An Electronic Edition of the Mishnah, Paris Manuscript (Bibliothèque nationale de France, Hébreu 328-329)

2250v  250vB    1

אלו מציאות שלו ואלו חייבין להכריז. אלו מציאות שלו מצא פירות מפוזרין מעות ???? 5  מפוזרות כריכות ברשות הרבים ועיגול דבלה וככרות שלנחתום מחרוזות שלדגים וחתיכות ? שלבשר וגיזי צמר הבאות ממדינתם ואניצי של פשתן ולשונות שלארגמן .הרי אלו שלו ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר כל דבר שיש בו שנוי חייב להכריז כיצד 10  .מצא עיגול ובתוכו חרש ככר ובתוכו מעות. ר׳ רבי שמעון בן אלעזר אומ׳ אומר כל כלי אנפוריא אין חייב להכריז: 14

2

ב׳ ואלו חייב להכריז מצא פירות בכלי או כלי ? כמות שהוא מעות בכיס או כיס כמות שהוא 30  ציבורי פירות ציבורי מעות שלשה מטביעות זה על גבי זה כריכות ברשות היחיד וככרות שלבעל הבית וגיזי צמר הלקוחות מבית האומן כדי יין וכדי שמן הרי אלו חייב להכריז: 5

3

ג׳ 40  מצא אחר הגפא או אחר הגדר גוזלות מוקשרי׳ מקושרים או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בה אם מגולה נוטל ומכריז. מצא בגל או בכותל ישן הרי אלו שלו מצא בכותל חדש מחצייו ולחוץ שלו מ45  חציו ולפנים שלבעל הבית אם היה משכירו ל אחרים אפי׳ אפילו מצא בתוך הבית הרי אלו שלו: 251r  251rA  10 6

4

ד׳ מצא בחנות הרי אלו שלו בין תיבה ל חנוני הרי הוא שלחנוני. לפני השולחני הרי אלו ש.לו בין כסא לשולחני הרי אלו שלשלחני. לקח 15  פירות מחבירו או ששלח לו חבירו פירות ומצא בהן מעות הרי אלו שלו ואם היו צרורין נוטל ומכריז: 5

5

ה׳ אף השלמה היתה בכלל כל אלה. ולמה יצאת להקיש אליה לומר לך מה השלמה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה 25  תובעין אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעין חייב להכריז: 5

6

ו׳ עד אימתי חייב להכריז עד כדי שידעו בו השכינים דברי ר׳ רבי מאיר. ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר שלשה רגלים ואחר הרגל 35  .האחרון שבעת ימים כדי שילך לביתו. שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד: 8

7

ז׳ אמ׳ אמר את האבדה ולא אמ׳ אמר סימניה הרי זה לא יתן לו. והרמאי אע״פאף על פי שאמ׳ שאמר סימניה הרי זה לא ייתן לו שנ׳ שנאמר עד דרוש 251rB  אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי. כל דבר שהוא עושה ואוכל יעשה ויאכל ודבר שאינו עושה ואוכל ימכר שנ׳ שנאמר והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו ומה 5  יהא בדמיו. ר׳ רבי טרפון אומ׳ אומר ישתמש בהן לפיכך .אם אבדו חייב באחריותן ר׳ רבי עקיבה אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב ב אחריותן : 8 3

8

ח׳ מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן 20  אבל לא ילמוד בהן כתחלה ולא יקרא אחר עמו מצא כסות נערה אחד לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו. כלי כסף וכלי נחשת משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן. כלי ? זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבוא אליהו 25  מצא שק או קופה אם אין דרכו הרי זה לא יטול: 8

9

ט׳ אי זו היא אבידה 35  מצא חמור ופרה רועים בדרך אין זו אבידה חמור וכליו הפוכים פרה רצה בדרך בין הכרמים הרי זו אבידה. החזירה וברחה החזירה וברחה אפי׳ אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב להחזיר שנ׳ שנאמר השב תשיבם. היה בטל מן הסלע לא יאמ׳ יאמר לו 40  תן לי את הסלע אלא נותן לו את שכרו כפועל בטל אם יש שם ב״דבית דין מתנה עימו בפני ב״דבית דין אין שם ב״דבית דין בפני מי יתנה שלו קודם: 5 251v  251vA  1

10

י׳ מצאה ברפת אינו חייב בה. ברשות הרבים חייב בה היתה בין הקברות הרי זה לא יטמא . 5  אם אמ׳ אמר לו אביו הטמא או שאמ׳ שאמר לו אל תחזיר הרי זה לא ישמע לו. פרק וטען פרק וטען אפי׳ אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב שנ׳ שנאמר עזב תעזב הלך וישב לו אמ׳ אמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לפרוק פרוק פטור שנ׳ שנאמר עמו. אם היה זקן 10  או חולה חיי.ב מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר אף לטעון. ר׳ רבי יוסי ה גלילי אומ׳ אומר אם היה עליו יתר ממשאו אין זקוק לו שנ׳ שנאמר תחת משאו משאוי שהוא יכול לעמוד בו: 15  14

11

י״א אבידתו 30  ואבידת אביו שלו קודמת. אבידתו ואבידת רבו שלו קודמת. אבידת אביו ואבידת רבו ? שלרבו קודמת לשלאביו שאביו הביאו לחיי ה עולם הזה ורבו שלמדו חכמה הביאו לחיי העול׳ העולם הבא אם היה אביו שקול כנגד רבו אביד׳ אבידה אביו 35  קודמת. היה אביו ורבו נושאין משאוי מניח את שלרבו ואחר כך מניח את שלאביו היה אביו ורבו בבית השביה פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו ואם היה אביו תלמיד חכם ?? פודה את אביו ואחר כך פודה את רבו: 40  9 251vB  2