An Electronic Edition of the Mishnah, Paris Manuscript (Bibliothèque nationale de France, Hébreu 328-329)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | Bibliothèque nationale de France (Paris) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | Hébreu 328-329 | Sheet | × cm |
Hand | Italian; pointed-other | Written Column | × cm |
Date | 1399-1401 | Lines per column | 50 |
Region | Italy | Characters/line | 32 |
Format | codex | Characters/cm | |
Material | parchment | ||
Extent | 613 leaves | Contributions: | |
Columns | 2 | Transcription | Nurit Ezer Leor Jacobi |
Scribe | יואב בן יחיאל הרופא; Yoav b. Yehiel ha-rofe | Markup | Hayim Lapin |
Place of copying | Cesena; ציסינא | NLI Catalog |
Transcription
המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור. ואם בה בעל החבית חייב בנזקו. נשברה כדו ברשות הרבים והחליק 35 אחר במים או שלקה בחרסיה חייב. ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר במתכוין חייב ובשאינו מתכוין פטור: 11 244r 244rA 3
2ב׳ 5 השופך את המים ב רשות הרבים והוזק בהן אחר חייב. בנזקו ה מצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר גדרו בקוצים וגדר שנפל ברשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו: 10 4
3ג׳ 15 המוציא את תבנו ואת גפתו ל רשות הרבים לזבלים והוזק בהן אחר חייב ב נזקו וכל הקודם זכה. ההופך את הגלל לרשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו: 2
4ד׳ שני קדרים שהיו מהלכי׳ מהלכים זה אחר זה נתקל הראשון ונפל ונתקל השיני בראשון הראשון חייב בנזקו שלשיני: 25 3
5ה׳ זה בא בחבתו וזה בא בקורתו נשברה כדו שלזה ב30 קורתו שלזה פטור שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך. היה בעל קורה ראשון ובעל חבית אחרון נשברה חבית בקורה פטור. ואם עמד בעל הקורה חייב. ואם אמ׳ אמר לו לבעל חבית פטור. היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון נשבר׳ נשברה 35 חבית בקורה חייב. ואם עמד בעל החב׳ החבית פטור. ואם אמ׳ אמר לו לבעל הקורה עמוד חייב וכן זה בא בנרו וזה בא בפשתונו:
6ו׳ 40 שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם רצים והזיקו זה את זה שניהם פטורין: 6 244rB
7ז׳ המבקע ברשות היחיד והזיק ב רשות הרבים. ברשות הרבים והזיק ברשות ה יחיד ברשות היחיד. והזיק ברשות היחיד אחר 5 חייב: 4
8ח׳ שני שוורים תמים שחבלו זה את זה משלמין במותר חצי נזק. שניהם מועדים משלמין במותר נזק שלם . אחד תם ואחד מועד. מועד בתם משלם ב מותר נזק שלם. תם במועד משלם במותר 15 חצי נזק. וכן שני אנשים שחבלו זה בזה ??? משלמין במועד נזק שלם. אדם במועד ומועד באדם משלם במותר נזק שלם אדם בתם ותם באדם. אדם בתם משלם במותר נזק שלם תם באדם משלם במותר חצי נזק. ר׳ רבי עקיבה 20 אומ׳ אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם: 13
9ט׳ שור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור. שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום אמ׳ אמר ר׳ רבי מאיר על זה נאמ׳ נאמר ומכרו את השור החי 40 וחצו את כספו אמ׳ אמר לו ר׳ רבי יהודה וכן הלכה קיימת ומכרו את השור החי וחצו את כספו. ולא קיימת וגם את המת יחצון ואי זה זה זה שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים והנבילה יפה חמשים זוז זה נוטל חצי החי וחצי 45 המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת: 3 244v 244vA 21
10י׳ יש חייב על מעשה שורו ופטור על מעשה עצמו חייב על מעשה עצמו ופטור על מעשה שורו 25 שורו שבייש פטור והוא שבייש חייב. שורו ש סימא את עין עבדו והפיל את שנו פטור והוא שסימא את עין עבדו והפיל את שנו חייב. שורו שחיבל באביו ובאמו חייב. והוא שחיבל באביו ובאמו פטור. שורו שהדליק את הגדיש בשבת 30 חייב. והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור מפני שהוא נידון בנפשו: 7
11י״א שור שהיה 40 רודף אחר שור אחר והוזק זה אומ׳ אומר שורך הזיק והלה אומ׳ אומר לא כי אלא בסלע לקה המוציא מחברו עליו הראיה. היו שנים רודפין אחר אחד זה או׳ אומר שורך הזיק וזה אומ׳ אומר שורך הזיק שניהן פטורין ואם היו שניהן שלאיש אחד שניהן חייבין היה 45 אחד גדול ואחד קטן הניזק אומ׳ אומר הגדול הזיק והמזיק אומ׳ אומר לא כי אלא קטן הזיק אחד תם ואחד מועד. הניזק אומ׳ אומר מועד הזיק. והמזיק אומ׳ אומר לא כי אלא תם הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה. 244vB היו הניזוקין שנים אחד גדול ואחד קטן והמזיקין שנים אחד גדול ואחד קטן הניזק אומ׳ אומר גדול הזיק את הגדול וקטן את הקטן והמזיק אומ׳ אומר לא. כי אלא קטן את הגדול וגדול את הקטן אחד תם ואחד 5 מועד הניזק אומ׳ אומר מועד הזיק את הגדול ותם הזיק את הקטן והמזיק אומ׳ אומר לא כי אלא תם את הגדול ומועד את הקטן המוציא מחבירו עליו הראיה: 8
Notes
There are no notes available.