An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | () | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | Sheet | × cm | |
Hand | Written Column | × cm | |
Date | Lines per column | ||
Region | Characters/line | ||
Format | Characters/cm | ||
Material | |||
Extent | leaves | Contributions: | |
Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
Place of copying |
Transcription
Order P_P000308265.2 Tractate P_P000308265.2.26
1הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה
אוסר עליו. רבי ליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו
אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה.
2 ב׳ אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי
50 בירושלם אמ׳ אמר לנו אבא מהרו והוציאו את כל הכלי׳ הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסור
עליכם. רבי יהודה אומרו בלשון אחרת מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא
יוציא ויאסור עליכם. 3 ג׳ ׳ אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב
ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו ולכם ושלהם מותרין לו ולהן. נתנו לו רשותן
הוא מות׳ מותר והן אסורין. היו שנים אוסרין זה על זה שאחד נותן רשות ונוטל רשות
55 ושנים נותנין רשות ואינן נוטלין רשות. 4 ד׳ מאימתי נותנין רשות
בית שמאי אומרים מבעוד יום ובית הלל אומרים משתחשך. מי שנתן רשותו
והוציא בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר עליו דברי רבי מאיר. רבי יהודה
אומר מזיד אוסר שוגג אינו אוסר. 5 ה׳ בעל הבית שהיה
שותף לשכינים לזה ביין ולזה ביין אינן צריכין לערב. לזה ביין ולזה בשמן צריכין
60 לערב. רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אינן צריכין לערב.
6 ו׳ חמש חבורות ששבתו בטריקלין אחד בית שמאי אומרים
עירוב לכל חבורה וחבורה. ובית הלל אומרים עירוב אחד לכולן. ומודין שאם
מקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה.
7 ז׳ האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן וישינין בבתיהן
צריכין עירוב לכל אחד ואחד לפיכך אם שכח אחד מהן ולא עירב ביטל
רשותו אימתי בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחד. אבל אם היה עירוב
בא אצלן או שאין עמהן דיורין בחצר אינן צריכין לערב. 8 ח׳
5 חמש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי עירבו בחצירות ולא נשתתפו
במבוי מותרין בחצירות ואסורין במבוי ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן.
עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי שכח אחד מבני החצר ולא עירב מותרין כאן
וכאן. מבני המבוי ולא נשתתף מותרין בחצירות ואסורין במבוי שהמבוי
לחצירות כחצר לבתים. 9 ט׳ שתי חצירות זו לפנים מזו עירבה
10 הפנימית ולא עירבה החיצונה הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. החיצונה ולא
הפנימית שתיהן אסורות. עירבה זו לעצמה וזו לעצמה. זו מותרת בפני עצמה
וזו מותרת בפני עצמה. רבי עקיבה אוסר את החיצונה שדריסת הרגל
אוסרתה. וחכמים אומרים אין דריסת הרגל אוסרת. 10 י׳ שכח אחד
מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. מן הפנימית ולא
15 עירב שתיהם אסורות. נתנו את עירובן למקום אחד שכח אחד בין מן הפנימית
בין מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות. ואם היו של יחידים אינן צריכין
לערב׃
סליק פירקא[ ]7
Notes
There are no notes available.