An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
folio 3_37v3_37vA
Order P_P000308265.3 Tractate P_P000308265.3.33
1ארבעה נדרים התירו חכמים נידרי זירוזין ונדרי הבאי נדרי
20 שגגות ונדרי אונסין. נדרי זירוזין היה מוכר חפץ
אמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע. והלא אומר
קונם שאיני מוסיף לך על השקל שניהן רוצין בשלשה דינרין. רבי אליעזר
בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו ואמר לו כל נדר שאני
עתיד לידור הרי הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר. 2 ב׳
25 נידרי הבאי אמר אם לא ראיתי בדרך הזו כעולי מצרים. אם לא ראיתי נחש
כקורת בית הבד. נדרי שגגות כיצד אמר אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל
וששתה שאיני אוכל ושאיני שותה ושכח ואכל ושתה. אמר קונם אשתי נהנית
לי שגנבה את כיסי ושהיכת את בני ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבה.
ראה אותן אוכלין תאינים ואמר להן הרי הן עליכם כקרבן ונמצאו אביו או
30 אחיו והיו עמהן אחרי׳ אחרים בית שמאי אומרים הן מותרין ומה שעמהן אסורין.
ובית הלל אומרים אילו ואילו מותרין. 3 ג׳ נידרי אונסין הדירו חבירו
שיאכל אצלו חלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר הרי אילו נדרי אונסין.
4 ד׳ נודרין להרגים ולחרמים ולמוכסין שיהא תרומה אף על פי
שאינה תרומה שהן של בית המלך אף על פי שאינן שלהן. בית שמאי אומ׳ אומרים בכל
35 נודרין חוץ מבשבועה. וב׳׳הובית הלל אומרי׳ אומרים אף בשבועה. ב׳׳שבית שמאי אומרי׳ אומרים לא יפתח לו בנדר.
וב׳׳הובית הלל אומ׳ אומרים אף לא יפתח לו. ב׳׳שבית שמאי אומ׳ אומרים במה שהוא מדירו. וב׳׳הובית הלל אומ׳ אומרים אף במה שאינו
מדירו. ה׳ כיצד אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם
אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין. ובית הלל
אומ׳ אומרים אילו ואילו מותרין. 5 ו׳ הרי נטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות.
40 וטלית זו קרבן אם אינה נשרפת יש להן פדיון. הרי נטיעות האילו קרבן עד
שיקצצו וטלית זו קרבן עד שתישרף אין להן פדיון. 6 ז׳ הנודר מיורדי
הים מותר ביושבי היבשה ומיושבי היבשה אסור ביורדי הים. שיורדי הים בכלל
יושבי היבשה. לא כאלו ההולכים מעכו ליפו אלא מי שדרכו לפרש.
7 ח׳ הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין שלא נתכוון זה אלא למי
45 שהחמה רואה אותו. 8 ט׳ הנודר משחורי הראש אסור בקרחים ובבעלי
שיבות ומותר בנשים ובקטנים שאינן נקראין שחורי ראש אלא אנשים.
9 י׳ הנודר מן הילודים מותר בנולדים. מן הנולדים רבי מאיר מתיר אף
בילודים. וחכמים אומרים לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להיוולד.
10 יא׳ הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים מאוכלי השום
50 אסור בישראל ואסור בכותים. ומעולי ירושלם אסור בישראל ומותר
בכותים. 11 יב׳ קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור
באומות. שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות. שאיני
נהנה לישראל לוקח ביתר ומוכר בפחות. שישראל נהנין לי לוקח בפחות
ומוכר ביתר אין שומעין לו. שאיני נהנה להם והם לי יהנה לאומות.
55 יג׳ קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערילי ישראל ואסור במולי
אומות העולם. שאיני נהנה למולים אסור בערילי ישראל ומותר במולי אומות
העולם שאין הערלה קרויה אלא לשם הגוים שנאמר כי כל הגוים ערילים וכל
בית ישראל ערלי לב. ואומר והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם. ואומר פן
תשמחנה בנות הפלשתים פן תעלוזנה בנות הערילים. רבי לעזר בן עזריה
60 אומר מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הרשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים וכל
בית ישראל ערלי לב. יד׳ רבי ישמעאל אומר גדולה מילה ששלש
עשרה בריתות נכרתו עליה. רבי יוסי הגלילי אומר גדולה מילה שהיא דוחה
שבת החמורה. ר׳ רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה למשה הצדיק
עליה מלא שעה. רבי נחמיה אומר גדולה מילה שהיא דוחה את הנגעים.
65 טו׳ רבי אומר גדולה מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא
Order P_P000308265.3 Tractate P_P000308265.3.33
1ארבעה נדרים התירו חכמים נידרי זירוזין ונדרי הבאי נדרי
20 שגגות ונדרי אונסין. נדרי זירוזין היה מוכר חפץ
אמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע. והלא אומר
קונם שאיני מוסיף לך על השקל שניהן רוצין בשלשה דינרין. רבי אליעזר
בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו ואמר לו כל נדר שאני
עתיד לידור הרי הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר. 2 ב׳
25 נידרי הבאי אמר אם לא ראיתי בדרך הזו כעולי מצרים. אם לא ראיתי נחש
כקורת בית הבד. נדרי שגגות כיצד אמר אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל
וששתה שאיני אוכל ושאיני שותה ושכח ואכל ושתה. אמר קונם אשתי נהנית
לי שגנבה את כיסי ושהיכת את בני ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבה.
ראה אותן אוכלין תאינים ואמר להן הרי הן עליכם כקרבן ונמצאו אביו או
30 אחיו והיו עמהן אחרי׳ אחרים בית שמאי אומרים הן מותרין ומה שעמהן אסורין.
ובית הלל אומרים אילו ואילו מותרין. 3 ג׳ נידרי אונסין הדירו חבירו
שיאכל אצלו חלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר הרי אילו נדרי אונסין.
4 ד׳ נודרין להרגים ולחרמים ולמוכסין שיהא תרומה אף על פי
שאינה תרומה שהן של בית המלך אף על פי שאינן שלהן. בית שמאי אומ׳ אומרים בכל
35 נודרין חוץ מבשבועה. וב׳׳הובית הלל אומרי׳ אומרים אף בשבועה. ב׳׳שבית שמאי אומרי׳ אומרים לא יפתח לו בנדר.
וב׳׳הובית הלל אומ׳ אומרים אף לא יפתח לו. ב׳׳שבית שמאי אומ׳ אומרים במה שהוא מדירו. וב׳׳הובית הלל אומ׳ אומרים אף במה שאינו
מדירו. ה׳ כיצד אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם
אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין. ובית הלל
אומ׳ אומרים אילו ואילו מותרין. 5 ו׳ הרי נטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות.
40 וטלית זו קרבן אם אינה נשרפת יש להן פדיון. הרי נטיעות האילו קרבן עד
שיקצצו וטלית זו קרבן עד שתישרף אין להן פדיון. 6 ז׳ הנודר מיורדי
הים מותר ביושבי היבשה ומיושבי היבשה אסור ביורדי הים. שיורדי הים בכלל
יושבי היבשה. לא כאלו ההולכים מעכו ליפו אלא מי שדרכו לפרש.
7 ח׳ הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין שלא נתכוון זה אלא למי
45 שהחמה רואה אותו. 8 ט׳ הנודר משחורי הראש אסור בקרחים ובבעלי
שיבות ומותר בנשים ובקטנים שאינן נקראין שחורי ראש אלא אנשים.
9 י׳ הנודר מן הילודים מותר בנולדים. מן הנולדים רבי מאיר מתיר אף
בילודים. וחכמים אומרים לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להיוולד.
10 יא׳ הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים מאוכלי השום
50 אסור בישראל ואסור בכותים. ומעולי ירושלם אסור בישראל ומותר
בכותים. 11 יב׳ קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור
באומות. שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות. שאיני
נהנה לישראל לוקח ביתר ומוכר בפחות. שישראל נהנין לי לוקח בפחות
ומוכר ביתר אין שומעין לו. שאיני נהנה להם והם לי יהנה לאומות.
55 יג׳ קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערילי ישראל ואסור במולי
אומות העולם. שאיני נהנה למולים אסור בערילי ישראל ומותר במולי אומות
העולם שאין הערלה קרויה אלא לשם הגוים שנאמר כי כל הגוים ערילים וכל
בית ישראל ערלי לב. ואומר והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם. ואומר פן
תשמחנה בנות הפלשתים פן תעלוזנה בנות הערילים. רבי לעזר בן עזריה
60 אומר מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הרשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים וכל
בית ישראל ערלי לב. יד׳ רבי ישמעאל אומר גדולה מילה ששלש
עשרה בריתות נכרתו עליה. רבי יוסי הגלילי אומר גדולה מילה שהיא דוחה
שבת החמורה. ר׳ רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה למשה הצדיק
עליה מלא שעה. רבי נחמיה אומר גדולה מילה שהיא דוחה את הנגעים.
65 טו׳ רבי אומר גדולה מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא
3_37vB
נקרא שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים. יו׳ דבר
אחר גדולה מילה שאילולא היא לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר
כה אמר יי׳ אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. דבר אחר
5 גדולה המילה שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה שנאמ׳ שנאמר הנה דם ברית אשר
כרת יי׳ עמכם על כל הדברים האלה׃
סליק פירקא[ ]4
נקרא שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים. יו׳ דבר
אחר גדולה מילה שאילולא היא לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר
כה אמר יי׳ אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. דבר אחר
5 גדולה המילה שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה שנאמ׳ שנאמר הנה דם ברית אשר
כרת יי׳ עמכם על כל הדברים האלה׃
סליק פירקא[ ]4
Notes
There are no notes available.