Bibliotheca Apostolica Ebr116-117 (Vatican)

545v  45vA  1

איזהו נשך ואיזהו תרבית איזהו נשך המלוה סלע בחמשה דינרין וסאתים חיטים בשלשה 30  מפני שהוא נושך איזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימינו חיטין בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חיטין בשלשי׳ בשלשים דינרי׳ דינרים אמר לו תן לי חיטי שאני מוכרן לוקח 35  אני בהן יין אמר לו הרי חיטיך עשויות עלי בשלשים דינר ׳ דינרים והרי לך בהן אצלי יין ויין אין לו ?? :

2

המלוה את חבירו לא ידור בחצרו בחנם ולא ישכ י ו ר ממנו בפחות 40  מפני ריבית: מרבין על השכר 45vB  ואין מרבין על המכר כיצד השכיר לו את החצר ואמ׳ ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר 5  סלעים לשנה ואם של חודש ? בחודש סלע בחודש מותר מכר לו את השדה ואמ׳ ואמר לו אם מעכש מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך באלף זוז לגורן בשנים עשר 10  מנה אסור :

3

מכר לו את השדה ונתן מקצת דמים אמר לו מאימתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך אסור הלוהו על שדהו ואמ׳ ׳ ואמר לו אם אין אתה נותן לי מיכן ועד 15  שלש שנים הרי הוא שלי הרי הוא שלו כך היה עושה בית ביתוס בין זונין ? על פי חכמים :

4

אין מושיבין ? חנווני למחצית שכ׳ שכר ולא ליתן לו מעות ליקח בהן פירות למחצית 20  שכר אלא אם כן נתן לו שכרו בפועל אין מושיבין תרנוגלין למ ? למחצית שכר ואין שומין עגלין וסייחין למחצית. אלא אם כן נתן לו שכרו עמלו ומזונו אבל מקבלין 25  עגלין וסייחין למחצה ומגדלין אותן עד שיהו משולשין וחמור עד שתהא טוענת:

5

שמין פרה וחמור וכל שדרכו לעשות ולאכל למחצה מקום שנהגו לח ק ב ל א בוולדות מיד 30  חולקין מקום שנהגו לגדל יגדילו רבן שמעון בן גמליאל אומר עגל שמין עם אמו וסייח עם אמו ? ומפרין על שדהו ואינו חושש ? משום ריבית:

6

אין מקבלין צאן 35  ברזל מישראל מפני שהוא ריבית אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוים ולווין מהן ומלוין אותן בריבית וכן בגר ותש ו)ושב מלוה ישראל מעותיו של נוכרי מדעת הנכרי 40  אבל לא מדעת ישרל ׳ ישראל :

7

אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער 46r  46rA  יצא השער פוסקין א׳ע׳פ׳ אף על פי שאין לזה יש לזה היה הוא תחילה לקוצרין פוסק עמו על הגדיש ועל העבט ? 5  של ענבים ועל המעטן של זיתים ושל הביצים של יוצר ועל הסיד מישישקענו בכבשן: פוסק עמו על ה ב ב ז א ל כל ימות השנה ר׳ רבי יוסי אומ ׳ אומר לעולם אינו פוסק עמו בשער˚ 10  על ה ב ב ז א ל עד שיהא לו זבל באשפות וחכמים מתירין ופוסק עמו בשער גבוה ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר א׳ע׳פ׳ אף על פי שלא פסק עמו יכול הוא לומר לו תן מעותי או תן לי בזה:

8

מלוה אדם את 15  אריסין חיטין בחיטין לזרע אבל לא לאכל שהיה רבן גמילאל מלוה את אריסי ו ן חיטין בחיטין לזרע ביוקר והוזלו או בזול והוקרו נוטל מהן בשער הזול לא שהלכה כן. 20  אלא שרצה להחמיר על עצמו:

9

לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חיטין ואני נותן לך מן הגורן אלא אומ׳ אומרלו עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח הלל אוסר וכן היה 25  הילל אומ׳ אומר לא תלוה אשה לחבירתה ככד עד שתעשונו בדמים שמא יוקירו החיטין ונמצאו באות לידי ריבית:

10

אומ׳ אומר אדם לחבירו נכיש עמו ואנכיש עמך עדור 30  עמי עדור ואעדור עמך אבל לא אומ׳ מ׳ ׳ אומר עדור עמי ואנכיש עמך כל ימי גדיר אחת כל ימי רביעה אחת ולא יאמ׳ יאמר לו ? חריש עמי בגריד ואני אחרושעמך ברביעה : רבן גמליא׳ גמליאל יש ריבית 35  מוקדמת ויש ריבית מאוחרת 2 צד נתן עיניו ללות ממנו היה משלח לו ואומר בישביל שילויני זו היא ריבית מוקדמת לווה ממנו ? והחזיר לו את מעותיו היה משלח 40  לו ואמר בשביל מעותיו שהיו בטילות אצלי זו היא ריבית 46rB  מאוחרת ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר יש ריבית דברים לא יאמר דע כי איש פלוני בא ממקום פלוני:

11

אילו עוברין בלא תעשה 5  המלוה והלווה והערב והעדי ׳ והעדים וחכמים מתירין אומ׳ אומרים אף הסופר עובר על כל תתן לו ועל כל תיקח מאתו ועל כל תהיה לו כנושה ועל כל תשימון עליו נשך ועל לפני עור לא תתן מכשול ויראת 10  מאלהיך אני יי :