An Electronic Edition of the Mishnah from Maimonides Autograph MS of the Commentary to the Mishnah

92_185    25  1

הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועש2 ב ׳ בגדים משלם כשעת הגזלה גזל פרה מעוברת וילדה ורחל טעונה וגזָזָהוגזזה משלם דמי פרה העומדת לילד ודמי רחל טעונה להגזז פרה ועברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה זה הכלל כל הגזלנין מש׳ משלמין כשעת הגזלה: 35 30  2

2_186  2

גזל בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזלה ר׳ רבי מאיר אומ׳ אומר יאמר לו בעבדים הרי עבדך לפניך גזל מטבע ונסדק פירות והרקיבו יין והחמיץ מ' משלם כשעת הגזלה מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה ונעברה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח או שהיתה יוצאה5  ליסקל אומר לו הרי ש? לך לפניך: 20 2

3

נתן לאומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם נתן לֶחָרָשלחרש שדה תבה ומִגְדַלומגדל לתקן וקלקל חייב לשלם הבנאי שקבל עליו את הכותל לסותרו ושבר את האבנים או שהזיק 10  חייב לשלם היה סותר מצד זה ונפל מצד זה פטור ואם מחמת המכה חייב: 2 36

4

נתן צמר לצבע והקדיחה יורה נותן לו דמי צמרו צבעו כעור אם השבח יתר על היציאה15  נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר׳ רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר אם השבח יתרה על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתרה על השבח נותן לו את השבח: 29 8 5

5

הגוזל את חברו שווה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל נותן הוא לשלוח בית דין ואם מת יחזיר ליורשיו: 2 5

6

נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש מחל לו על הקרן ולא מחל לו על 2_187  החומש מחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות שוה פרוטה בקרן אינו צריך לילך א׳ ח׳ אחריו נתן לו את החומש ולא נתן לו את הקרן מחל לו על החומש ולא מחל לו על הקרן מחל לו על זה ועל זה חוץ משוה פרוטה בקרן הרי זה צריך לילך אחריו: 8 2 8

7

נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש הרי זה משלם חומש על חומש עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה וכן בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצאת אבדה וכחש בה ונשבע על שקר הרי זה משלם קרן וחומש ואשם: 6 42 איכן פקדוני ואמר לו אבד משביע ך אני ואמר אמן והעדים מעידין אותו שאכלו משלם את הקרן ואם הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם: 20 1

248

איכן פקדוני ואמר לו נגנב משבי׳ 20  משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל ואם הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם: 29 40

9

הגוזל אביו ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו ואם אינו רוצה או שאין לו לוה ובעלי החוב באים ונפרעים: 32 25  7 2_188  3

10

האומר לבנו קונם שאי אתה נהנֵהנהנה לי אם מת יירשנו בחייו ובמותו אם מת לא ירשנו ויתן לבניו ולאחיו ואם אינו רוצה או שאין לו לוה ובעלי החוב באים ונפרעים: 42 3 42

11

הגוזל את הגר ונשבע לו 1מת הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שנ׳ שנאמר ואם אין לאיש גואל לה? שיב האשם אליו וכו׳ וכוליה היה מעלה את הכסף ואת האשם ומת הכסף ינתן לבניו והאשם ירעה עד10  שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה

12

נתן את הכסף לאנשי משמר ומת אין היורשים יכולין להוציא מידם שנ׳ שנאמר איש אשר יתן לכהן לו יהיה: 14 6 13 נתן את הכסף ליהויריב ואשם לידעיה יָצָאיצא אשם ליהויריב וכסף לידעיה אם קיים האשם יקריבוהו בני ידעיה ואם לאו יחזור ויביא אשם 20  אחר שהמביא גזלו עד שלא יביא אשמו יָצָאיצא אשמו עד שלא יביא גזלו לא יָצָאיצא נתן את הקרן ולא נתן את החומש אין החומש מעכב: 11 10 2_189  16