The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Bodleian Library (Oxford) Dimensions:
Id no. Pococke 295 Sheet 43 × 28.6 cm
Hand Spanish intermediate cursive Written Column 33 × 21.5 cm
Date 12th Century Lines per column 31
Region North Africa Characters/line 54
Format folio Characters/cm 1.7
Material
Extent 790 leaves Contributions:
Columns 1 Transcription Shlomo Strauss Nurit Ezer
Scribe משה בן מיימון; Maimonides Markup Hayim Lapin
Place of copying

Transcription

92_217    1

המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור25  יקצור לעקור יעקור לחרוש אחריו יחרוש אחריו הכל כמנהג המדינה כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים ושניהם מספְקִיןמספקין את הקנים: 29 1 23

2

המקבל שדה מחברו והיא בית השלחים או 30  בית האילן יבש המעין ונקצץ האילן אינו מנַכֵּהמנכה לו מֵחֲכּוֹרוֹמחכורו אם אמר לו השכיר לי שדה בית השלהים זה או שדה בית האילן זו יבש המעין ונקצץ האילן מְנַכֵּה לו מֵחַכורו: 2_218  11

3

המקבל שדה מחבירו משזכה בה הבִירָההבירה שמין אותה כמה היא ראויה לעשותונותן לו שכך כותב לו אם אָבִיראביר ולא אעבוד אשלם כמיטָבָהכמיטבה : 12 1 37

4

המקבל שדה מחבירוולא רצה לנַכֵּשׁלנכש אמ׳ אמרלו מה אִיכְּפַֿתֿאיכפת לך הואיל ואני נותן לך את חכֿוֹרַךְֿחכורך אין שומעין לו שהוא אומר לו למחר את יוצא ממנה והיא מעלה לפני עשבים: 14 4 8

5

המקבל שדה מחברו ולא עשת אם יש בה כדי להעמיד כֵּרִיכרי חייב ליטפל בה אמ׳ אמר ר׳ רבייהודה מה קִצְבָהקצבה כֵרִיכרי אלא אם יש בה כדי נִפְלָהנפלה : 3 3 12

6

המקבל שדה מחברו ואכלה חגב או נשתדפה אם מכת מדינההיא מנכֵהמנכה לו מחכורו ואם אינה מכת מדינה אינו מנכה לו מחכורו ר׳ רבי יהודה אומר אם קבלה המנו במעות בין כך ובין כך אין מנכה לו מחכורו: 16 30  41

7

המקבל שדה מחברו בעשרת כורין חטים לקת נותן לו מתוכה היו חטים יפות לא יאמר לו הרי אני 2_219  לוקח לך מן השוק אלא נותן לו מתוכה: 16

8

המקבל שדה מחברו לזרעה שעורים לא יזרענה חטים חטים יזרענה שעורים רבן שמעון בן גמליאל אומר קטנית יזרענה תבואה תבואה לא יזרענה קטנית רבן שמעון בן גמליאל אוסר: 37 5  3 24

9

המקבל שדה מחברו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן ואין לו קורת שקמה קבלה ממנו לשבע שנים זורעה בשנה 10  הראשונה פשתן ויש לו קורת שקמה: 27 34

10

המקבל שדה מחברו שבע שנים בשבע מאות דינר אין השביעית מן המנין שבוע אחד בשבע מאות דינר שביעית מן המנין: 6

11

שכיר יום גובה כל הלילה ושכיר לילה גובה כל היום ושכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה15  שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל היום וכל הלילה: 4

12

אחד שכר האדם ואחד שכר הבהמה ואחד שכר הכלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעלת שכיר אתך עד בוקר אמתי בזמן שתבעו אבל לא תבעואינו עובר עליו הִמְחָהוּהמחהו אצל החנוני ואצל השלחני אינו עובר עליו השכיר נשבע בזמנו ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל ואם יש עדים שתבעו בזמנו הרי זה נשבע ונוטל גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעלת שכיר25  אתך עד בוקר: 40 2 6

13

המלוה את חברו לא ימשכננו אלא בבית דין ולא יכנס לביתו ליטול את משכונו שנ׳ שנאמר בחוץ תעמוד והאיש אשר את׳ אתה נושה בו וכו׳ וכוליה 30  היו לו שני כלים נוטל אחד ומחזיר אחד מחזיר את הכָּרהכר בלילה ואת המחרשה ביום ואם מת אינו מחזיר ליורשיו רבן שמעון בן גמליאל אומר אף לעצמו אינו מחזיר אלא 2_220  עד שלשים יום משלשים ולהלן מוכרו בבית דין אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנ׳ שנאמר ולא תחבול בגד אלמנה החובל את הרחים עובר בלא תעשה וחייב משום שני כלים שנ׳ שנאמר לא יחבל רחים ורכב ולא רחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש שנ׳ שנאמר כי נפש הוא חובל: 7 5  4 27

Notes

There are no notes available.