An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
השוכר את הפועלין ואמר להן להשכים ולהעריב מקום 55 שנהגו שלא להשכים ולהעריב אינו יכול לכופן. מקום שנהגו לזון יזון לספק מתיקה יספק הכל כמנהג המדינה. מעשה ברבי יוחנן בן מתיה שאמר לבנו צא ושכור לנו פועלין ופסק עמהן מזונות וכשבא אצל אביו אמר לו אפי׳ אפילו את עושה להן כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב אלא עד שלא 60 יתחילו במלאכה צא ואמור להן על מנת שאין לכם אלא פת וקטנית בלבד. רשב׳׳גרבן שמעון בן גמליאל אומר לא היה צריך הכל כמנהג המדינה.
2ב׳ אילו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכ׳ מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתן ובדבר שגידוליו מן הארץ. ג׳ ואילו שאינן אוכלין העושה במחובר לקרקע בשעה שאינה גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע מאחר שנגמרה 65 מלאכתן ובדבר שאין גידוליו מן הארץ.
3ד׳ היה עושה בידיו אבל לא 4_11rB ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו על כתיפו הרי זה יאכל. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו.
4ה׳ היה עושה בתאנים לא יאכל בענבי׳ בענבי׳ בענבי׳ בענבי׳ לא יאכל בתאנים אבל מונע הוא את עצמו עד שהוא מגיע למקום 5 היפות ואוכל וכולן לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה. אבל מפני השב אבידה לבעלים אמרו הפועלין אוכלין בהל1כתן מאימן לאימן ובחזירתן מן הגת וחמור כשתהא פורקת.
5ו׳ אוכל פועל קישות אפילו בדינר וכותבת אפילו בדינר. רבי לעזר חסמא אומר לא יאכל פועל יותר על שכרו. וחכמים מתירין. אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם הפתח בפניו.
6ז׳ קוצץ 10 אדם על ידי עצמו ועל ידי בנו ובתו הגדולים. ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת. אבל אינו קוצץ לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים מפני שאין בהן דעת.
7ח׳ השוכר את הפועלין לעשות עמו בנטע רביעי שלו הרי אילו לא יאכלו. אם לא הודיען פודה ומאכילן. נתפרסו עיגוליו נתפתחו חביותיו הרי 15 אילו לא יאכלו. ואם לא הודיען מעשר ומאכילן.
8ט׳ שומרי פירות אוכלין מהילכות מדינה אבל לא מן התורה. ארבעה שומרין הן שומר חינם והשואל נושה שכר והשוכ׳ והשוכר . שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את הכל. ונושא שכר והשוכ נשבעין על השב׳ השבורה ועל השבויה והמיתה ומשלמין את האבידה ואת הגניבה.
9י׳ זאב אחד אינו אונס ושני זאיבין אונס. רבי יהודה 20 אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס. יא׳ שני כלבים אינן אונס. ידוע הבבלי משום רבי מאיר מרוח אחת אינו אונס. משתי רוחות אונס. יב׳ הליסטין הרי הן אונס. הארי והדוב והנמר והברדליס והנחש הרי אילו אנסין. אימתי בזמן שבאו מאיליהן. אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה וליסטין אין אילו אנסין.
10יג׳ מתה כדרכה הרי זה אונס. 25 סכפה ומתה אין זה אונס. עלת לראשי צוקין ונפלה הרי זה אונס. העלה לראשי צוקין ונפלה אינו אונס. מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם ונושא שכר והשוכר להיות פטור משבועה ומלשלם.
11יד׳ כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנייו בטל וכל תנאי שהוא מעשה מתחילתו תנייו בטל. וכל שאיפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו תנייו קיים׃ 30
Notes
There are no notes available.