An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | () | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | Sheet | × cm | |
Hand | Written Column | × cm | |
Date | Lines per column | ||
Region | Characters/line | ||
Format | Characters/cm | ||
Material | |||
Extent | leaves | Contributions: | |
Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
Place of copying |
Transcription
Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.63
351שבועות שתים שהן ארבע שבועה שאוכל ושלא אוכל
שאכלתי ושלא אכלתי שבוע׳ שבועה שלא אוכל ואכל
כל שהוא חייב דברי רבי עקיבה. אמר לו לרבי
עקיבה איכן מצינו לאוכל כל שהוא שהוא חייב שזה חייב. אמר להן איכן מצינו
במדבר ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן. ב׳ שבועה שלא אוכל
40 ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת. שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה
חייב שתים. 2 ג׳ שבועה שלא אוכל ואכל פת חיטים ופת שעורי׳ שעורים ופת כוסמין
אינו חייב אלא אחת. שבועה שלא אוכל פת חיטים ופת שעורים ופת כוסמין
ואכל חייב על כל אחת ואחת. 3 ד׳ שבוע׳ שבועה שלא אשתה ושתה משקין הרבה
אינו חייב אלא אחת. שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש ושתה חייב על כל
45 אחת ואחת. 4 ה׳ שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה
ושתה משקין שאינן ראויין לשתייה פטור. שבועה שלא אוכל ואכל נבילות
וטריפות שקצים ורמשים חייב ור׳׳שורבי שמעון פוטר. אמר קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי
היום והוא שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים הרי אשתו אסורה. 5 ו׳
אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים אחד דברים שיש להן ממש ואחד
50 דברים שאין בהן ממש כיצד אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן שנתתי
ושלא נתתי שאישן ושלא אישן שישנתי ושלא ישנתי. שאזרוק צרור לים ושלא
אזרוק שזרקתי ושלא זרקתי. רבי ישמעאל אומר אינו חייב אלא על העתיד
לבוא שנאמר להרע או להיטיב אמר לו רבי עקיבה אם כן אין לי אלא דברים
שיש בהן הרעה והטבה. דברים שאין בהן הרעה והטבה מניין. אמר לו מריבוי
55 הכתוב. אמר לו אם ריבוי הכתוב לכך ריבוי הכתוב לכך. 6 ז׳ נשבע לבטל
את המצוה ולא ביטל פטור. לקיים את המצוה ולא קיים פטור. שהיה בדין
שיהא חייב דברי רבי יהודה בן בתירה. א׳׳ראמר רבי יהודה בן בתירה ומה אם הרשות
שאינו מושבע עליה מהר סיני הרי הוא חייב עליה. מצוה שהוא מושבע עליה
מהר סיני אינו דין שיהא חייב. אמרו לו לא אם אמרת בשבועת הרשות שכן עשה
60 בה לאו כהין. תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהין. 7 ח׳
שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה שבועה שלא אוכלנה ואכלה
אינו חייב אלא אחת. זו היא שבועת ביטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה
קרבן עולה ויורד. ט׳ שבועת שוא חייבין על זדונה מכות ועל שגגתה
פטור. 8 ואי זו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם. אמר על העמוד
65 של אבן שהוא של זהב ועל האיש שהוא אשה. ועל אשה שהיא איש. נשבע
על דבר שאי איפשר לו להיות. אם לא ראיתי גמל פורח באויר. אם לא
ראיתי נחש כקורת בית הבד. אמר לעדים בואו והעידוני שבועה שלא נעידך.
נשבע לבטל את המצוה שלא לעשות סוכה שלא ליטול לולב שלא להניח
5 תפילין. זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור.
9 י׳ שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלינה הראשונה שבועת ביטוי.
והשנייה שבועת שוא. אכלה עבר על שבועת שוא. לא אכלה עבר על שבועת
ביטוי. 10 יא׳ שבועת ביטוי נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים
בכשירים ובפסולין בפני בית דין ושלא בפני ב׳׳דבית דין מפי עצמו. וחייבין על זדונה
10 מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד. 11 יב׳ שבועת שוא נוהגת
באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים. בכשירים ובפסולים בפני בית דין ושלא
בפני בית דין מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור. אחד זה ואחד
זה המושבע מפי אחרים חייב. כיצד אמר לא אכלתי היום. ולא הינחתי תפלין
היום. משביעך אני ואמר אמן חייב.
15 סליק פירקא[ ]4
Notes
There are no notes available.