The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository () Dimensions:
Id no. Sheet × cm
Hand Written Column × cm
Date Lines per column
Region Characters/line
Format Characters/cm
Material
Extent leaves Contributions:
Columns Transcription Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee
Scribe Markup Gottfried Reeg
Place of copying

Transcription

folio 4_9r4_9rA Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.237
  פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחיטין ולאורז תשעת חצאי קבין
  לכור. לשעורין ולדוחן תשעת קבין לכור. לכוסמין ולזרע פשתן שלשת סאין
  לכור הכל לפי המידה הכל לפי הזמן. אמר רבי יוחנן בן נורי וכי מה איכפת לו
 5 בין מהרבה בין מקימעא אינו מוציא לו אלא לכור בלבד. ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר אם היתה
  מדה מרובה אינו מוציא חסרונות מפני שהן מותירות. 8 ט׳ יוציא לו
  שתות ליין. רבי יהודה אומר חומש. יוציא לו שלשת לוגין שמן למאה. לוג
  ומחצה שמרים ולוג ומחצה בלע. אם היה שמן מזוקק אינו מוציא לו שמרים.
  קנקנים ישנות אינו מוציא לו בלע. רבי יהודה אומר אף המוכר שמן מזוקק
 10 לחבירו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה.
  9 י׳ המפקיד חבית אצל חבירו ולא ייחדו לה הבעלים מקום וטילטלה
  ונשברה אם מתוך ידו נשברה לצורכו חייב לצורכה פטור. ואם משהניחה בין
  לצורכו בין לצורכה פטור. ייחדו לה הבעלים מקום וטילטלה ונשברה בין מתוך
  ידו בין משהניחה לצורכו חייב לצורכה פטור. 10 יא׳ המפקיד מעות
 15 אצל חבירו צררן והפשילן לאחוריו מסרן לבנו ולבתו הקטני׳ הקטנים ונעל בפניהן שלא
  כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרין. ואם שמר כדרך השומרין פטור.
  11 יב׳ המפקיד מעו׳ מעות אצל השולחני אם צרורין לא ישתמש בהן ואם
  מותרין ישתמש בהן. אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן. החנווני
  כבעל הבית דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר כשולחני. 12 יג׳ השולח
 20 יד בפיקדון בית שמאי אומרים ילקה בחסר ויתר. ובית הלל אומרים כשעת
  הוצאה ורבי עקיבה אומ׳ אומר כשעת התביעה. החושב לשלוח יד בפקדון בית שמאי
  מחייבין. ובית הלל אומרי׳ אומרים אינו חייב עד שעה שישלח יד כיצד היטה את החבית
  ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית. הגביהה ונפל ממנה
  רביעית ונשברה משלם את הכל׃
 25 סליק פירקא[                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             ]4
4_9rB

































 351הכסף קונה את הזהב והזהב אינו קונה את הכסף הנחשת
  קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחשת.
  מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות
  את הרעות אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון. המיטלטלין
  קונין את המטבע והמטבע אינו קונ׳ קונה את המיטלטלי׳ המיטלטלים . זה הכלל כל המיטלטלי׳ המיטלטלים קונין
 40 זה את זה. 2 ב׳ כיצד משך ממנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול
  לחזור נתן לו מעו׳ מעות ולא משך לו פירו׳ פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי
  דור המבול עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדברו. רבי שמעון אומ׳ אומר כל שהכסף
  בידו ידו על העליונה. 3 ג׳ ההונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה
  כסף לסלע שתות למקח. עד אימתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או
 45 לקרובו. הורה רבי טרפון בלוד ההונייה שמונת כסף לסלע שליש למקח ושמחו
  תגרי לוד. אמר להן מותר להחזיר כל היום. אמרו יניח לנו רבי טרפון את
  מקומינו וחזרו לדברי חכמים. 4אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם הונייה. כשם
  שהונייה להדיוט כך הונייה לתגר. רבי יהודה אומר אין לתגר הונייה מי שהוטל
  עליו ידו העליונה שהוא אומר לו תן לי את מעותיי או תן לי מה שהוניתני.
 50 5 ד׳ וכמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה הונייה רבי מאיר אומר
  ארבעה איסורות מאיסר לדינר. רבי יהודה אומר ארבעה פונדיונות מפונדיון
  לדינר. רבי שמעון אומר שמונה פונדיונות משני פונדיונין לדינר. 6 ה׳ עד
  אימתי מותר להחזיר בכרכין עד כדי שיראה לשולחני ובכפרין עד ערבי שבתות
  אם היה מכירה אפילו לאחר שנים עשר חדש מקבלה ממנו ואין לו עליו אלא
 55 תרעומת. ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינה אלא נפש רעה. 7 ו
  ההונייה ארבעה כסף והטענה שתי כסף וההודייה שוה פרוטה. חמש פרוטות
  הן. ההודייה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה. הנהנה שוה פרוטה
  מן ההקדש מעל. המוצא שוה פרוטה חייב להכריז. הגוזל את חבירו שוה
  פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי. 8 ז׳ חמשה חומשין הן האוכל
 60 תרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר של דמאי החלה וביכורין מוסיף חומש
  הפודה נטע רבעי ומעשר שני שלו מוסיף חומש. הפודה הקדישו מוסיף
  חומש והנהנה בשוה פרוט׳ פרוטה מן ההקדש מוסיף חומש והגוזל את חבירו שוה פרוטה
  ונשבע לו מוסיף חומש. 9 ח׳ ואילו דברים שאין להן הונייה העבדים
  והשטרות והקרקעו׳ והקרקעות וההקדישות אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה
 65 וחמשה. שומר חנם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלם. רבי שמעון אומ׳ אומר קדשים

Notes

There are no notes available.