An Electronic Edition of the Mishnah, Paris Manuscript (Bibliothèque nationale de France, Hébreu 328-329)

5253v  253vB    1

אי זהו נשך ואי זהו תרבית. אי זהו נשך המלוה סלע בחמשה דינרין וסאתים חטים בשלש מ פני שהוא נושך אי זהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח ממנו חטים בדינר זהב הכור וכן ה30  שער עמדו חטיו בשלשים דינר אמ׳ אמר לו תן לי חטיו שאני מוכרן ולוקח אני בהן יין. אמ׳ אמר והרי חטיך עשויות עלי בשלשים דינר והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו: 13 254r  254rA  19

2

ב׳ המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חינם ולא ישכור ממנו בפחות מרבין על השכר ואין מרבין על המכר. כיצד 5  השכיר לו את החצר ואמ׳ ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא בעשר סלעים לשנה ואם משל חדש בחודש מסלע בחודש מותר. מכר לו את השדה ואמ׳ ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא שלך באלף זוז ואם לגורן בשנים עשר 10  מנה אסור: 4

3

ג׳ מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים אמר לו אימתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך אסור הלוהו על שדהו ואמ׳ ואמר לו אם אין נותן לי מיכן ועד שלש שנים הרי הוא שלי הרי הוא 20  שלו וכן היה ביתוס בן זינון עושה על פי חכמי׳ אפילו : 6 10

4

ד׳ אין מושיבין חנוני למחצית שכר ולא יתן לו מעות ליקח בהן פירות למחצי׳ למחצית שכר 30  אלא אם כן נותן שכרו כפועל בטל. אין מושיבי׳ מושיבים תרנוגלין למחצה ואין שמין עגלים וסייחים למחצה אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו אבל מקבלים עגלים וסייחים למחצה ומגדלין אותן עד שיהו שלשין וחמור עד שתהא טוענת: 35  12 254rB  14

5

ה׳ שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו לעשות ולאכל. ?? מקום שנהגו לחלוק את הוולדות מיד חולקין מקום שנהגו לגדל יגדילו. רשב״גרבן שמעון בן גמליאל אומ׳ אומר שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו ומפרין על שדהו 20  ואינו חושש משום ריבית: 5 2

6

ו׳ אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוים ולווין ? מהן ומלוין אותן ברבית וכן גר תושב מלווה 30  ישראל מעותיו שלנכרי מדעת הנכרי אבל לא מדעת ישראל : 7 6

7

ז׳ 40  אין פוסקין על הפירות עד שיצא ה שער יצא השער פוסקין אע״פאף על פי שאין לזה ויש לזה היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העבט שלענבים ועל המעטן של זיתים ועל הביצים שליוצר ועל הסיד מש45  ישקע כבשונו ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה ר׳ רבי יוסי אומ׳ אומר אינו פוסק עמו על הזבל עד שיהא לו זבל באשפה וחכמי׳ אפילו מתירין ופוסק עמו כשער הגבוה. ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר אע״פאף על פי שלא 254v  254vA  פסק עמו יכול הוא לומר לו תן לי כזה או תן לי את מעותי: 2 5

8

ח׳ מלוה אדם את אריסיו חטים בחטים לזרע אבל לא לאוכל שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חטים ביוקר והוזלו. או בזול ?? והוקרו ונוטל מהם כשער הזול לא שהלכה 10  כן אלא שרצה להחמיר על עצמו: 9

9

ט׳ לא יאמ׳ יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטים ואני נותן לגורן אלא אומ׳ אומר לו עד שיבוא בני או עד שאמצא את ה מפתח והלל אוסר וכך היה הלל אומ׳ אומר לא תלוה אשה ככר לחבירתה עד שתעשנו דמים ש? 25  שמא יוקירו החטים ונמצאו באות לידי ?? ריבית: 5 3

10

י׳ אומ׳ אומר אדם לחב˚ירו נכש עמך ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך אבל לא יאמ׳ יאמר 35  נכש עמי ואעדור עמך עדור עמי ואנכש עמך כל ימי גריד אחד כל ימי רביעה אחת לא יאמ׳ יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני עמך ב רביעה : 4 י״א רבן גמליאל אומ׳ אומר יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד 45  נתן עינו ללוות ממנו היה משליח לו ואומר בשביל שילוני זו רבית מוקדמת. לוה ממנו והחזיר לו את מעותיו היה משלח לו ואומר בשביל מעותיו שהיו בטילות אצלי זו היא 50  254vB  רבית מאוחרת. ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר יש רבית דברים לא יאמ׳ יאמר לו דע אם בא איש פלוני ממקום פלוני: 2 10

11

י״ב אלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים אף הסופר עוברין על בל תתן לו ועל בל תקח מאתו ועל. לא תהיה לו כנושה ועל לא תשימון עליו נשך 10  ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני יי׳ : 3