An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
folio 4_11v4_11vA
Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.28
1השואל את הפרה ושאל בעליה עמה. שאל את הפרה
ושכר בעליה עמה. שאל את הבעלי׳ הבעלים או שכרן
ואחר כך שאל את הפרה ומתה פטור שנאמר
אם בעליו עמו לא ישלם. ב׳ אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל
25 את הבעלין או שכרן ומתה חייב שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם. 2 ג׳
השואל את הפרה ושאלה חצי יום ושכרה חצי יום שאלה היום ושכרה למחר
שאל אחת ושכר אחת. המשאיל אומר שאולה מתה ביום שהיתה שאולה מתה.
בשעה שהיתה שאולה מתה והלה אומר איני יודע חייב. השוכר אומר שכורה
מתה ביום שהיתה שכורה מתה בשעה שהיתה שכורה מתה והלה אומר איני יודע
30 פטור. זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע השוכר שהשכורה מתה. זה או׳ אומר
איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו. 3 ד׳ השואל את הפרה ושילחה
לו ביד בנו וביד עבדו וביד שלוחו. או ביד בנו וביד עבדו או ביד שלוחו של
שואל ומתה פטור. אמר לו השואל שלחה לי ביד בני וביד עבדי וביד שלוחי
או ביד בנך או ביד עבדך או ביד שלוחך. או שאמר לו המשאיל הריני משלחה
35 לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך או ביד עבדך או ביד שלוחך או
שאמר לו השואל שלח ושילחה ומתה חייב. וכן בשעה שמחזירה. 4 ה׳
המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי
וזה אומר משלקחתי יחלוקו. היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן וכן שתי
שדות אחת גדולה ואחת קטנה. הלוקח אומר הגדול לקחתי והמוכר אומר איני
40 יודע זכה בגדול. המוכר אומר הקטון מכרתי והלה אומר איני יודע אין לו אלא
קטן. זה אומר גדול וזה אומר קטן יישבע המוכר שהקטן מכר. זה אומר איני
יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו. 5 ו׳ המוכר זיתיו לעצים ועשו
פחות מרביעית לסאה הרי הן לבעל הזתים. עשו רביעית לסאה זה אומר זיתיי
גידילו וזה אומר ארצי גידלה יחלוקו. ז׳ ׳ שטף הנהר את זיתיו ונתנן לתוך
45 שדה חבירו זה אומר זיתיי גידילו וזה אומר ארצי גידילה יחלוקו. 6 ח׳
המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג עד הפסח.
ובימות החמה שלשים יום. ובכרכין אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים
עשר חדש ובחנויות אחד כרכין ואחד עיירות שנים עשר חדש. רש׳׳בגרבן שמעון בן גמליאל אומר
חנות של נחתומין ושל צבעין שלש שנים. 7 ט׳ המשכיר בית לחבירו
50 המשכיר חייב בדלת ובנגר ובמנעול ובכל דבר שהוא מעשה אומן. אבל דבר
שאינו מעשה אומן השוכר עושהו. הזבל של בעל הבית אין לשוכר אלא היוצא
מן התנור ומן הכירים בלבד. 8 י׳ המשכיר בית לחבירו לשנה ונתעברה
השנה נתעברה לשוכר. השכיר לו לחדשים נתעברה השנה נתעברה למשכיר.
מעשה בציפורין באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהב לשנה מדינר זהב
55 לחדש ובא מעשה לפני רש׳׳בגרבן שמעון בן גמליאל ולפני רבי יוסי ואמרו יחלקו את חדש העיבור.
9 יא׳ המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית. היה קטן לא יעשנו
גדול. גדול לא יעשנו קטן. אחד לא יעשנו שנים. שנים לא יעשנו אחד. לא
יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהן אלא מדעת שניהן׃
סליק פירקא[ ]9
Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.28
1השואל את הפרה ושאל בעליה עמה. שאל את הפרה
ושכר בעליה עמה. שאל את הבעלי׳ הבעלים או שכרן
ואחר כך שאל את הפרה ומתה פטור שנאמר
אם בעליו עמו לא ישלם. ב׳ אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל
25 את הבעלין או שכרן ומתה חייב שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם. 2 ג׳
השואל את הפרה ושאלה חצי יום ושכרה חצי יום שאלה היום ושכרה למחר
שאל אחת ושכר אחת. המשאיל אומר שאולה מתה ביום שהיתה שאולה מתה.
בשעה שהיתה שאולה מתה והלה אומר איני יודע חייב. השוכר אומר שכורה
מתה ביום שהיתה שכורה מתה בשעה שהיתה שכורה מתה והלה אומר איני יודע
30 פטור. זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע השוכר שהשכורה מתה. זה או׳ אומר
איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו. 3 ד׳ השואל את הפרה ושילחה
לו ביד בנו וביד עבדו וביד שלוחו. או ביד בנו וביד עבדו או ביד שלוחו של
שואל ומתה פטור. אמר לו השואל שלחה לי ביד בני וביד עבדי וביד שלוחי
או ביד בנך או ביד עבדך או ביד שלוחך. או שאמר לו המשאיל הריני משלחה
35 לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך או ביד עבדך או ביד שלוחך או
שאמר לו השואל שלח ושילחה ומתה חייב. וכן בשעה שמחזירה. 4 ה׳
המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי
וזה אומר משלקחתי יחלוקו. היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן וכן שתי
שדות אחת גדולה ואחת קטנה. הלוקח אומר הגדול לקחתי והמוכר אומר איני
40 יודע זכה בגדול. המוכר אומר הקטון מכרתי והלה אומר איני יודע אין לו אלא
קטן. זה אומר גדול וזה אומר קטן יישבע המוכר שהקטן מכר. זה אומר איני
יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו. 5 ו׳ המוכר זיתיו לעצים ועשו
פחות מרביעית לסאה הרי הן לבעל הזתים. עשו רביעית לסאה זה אומר זיתיי
גידילו וזה אומר ארצי גידלה יחלוקו. ז׳ ׳ שטף הנהר את זיתיו ונתנן לתוך
45 שדה חבירו זה אומר זיתיי גידילו וזה אומר ארצי גידילה יחלוקו. 6 ח׳
המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג עד הפסח.
ובימות החמה שלשים יום. ובכרכין אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים
עשר חדש ובחנויות אחד כרכין ואחד עיירות שנים עשר חדש. רש׳׳בגרבן שמעון בן גמליאל אומר
חנות של נחתומין ושל צבעין שלש שנים. 7 ט׳ המשכיר בית לחבירו
50 המשכיר חייב בדלת ובנגר ובמנעול ובכל דבר שהוא מעשה אומן. אבל דבר
שאינו מעשה אומן השוכר עושהו. הזבל של בעל הבית אין לשוכר אלא היוצא
מן התנור ומן הכירים בלבד. 8 י׳ המשכיר בית לחבירו לשנה ונתעברה
השנה נתעברה לשוכר. השכיר לו לחדשים נתעברה השנה נתעברה למשכיר.
מעשה בציפורין באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהב לשנה מדינר זהב
55 לחדש ובא מעשה לפני רש׳׳בגרבן שמעון בן גמליאל ולפני רבי יוסי ואמרו יחלקו את חדש העיבור.
9 יא׳ המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית. היה קטן לא יעשנו
גדול. גדול לא יעשנו קטן. אחד לא יעשנו שנים. שנים לא יעשנו אחד. לא
יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהן אלא מדעת שניהן׃
סליק פירקא[ ]9
4_11vB
1המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור
לעדור יעדור. לחרוש אחריו יחרוש הכל
כמנהג המדינה. כשם שחולקין בתבואה
45 כך חולקין בתבן ובקש. כשם שחולקין
ביין כך חולקין בזמורות ובקנים. ושניהן מספקין את הקנים. 2 ב׳
המקבל שדה מחבירו והיא בית שלחין או בית האילן יבש המעיין ונקצץ האילן
אינו מנכה לו מחכירו אם אמר לו השכר לי בית שלחין זו או שדה בית האילן
זו יבש המעיין ונקצץ האילן מנכה לו מחבירו. 3 ג׳ המקבל שדה
50 מחבירו אם משזכה בה הביר׳ הבירה שמין אותה כמה היא ראויה לעשו׳ לעשות ונותנין לו שהוא
כותב לו אם אוביר ולא אעביד אישלם במיטבא. 4 ד׳ המקבל שדה
מחבירו ולא רצה לנכש אמר לו מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך חכורך אין
שומעין לו שהוא אומר למחר את יוצא ממנה והיא מעלה לפניי עשבים.
5 ה׳ המקבל שדה מחבירו ולא עשת אם יש בה כדי להעמיד כרי
55 חייב להיטפל בה. אמר רבי יהודה מה קיצבה כרי אלא אם יש בה כדי ניפלה.
6 ו׳ המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשרפה אם מכת מדינה
היא מנכה לו מחכירו ואם אינה מכת מדינ׳ מדינה אינו מנכה לו מחכירו. רבי יהוד׳ יהוד׳ אומר
אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכירו. 7 ז׳ המקבל
שדה מחבירו בעשרת כור חיטים לקת נותן לו מתוכה היו חיטיה יפות לא יאמר
60 לו הרי אני לוקח מן השוק אלא נותן לו מתוכה. 8 ח׳ המקבל שדה מחבירו
לזורעה שעורין לא יזרענה חיטין. חטין יזרענה שעורין. רש׳׳בגרבן שמעון בן גמליאל אומ׳ אומר קטנית לא
יזרענ׳ יזרענה תבוא׳ תבואה . תבוא׳ תבואה יזרענה קטנית. רש׳׳בגרבן שמעון בן גמליאל אוסר. 9 ט׳ המקבל שדה מחבירו
לשני׳ לשנים מועטו׳ מועטות לא יזרענ׳ יזרענה פשתן ואין לו קורת שקמ׳ שקמה . קיבלה ממנו ז׳ שבע שני׳ שנים שנה ראשונ׳ ראשונה
זורעה פשתן ויש לו קורת שקמה. 10 י׳ המקבל שדה מחבירו שבע שנים
65 בשבע מאות דינר אין השביעית מן המיניין. שבוע אחד בשבע מאות דינר
השביעית
1המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור
לעדור יעדור. לחרוש אחריו יחרוש הכל
כמנהג המדינה. כשם שחולקין בתבואה
45 כך חולקין בתבן ובקש. כשם שחולקין
ביין כך חולקין בזמורות ובקנים. ושניהן מספקין את הקנים. 2 ב׳
המקבל שדה מחבירו והיא בית שלחין או בית האילן יבש המעיין ונקצץ האילן
אינו מנכה לו מחכירו אם אמר לו השכר לי בית שלחין זו או שדה בית האילן
זו יבש המעיין ונקצץ האילן מנכה לו מחבירו. 3 ג׳ המקבל שדה
50 מחבירו אם משזכה בה הביר׳ הבירה שמין אותה כמה היא ראויה לעשו׳ לעשות ונותנין לו שהוא
כותב לו אם אוביר ולא אעביד אישלם במיטבא. 4 ד׳ המקבל שדה
מחבירו ולא רצה לנכש אמר לו מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך חכורך אין
שומעין לו שהוא אומר למחר את יוצא ממנה והיא מעלה לפניי עשבים.
5 ה׳ המקבל שדה מחבירו ולא עשת אם יש בה כדי להעמיד כרי
55 חייב להיטפל בה. אמר רבי יהודה מה קיצבה כרי אלא אם יש בה כדי ניפלה.
6 ו׳ המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשרפה אם מכת מדינה
היא מנכה לו מחכירו ואם אינה מכת מדינ׳ מדינה אינו מנכה לו מחכירו. רבי יהוד׳ יהוד׳ אומר
אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכירו. 7 ז׳ המקבל
שדה מחבירו בעשרת כור חיטים לקת נותן לו מתוכה היו חיטיה יפות לא יאמר
60 לו הרי אני לוקח מן השוק אלא נותן לו מתוכה. 8 ח׳ המקבל שדה מחבירו
לזורעה שעורין לא יזרענה חיטין. חטין יזרענה שעורין. רש׳׳בגרבן שמעון בן גמליאל אומ׳ אומר קטנית לא
יזרענ׳ יזרענה תבוא׳ תבואה . תבוא׳ תבואה יזרענה קטנית. רש׳׳בגרבן שמעון בן גמליאל אוסר. 9 ט׳ המקבל שדה מחבירו
לשני׳ לשנים מועטו׳ מועטות לא יזרענ׳ יזרענה פשתן ואין לו קורת שקמ׳ שקמה . קיבלה ממנו ז׳ שבע שני׳ שנים שנה ראשונ׳ ראשונה
זורעה פשתן ויש לו קורת שקמה. 10 י׳ המקבל שדה מחבירו שבע שנים
65 בשבע מאות דינר אין השביעית מן המיניין. שבוע אחד בשבע מאות דינר
השביעית
Notes
There are no notes available.