An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
folio 3_23r3_23rA
Order P_P000308265.3 Tractate P_P000308265.3.59
1עגלה ערופה בלשון הקודש שנאמר כי ימצא חלל באדמה וגו׳ וגומר .
ויצאו זקיניך ושופטיך. ושלשה מבית דין הגדול
50 שבירושלם היו יוצאין. רבי יהודה אומר חמשה שנאמר
זקניך שנים ושפטיך שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחר.
2 ב׳ נמצא טמון בגל או תלוי באילן או צף על פני המי׳ המים לא היו עורפין
שנאמר באדמה ולא טמון בגל. נופל ולא תלוי באילן. בשדה ולא צף על
פני המים. נמצא סמוך לספר. לעיר שיש בה גוים. או לעיר שאין בה בית דין
55 לא היו מודדין אלא מעיר שיש בה בית דין. נמצא מכוון בין שתי עיירות. שתיהן
מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים עיר אחת מביאה עגלה
ערופה. ואין שתי עיירות מביאו׳ מביאות שתי עגלו׳ עגלות . ואין ירושלם מביאה עגלה ערופה.
ג׳ ומאיין היו מודדין. רבי אליעזר אומר מטיבורו. רבי עקיבה אומר
מחוטמו. רבי אליעזר בן יעקב אומר ממקום שנעשה חלל מצוארו.
60 3 ד׳ נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל
הגוף דברי רבי אליעזר. רבי עקיבה אומר הגוף אצל הראש. 5 ה׳
נפטרו זקני ירושלם והלכו להם וזקני אותה העיר מביאין עגלת בקר אשר לא
עובד בה אשר לא משכה בעול. ואין המום פוסל בה ומורידין אותה לנחל איתן.
איתן כמשמעו קשה. אף על פי שאין איתן כשר עורפין אותה בקופיץ מאחריה
65 ומקומה אסור מלזרוע ומלעדר. ומותר לסרוק שם פשתן ולנקות אבנים.
Order P_P000308265.3 Tractate P_P000308265.3.59
1עגלה ערופה בלשון הקודש שנאמר כי ימצא חלל באדמה וגו׳ וגומר .
ויצאו זקיניך ושופטיך. ושלשה מבית דין הגדול
50 שבירושלם היו יוצאין. רבי יהודה אומר חמשה שנאמר
זקניך שנים ושפטיך שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחר.
2 ב׳ נמצא טמון בגל או תלוי באילן או צף על פני המי׳ המים לא היו עורפין
שנאמר באדמה ולא טמון בגל. נופל ולא תלוי באילן. בשדה ולא צף על
פני המים. נמצא סמוך לספר. לעיר שיש בה גוים. או לעיר שאין בה בית דין
55 לא היו מודדין אלא מעיר שיש בה בית דין. נמצא מכוון בין שתי עיירות. שתיהן
מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים עיר אחת מביאה עגלה
ערופה. ואין שתי עיירות מביאו׳ מביאות שתי עגלו׳ עגלות . ואין ירושלם מביאה עגלה ערופה.
ג׳ ומאיין היו מודדין. רבי אליעזר אומר מטיבורו. רבי עקיבה אומר
מחוטמו. רבי אליעזר בן יעקב אומר ממקום שנעשה חלל מצוארו.
60 3 ד׳ נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל
הגוף דברי רבי אליעזר. רבי עקיבה אומר הגוף אצל הראש. 5 ה׳
נפטרו זקני ירושלם והלכו להם וזקני אותה העיר מביאין עגלת בקר אשר לא
עובד בה אשר לא משכה בעול. ואין המום פוסל בה ומורידין אותה לנחל איתן.
איתן כמשמעו קשה. אף על פי שאין איתן כשר עורפין אותה בקופיץ מאחריה
65 ומקומה אסור מלזרוע ומלעדר. ומותר לסרוק שם פשתן ולנקות אבנים.
3_23rB
6זקני אותה העיר רוחצין ידיהם במים במקום עריפתה של עגלה ואומרי׳ ואומרים ידינו לא
שפכו את הדם הזה וגו׳ וגומר . וכי עלת על לבינו שבית דין שופכי דמים הן אלא
שלא בא לידינו ופטרנוהו לא ראינוהו והנחנוהו. ו׳ הכהנים אומרים
5 כפר לעמך ישראל אשר פדית יי׳ ולא היו צריכין לומר ונכפר להם הדם אלא רוח
הקודש מבשרתן אימתי שתעשו ככה הדם מתכפר לכם. 7נמצא ההורג עד שלא
תיערף העגלה תצא ותרעה בעדר. משנערפה תיקבר במקומה שעל ספק באה
מתחילתה כיפרה ספיקה והלכה לה. נערפה העגלה ואח׳׳כואחר כך נמצא ההורג הרי זה
ייהרג. 8 ז׳ עד אחד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא
10 ראיתי. אשה אומרת ראיתי. ואשה אומרת לא ראיתי היו עורפין. עד אומר
ראיתי ושנים אומרים לא ראינו היו עורפין. שנים אומרים ראינו ועד אומר לא
ראיתי לא היו עורפין. 9 ח׳ משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה
משבא אלעזר בן דינאי ותחינה בן פרישה היה נקרא חזרו לקרותו בן הרוצחן.
ט׳ משרבו המנאפין פסקו המים המאררים ורבן יוחנן בן זכיי הפסיקן
15 שנאמר לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה וגו׳ וגומר . י׳ משמת יוסי בן
יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלם בטלו האשכולות שנ׳ שנאמר אין אשכול
לאכול בכורה אותה נפשי. 10 יא׳ יוחנן כהן גדול העביר את הודיית
המעשר אף הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין. ועד ימיו היה פטיש מכה
בירושלם. ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמיי. 11 יב׳
20 משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין.
12 יג׳ משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים. משחרב
בית המקדש בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אנשי אמונה שנאמר הושיעה יי׳ כי
גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם. יד׳ רבן שמעון בן גמליאל או׳ אומר משום
רבי יהושע מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה ולא ירד טל לברכה
25 וניטל טעם הפירות. רבי יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות. 13 טו׳
רבי שמעון בן אלעזר אומר הטהרה נטלה את הריח המעשרות נטלו את
שומן הדגן הזנות והכשפים כילו את הכל. 14 יו׳ בפולמוס של אספסיינוס
גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס. בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות
ושלא ילמד אדם את בנו יוונית. בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא כלה
30 באפיריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא כלה באפיריון בתוך העיר.
15 יז׳ משמת רבן יוחנן בן זכיי בטל זיו החכמה. משמת רבן גמליאל
הזקן בטל כבוד תורה ומתה טהרה ופרישות. משמת ישמעאל בן פיאבי
בטל זיו הכהונה. משמת רבי בטלה ענוה ויראת חט. משמת רבי מאיר
בטלו מושלי משלים. משמת רבי עקיבה פסקו הדרשנין. משמת בן עזאי
35 פסקו השקדנים. משמת בן זומא פסקו התלמידים. משמת רבי יהושע פסקה
טובה מן העולם. משמת רבי אלעזר בן עזריה פסק העושר מן החכמים.
משמת רבן גמליאל בא גוביי ורבו צרות. משמת רבי חנינא בן דוסא ויוסי בן
קיטונתא פסקה החסידות. ולמה נקרא שמו יוסי בן קיטונתא שהיה תמציתן של
חסידים. רבי פינחס בן יאיר אומר משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין
40 וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעל לשון ואין דורש ואין
מבקש ואין שואל. על מי לנו להשען על אבינו שבשמים. ר׳ רבי אליעזר הגדול או׳ אומר
מיום שחרב בית המקד׳ המקדש שרו חכימיא למהוי בספריא וספריא כחזנא וחזנא כעמא
דארעא ועמא דארעא אזלה ודלדלה ואין שואל ואין מבקש. על מי יש להשען
על אבינו שבשמים. בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פרייה
45 והיין ביוקר והמלכות תהפך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל
יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבולים ובכו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמות סופרים
תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקני׳ זקנים ילבינו זקנים יעמדו
מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני
הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו. ועל מה יש לנו להשען על אבינו
50 שבשמים׃
סליק פירקא Tractate P_P000308265.3.61
6זקני אותה העיר רוחצין ידיהם במים במקום עריפתה של עגלה ואומרי׳ ואומרים ידינו לא
שפכו את הדם הזה וגו׳ וגומר . וכי עלת על לבינו שבית דין שופכי דמים הן אלא
שלא בא לידינו ופטרנוהו לא ראינוהו והנחנוהו. ו׳ הכהנים אומרים
5 כפר לעמך ישראל אשר פדית יי׳ ולא היו צריכין לומר ונכפר להם הדם אלא רוח
הקודש מבשרתן אימתי שתעשו ככה הדם מתכפר לכם. 7נמצא ההורג עד שלא
תיערף העגלה תצא ותרעה בעדר. משנערפה תיקבר במקומה שעל ספק באה
מתחילתה כיפרה ספיקה והלכה לה. נערפה העגלה ואח׳׳כואחר כך נמצא ההורג הרי זה
ייהרג. 8 ז׳ עד אחד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא
10 ראיתי. אשה אומרת ראיתי. ואשה אומרת לא ראיתי היו עורפין. עד אומר
ראיתי ושנים אומרים לא ראינו היו עורפין. שנים אומרים ראינו ועד אומר לא
ראיתי לא היו עורפין. 9 ח׳ משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה
משבא אלעזר בן דינאי ותחינה בן פרישה היה נקרא חזרו לקרותו בן הרוצחן.
ט׳ משרבו המנאפין פסקו המים המאררים ורבן יוחנן בן זכיי הפסיקן
15 שנאמר לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה וגו׳ וגומר . י׳ משמת יוסי בן
יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלם בטלו האשכולות שנ׳ שנאמר אין אשכול
לאכול בכורה אותה נפשי. 10 יא׳ יוחנן כהן גדול העביר את הודיית
המעשר אף הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין. ועד ימיו היה פטיש מכה
בירושלם. ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמיי. 11 יב׳
20 משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין.
12 יג׳ משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים. משחרב
בית המקדש בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אנשי אמונה שנאמר הושיעה יי׳ כי
גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם. יד׳ רבן שמעון בן גמליאל או׳ אומר משום
רבי יהושע מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה ולא ירד טל לברכה
25 וניטל טעם הפירות. רבי יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות. 13 טו׳
רבי שמעון בן אלעזר אומר הטהרה נטלה את הריח המעשרות נטלו את
שומן הדגן הזנות והכשפים כילו את הכל. 14 יו׳ בפולמוס של אספסיינוס
גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס. בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות
ושלא ילמד אדם את בנו יוונית. בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא כלה
30 באפיריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא כלה באפיריון בתוך העיר.
15 יז׳ משמת רבן יוחנן בן זכיי בטל זיו החכמה. משמת רבן גמליאל
הזקן בטל כבוד תורה ומתה טהרה ופרישות. משמת ישמעאל בן פיאבי
בטל זיו הכהונה. משמת רבי בטלה ענוה ויראת חט. משמת רבי מאיר
בטלו מושלי משלים. משמת רבי עקיבה פסקו הדרשנין. משמת בן עזאי
35 פסקו השקדנים. משמת בן זומא פסקו התלמידים. משמת רבי יהושע פסקה
טובה מן העולם. משמת רבי אלעזר בן עזריה פסק העושר מן החכמים.
משמת רבן גמליאל בא גוביי ורבו צרות. משמת רבי חנינא בן דוסא ויוסי בן
קיטונתא פסקה החסידות. ולמה נקרא שמו יוסי בן קיטונתא שהיה תמציתן של
חסידים. רבי פינחס בן יאיר אומר משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין
40 וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעל לשון ואין דורש ואין
מבקש ואין שואל. על מי לנו להשען על אבינו שבשמים. ר׳ רבי אליעזר הגדול או׳ אומר
מיום שחרב בית המקד׳ המקדש שרו חכימיא למהוי בספריא וספריא כחזנא וחזנא כעמא
דארעא ועמא דארעא אזלה ודלדלה ואין שואל ואין מבקש. על מי יש להשען
על אבינו שבשמים. בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פרייה
45 והיין ביוקר והמלכות תהפך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל
יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבולים ובכו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמות סופרים
תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקני׳ זקנים ילבינו זקנים יעמדו
מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני
הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו. ועל מה יש לנו להשען על אבינו
50 שבשמים׃
סליק פירקא Tractate P_P000308265.3.61
Notes
There are no notes available.