An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
1הורו
בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג
על פיהם בין שעשו ועשה עמהן בין שעשו ועשה אחריהן בין שלא עשו ועשה
הרי זה פטור מפני שתלה בבית דין. הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו או תלמיד
15 שהוא ראוי להורייה והלך ועשה על פיהם בין שעשו ועשה עמהם. בין שעשו
ועשה אחריהם. בין שלא עשו ועשה הרי זה חייב מפני שלא תלה בבית דין.
זה הכלל התולה בעצמו חייב והתולה בבית דין פטור. 2 ב׳ הורו
בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן בין שהביאו כפרתן בין שלא הביאו כפרתן והלך
ועשה על פיהן רבי שמעון פוטר ורבי לעזר אומר ספק אי זהו ישב לו בתוך ביתו
20 חייב. הלך לו למדינת הים אמר רבי עקיבה מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור
מן החובה. אמר לו בן עזאי מה שנה זה מן היושב בביתו שהיושב בביתו איפשר
היו לו שישמע וזה לא היה איפשר לו שישמע. 3 ג׳ הורו בית דין
לעקור את כל הגוף אמרו אין נידה בתורה אין שבת בתורה. אין עבודה זרה הרי
אילו פטורין. הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אילו חייבין. כיצד אמרו
25 יש נידה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור. יש שבת בתורה
אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטור. יש עבודה זרה בתורה
אבל המשתחוה פטור הרי אילו חייבין שנאמר ונעלם דבר. דבר ולא כל
הגוף. 4 ד׳ הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו ואמר להן טועין אתם
או שלא היה מופלא של בית דין שם או שהיה אחד מהן גר או ממזר או נתין או
30 זקן שלא ראה לו בנים הרי זו פטור שנאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה. מה
עדה האמורה להלן כולן ראויין להורייה. אף עדה האמורה כאן כולן ראויין
להורייה. ה׳ הורו בית דין שוגגין ועשו כל הקהל שוגגין מביאין פר. מזידין
ועשו שוגגין מביאין כשבה או שעירה. שוגגין ועשו מזידין הרי אילו פטורין.
5 ו׳ הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהן מביאין פר. ובע׳׳זובעבודה זרה מביאין
35 פר ושעיר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שנים עשר שבטים מביאין שנים
עשר פרים. ובעבודה זרה שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר שעירים. רבי
שמעון אומ׳ אומר שלשה עשר פרים. ובע׳׳זובעבודה זרה שלשה עשר פרים ושלשה עשר שעירים.
פר ושעיר לכל שבט פר ושעיר לבית דין. ז׳ הורו בית דין ועשו
שבטים שבעה או רובן על פיהן מביאין פר ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר
40 דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שבעה שבטים שחטאו מביאין שבעה
פרים. ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר שאף אילו שלא חטאו
מביאין על ידיהן פר פר על ידי החוטאים. רבי שמעון אומר שמונה פרים.
ובעבודה זרה שמונה פרים ושמונה שעירים פר ושעיר לכל שבט ופר ושעיר
לבית דין. ח׳ הורו בית דין של אחד מן השבטים ועשה אותו
45 השבט על פיהם אותו השבט הוא חייב ושאר כל השבטים פטורין דברי ר׳ רבי יהודה.
וחכמים אומרין אין חייבין אלא על הוריית בית דין הגדול בלבד שנאמר ואם כל
עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני העדה. ולא עדת אותו השבט׃
סליק פירקא[ ]2
Notes
There are no notes available.