An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
folio 4_15v4_15vA
Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.37
1האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך היו שם נקעים
עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה
טפחים אין נמדדין עמה פחות מיכן נמדדין עמה.
40 ואם אמר לו כבית כור אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים או
סלעים גבוהים יותר מעשרה טפחים הרי אילו נמדדין עמה. 2 ב׳ בית
כור עפר אני מוכר לך מדדה בחבל. פחת כל שהוא ינכה. הותיר כל שהוא יחזי׳ יחזיר
ואם אמר לו אם חסר ואם יתר אפילו אם פחת רובע לסאה או הותי׳ הותיר רובע לסאה
הגיעו יותר מיכן יעשה חשבון. ג׳ ומהו מחזיר לו מעות. ואם רצה
45 מחזיר לו קרקע. ולמה אמרו מחזיר לו מעות לייפות כוחו של מוכר שאם שייר
בשדה בית תשעת קבין ובגינה בית חצי קב. וכדברי ר׳ רבי עקיב׳ עקיבה בית רובע מחזיר לו
את הקרקע ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו את כל המות׳ המותר . 3 ד׳ מידה בחבל
אם חסר אם יתר. ביטל אם חסר אם יתר מידה בחבל הן חסר הן יתר את מדה
בחבל ביטל מידה בחבל את הן חסר הן יתר. כדברי בן ננס. בסימניו ובמצריו
50 פחת משתות הגיעו עד שתות ינכה. 4 ה׳ האומר לחבירו חצי שדי
אני מוכר לך משמנין ביניהן נוטל חצי שדהו. חצייה בדרום אני מוכ׳ מוכר לך משמנין
ונוטל חצייה בדרום והוא מקבל עליו מקום הגדר והחריץ ובין חריץ. וכמה הוא
חריץ ששה ספחים ובין חריץ שלשה׃
סליק פירקא[ ]8
Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.37
1האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך היו שם נקעים
עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה
טפחים אין נמדדין עמה פחות מיכן נמדדין עמה.
40 ואם אמר לו כבית כור אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים או
סלעים גבוהים יותר מעשרה טפחים הרי אילו נמדדין עמה. 2 ב׳ בית
כור עפר אני מוכר לך מדדה בחבל. פחת כל שהוא ינכה. הותיר כל שהוא יחזי׳ יחזיר
ואם אמר לו אם חסר ואם יתר אפילו אם פחת רובע לסאה או הותי׳ הותיר רובע לסאה
הגיעו יותר מיכן יעשה חשבון. ג׳ ומהו מחזיר לו מעות. ואם רצה
45 מחזיר לו קרקע. ולמה אמרו מחזיר לו מעות לייפות כוחו של מוכר שאם שייר
בשדה בית תשעת קבין ובגינה בית חצי קב. וכדברי ר׳ רבי עקיב׳ עקיבה בית רובע מחזיר לו
את הקרקע ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו את כל המות׳ המותר . 3 ד׳ מידה בחבל
אם חסר אם יתר. ביטל אם חסר אם יתר מידה בחבל הן חסר הן יתר את מדה
בחבל ביטל מידה בחבל את הן חסר הן יתר. כדברי בן ננס. בסימניו ובמצריו
50 פחת משתות הגיעו עד שתות ינכה. 4 ה׳ האומר לחבירו חצי שדי
אני מוכר לך משמנין ביניהן נוטל חצי שדהו. חצייה בדרום אני מוכ׳ מוכר לך משמנין
ונוטל חצייה בדרום והוא מקבל עליו מקום הגדר והחריץ ובין חריץ. וכמה הוא
חריץ ששה ספחים ובין חריץ שלשה׃
סליק פירקא[ ]8
4_15vB
1יש נוחלין ומנחילין. נוחלין ולא מנחילין. מנחילין ולא נוחלין
לא נוחלין ולא מנחילין. אילו נוחלין ומנחילין האב את הבנים
והבנים את האב ואחין מן האב נוחלין ומנחילין. האיש את
25 אמו והאיש את אשתו ובני אחיות נוחלין ולא מנחילין. האש׳ האשה את בנה והאשה את
בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין. והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין.
2 ב׳ סדר נחלות כך הוא איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו
לבתו. הבן קודם לבת וכל יוצאי יריבו של בן קודם לבת. הבת קודמת לאחין
וכל יוצאי יריכה של בת קודמין לאחים. האחין קודמין לאחי האב כל יוצאי
30 יריכן של אחין קודמי׳ קודמים לאחי האב. זה הכלל כל הקוד׳ הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין.
והאב קודם לכל יוצאי יריכו. 3 ג׳ בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים
בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בניכסי חפר ושהיה בכור
נטל שני חלקים. 4 ד׳ אחד הבן ואחד הבת בנחלה אלא שהבן נוטל
פי שנים בניכסי האב ואינו נוטל פי שני׳ שנים בניכסי האם. והבנות ניזונות מניכסי האב
35 ואינן ניזונות מניכסי האם. 5 ה׳ האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שני׳ שנים
איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה.
המחלק נכסיו על פיו ריבה לא׳ לאחד ומיעט לאח׳ לאחד השווה להן את הבכור דבריו קיימין.
ואם אמ׳ אמר משם ירושה לא אמ׳ אמר כלום. כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משם
מתנה דבריו קיימין. ו׳ האומר איש פלוני יירשני במקום שיש בת.
40 בתי תירשני במקום שיש בן לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה. רבי
יוחנן בן ברוקה אומר אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין ועל מי שאין
ראוי לו לירושה אין דבריו קיימין. ז׳ הכותב נכסיו לאחרים והניח
את בניו מה שעשה עשוי אבל אין רוח חכמים נוחה הימינו. רבן שמעון בן
גמליאל אומר אם לא היו בניו נוהגין כשורה זכור לטוב. 6 ח׳ האומר
45 זה בני נאמן וזה אחי אינו נאמן יטול עמו בחלקו מת יחזרו נכסים למקומן נפלו
לו נכסים ממקום אחר יירשו אחיו עמו. מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו על
יריכו הרי זו אינה כלום. זיכה בה לאחר בין מן היורשין ובין שאין מן היורשין
דבריו קיימין. 7 ט׳ הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאחר
מיתה דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אינו צריך. הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו
50 האב אינו יכול למכו׳ למכור מפני שהן כתובין לבן והבן אינו יכול למכו׳ למכור מפני שהן ברשות
האב. מכר האב מכורין עד שימות. מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות
האב. האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשין.
י׳ הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים
ולא הקטנים ניזונין על הגדולים אלא חולקין בשוה נשאו גדולים ישאו קטנים.
55 ואם אמרו קטנים הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מה
שנתן להן אביהן נתן. 8 יא׳ הניח בנות גדולות וקטנו׳ וקטנות אין הגדולות מתפרנסו׳ מתפרנסות
על הקטנות ולא הקטנו׳ הקטנות ניזונו׳ ניזונות על הגדולו׳ הגדולות אלא חולקו׳ חולקות בשוה. נישאו גדולו׳ גדולות ישאו
הקטנות וזה חומר בבנות מבנים שהבנות ניזונות על הבנים ואינן ניזונת על הבנו׳ ׃ הבנות׃
סליק פירקא[ ]9
1יש נוחלין ומנחילין. נוחלין ולא מנחילין. מנחילין ולא נוחלין
לא נוחלין ולא מנחילין. אילו נוחלין ומנחילין האב את הבנים
והבנים את האב ואחין מן האב נוחלין ומנחילין. האיש את
25 אמו והאיש את אשתו ובני אחיות נוחלין ולא מנחילין. האש׳ האשה את בנה והאשה את
בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין. והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין.
2 ב׳ סדר נחלות כך הוא איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו
לבתו. הבן קודם לבת וכל יוצאי יריבו של בן קודם לבת. הבת קודמת לאחין
וכל יוצאי יריכה של בת קודמין לאחים. האחין קודמין לאחי האב כל יוצאי
30 יריכן של אחין קודמי׳ קודמים לאחי האב. זה הכלל כל הקוד׳ הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין.
והאב קודם לכל יוצאי יריכו. 3 ג׳ בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים
בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בניכסי חפר ושהיה בכור
נטל שני חלקים. 4 ד׳ אחד הבן ואחד הבת בנחלה אלא שהבן נוטל
פי שנים בניכסי האב ואינו נוטל פי שני׳ שנים בניכסי האם. והבנות ניזונות מניכסי האב
35 ואינן ניזונות מניכסי האם. 5 ה׳ האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שני׳ שנים
איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה.
המחלק נכסיו על פיו ריבה לא׳ לאחד ומיעט לאח׳ לאחד השווה להן את הבכור דבריו קיימין.
ואם אמ׳ אמר משם ירושה לא אמ׳ אמר כלום. כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משם
מתנה דבריו קיימין. ו׳ האומר איש פלוני יירשני במקום שיש בת.
40 בתי תירשני במקום שיש בן לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה. רבי
יוחנן בן ברוקה אומר אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין ועל מי שאין
ראוי לו לירושה אין דבריו קיימין. ז׳ הכותב נכסיו לאחרים והניח
את בניו מה שעשה עשוי אבל אין רוח חכמים נוחה הימינו. רבן שמעון בן
גמליאל אומר אם לא היו בניו נוהגין כשורה זכור לטוב. 6 ח׳ האומר
45 זה בני נאמן וזה אחי אינו נאמן יטול עמו בחלקו מת יחזרו נכסים למקומן נפלו
לו נכסים ממקום אחר יירשו אחיו עמו. מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו על
יריכו הרי זו אינה כלום. זיכה בה לאחר בין מן היורשין ובין שאין מן היורשין
דבריו קיימין. 7 ט׳ הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאחר
מיתה דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אינו צריך. הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו
50 האב אינו יכול למכו׳ למכור מפני שהן כתובין לבן והבן אינו יכול למכו׳ למכור מפני שהן ברשות
האב. מכר האב מכורין עד שימות. מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות
האב. האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשין.
י׳ הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים
ולא הקטנים ניזונין על הגדולים אלא חולקין בשוה נשאו גדולים ישאו קטנים.
55 ואם אמרו קטנים הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מה
שנתן להן אביהן נתן. 8 יא׳ הניח בנות גדולות וקטנו׳ וקטנות אין הגדולות מתפרנסו׳ מתפרנסות
על הקטנות ולא הקטנו׳ הקטנות ניזונו׳ ניזונות על הגדולו׳ הגדולות אלא חולקו׳ חולקות בשוה. נישאו גדולו׳ גדולות ישאו
הקטנות וזה חומר בבנות מבנים שהבנות ניזונות על הבנים ואינן ניזונת על הבנו׳ ׃ הבנות׃
סליק פירקא[ ]9
Notes
There are no notes available.