The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository () Dimensions:
Id no. Sheet × cm
Hand Written Column × cm
Date Lines per column
Region Characters/line
Format Characters/cm
Material
Extent leaves Contributions:
Columns Transcription Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee
Scribe Markup Gottfried Reeg
Place of copying

Transcription

folio 1_55v1_55vA
































Order P_P000308265.1 Tractate P_P000308265.1.85
 351כרם רבעי מציינים אותו בקוזזות אדמה ושל עורלה בחרסית
  ושל קברות בסיד וממחא ושופך. אמר רבן שמעון בן
  גמליאל במה דברים אמורים בשביעית. והצנועי׳ והצנועים מניחין
  את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על המעות האלו. 2 ב׳ כרם
  רבעי עולה לירושלם מהלך יום אחד לכל צד ואי זו היא תחומה אילת מן הדרום
 40 ועקרב׳ ועקרבת מן הצפון ולוד מן המערב והירדן מן המזרח ומשרבו הפירו׳ הפירות התקינו שיהא
  נפדה סמוך לחומה ותנאי היה הדבר אימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה.
  ר׳ רבי יוסי אומ׳ אומר משחרב בית המקדש היה התנאי הזה ותנאי אימתי שיבנה בית המקדש
  במהרה בימינו יחזור הדבר לכמות שהיה. 3 ג׳ כרם רבעי בית שמאי אומרים
  אין לו חומש ואין לו ביעור. ובית הלל אומרים יש לו. בית שמאי אומרים יש לו
 45 פרט ויש לו עוללות. והעניים פודין לעצמן ובית הלל אומרים כולו לגת.
  4 ד׳ כיצד פודין נטע רבעי מניח את הסלע על פי שלשה ואו׳ ואומר כמה אדם
  רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו ומניח את המעות ואו׳ ואומר כל
  הנלקט מזה מחולל על המעות האלו. מכך וכך סלים בסלע. 5 ה׳ ובשכיעית
  פודיהו בשוויו אם היה הכל מובקר אין לו אלא שכר לקיטה. הפודה נטע רבעי
 50 שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו בין שניתן לו במתנה. 6 ו׳
  ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היד ביעור. כיצד היה
  ביעור נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעליה ומעשר ראשון לבעליו ומעש׳ ומעשר עני
  לבעליו. מעשר שני והביכורים מתבערים בכל מקום. רבי שמעון או׳ אומר הבכורין
  נותנין לכהנים כתרומה. התבשיל בית שמאי אומ׳ אומרים צריך לבער. בית הלל אומרים
 55 הרי הוא כמבוער. 7 ז׳ מי שהיו לו פירות בזמן הזה והגיעה שנת הביעור
  בית שמאי אומרי׳ אומרים צריך לחללן על הכסף. בית הלל אומרי׳ אומרים אחד שהן כסף ואחד
  שהן פירות. 8 ח׳ אמר רבי יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי
  בתים שבמדינות מהרו והתקינו פירותיכם עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא
  רבי עקיבה ולימד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות פטורין מן הביעור.
 60 9 ט׳ מי שהיו פירותיו רחוקין ממנו צריך לקרות להן שם. מעשה ברבן
  גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה אמר רבן גמליאל עישור שאני עתיד למוד
  נתון ליהושע ומקומו מושכר לו. עישור אחר שאני עתיד למוד נתון לעקיבה
  שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו. אמר רבי יהושע עישור שאני עתיד למוד
  נתון לאלעזר בן עזריה ומקומו מושכר לו. ונתקבלו זה מזה שכר. 10 י׳
 65 במנחה ביום טוב היו מתודין כיצד היה הוידוי ביערתי הקודש מן הבית זה מעשר
1_55vB
  שני ונטע רבעי. ונתתיו ללוי זה מעשר לוי. וגם נתתיו זה תרומה ותרומ׳ ותרומת מעשר.
  לגר ליתום ולאלמנה זה מעש׳ מעשר עני. הלקט השכח׳ השכחה והפיא׳ והפיאה אף על פי שאינן מעכבין
  את הודוי. מן הבית זו חלה. 11ככל מצותך אשר צויתני. הא אם הקדים מעשר
 5 שני לראשון אינו יכול להתודות. לא עברתי ממצותיך. לא הפרשתי ממין על
  שאינו מינו לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש לא מן החדש
  על הישן ולא מן הישן על החדש. ולא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו.
  12 יא׳ לא אכלתי באוני ממנו הא אם אכלו באנינה אינו יכול להתודות.
  ולא ביערתי ממנו בטמא הא אם הפרישו בטומאה אינו יכול להתודות.
 10 ולא נתתי ממנו למת. ולא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת. ולא נתתי׳ נתתים לאוננים
  אחרים. שמעתי בקול ה׳ אלהי הבאתיו לבית הבחירה. עשיתי ככל אשר ציויתני
  שמחתי ושימחתי בו. 13 יב׳ השקיפה ממעון קדשך מן השמים עשינו
  מה שגזרתה עלינו אף את עשה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן
  השמים וברך את עמך את ישראל בבנים ובבנות. את האדמה אשר נתת לנו
 15 בטל וברוחות ובמטר ובוולדות בהמה. אשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב
  ודבש כדי שיתן טעם בפירות. 14 יג׳ מיכן אמרו שישראל וממזרים
  מתוודים אבל לא גרים ולא עבדים משוחררים שאין להן חלק בארץ. ר׳ רבי מאיר
  או׳ אומר אף לא לכהנים וללוי׳ וללוים שלא נטלו חלק בארץ. ר׳ רבי יוסי או׳ אומר יש להן ערי מגרש.
  15יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר. אף הוא ביטל את המעוררי׳ המעוררים ואת הנוקפים
 20 עד ימיו היה פטיש מכה בירושלם ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי׃
  סליק פירקא Tractate P_P000308265.1.91

Notes

There are no notes available.