The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository () Dimensions:
Id no. Sheet × cm
Hand Written Column × cm
Date Lines per column
Region Characters/line
Format Characters/cm
Material
Extent leaves Contributions:
Columns Transcription Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee
Scribe Markup Gottfried Reeg
Place of copying

Transcription

14_38r  4_38rB  4_39r  4_39rA  1

לפני אידיהן של גוים שלשה ימי׳ ימים אסורין מלשאת ומלתת עמהן מלהשאילן ומלשאול מהן מלהלוותן ומלהלוות מהן מלפורעם ומלהפרע מהן. רבי יהודה אומר 15  נפרעין מהן מפני שהוא מיצר. אמרו לו אף על פי שהוא מיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן.

2

רבי שמעון אומר שלשה לפניהן ושלשה לאחריהן אסור. וחכמים אומרים לפניהן אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר.

3

ב׳ אילו הן אידיהן של גוים קלנדס וסטרנלייא וקרטסים ויום גיניסיא של מלכים ויום הלידה ויום המיתה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים כל מיתה שיש בה שריפה יש בה 20  עבודה זרה. ושאין בה שריפה אין בה עבודה זרה. ג׳ יום תגלחת זקנו ובלוריתו יום שעלה בו מן הים יום שיצא בו מבית האסורים אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש.

4

ד׳ עיר שיש בה עבודה זרה חוצה לה מותר. היה חוצה לה עבודה זרה תוכה מותר. מהו לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור. ואם יכול לילך בה למקום אחר מותר. עיר שיש בה עבודה 25  זרה והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות זה היה מעשה בבית שאן ואמרו חכמים המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות.

5

ה׳ אילו דברי׳ דברים אסור למכור לגוי׳ לגוים איצטרובילין ובנות שוח בפטוטרותיהן ולבונה ותרנגול לבן. רבי יהודה אומר מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין. בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו ומוכרו שאין מקריבין חסר לעבודה זרה. ושאר כל 30  הדברים סתמן מותר ופירושן אסור. ר׳׳מרבי מאיר או׳ אומר אף דקל טב וחצר וניקלבים אסור למכור לגוים.

6

ו׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין ואל ישנה אדם מפני המחלוקת ובכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה עגלים וסייחים שלימין ושבורין. ר׳ רבי יהודה מתיר בשבורה בן בתירה מתיר בסוס.

7

ז׳ אין מוכרין להן דובים ואריות ולא כל 35  דבר שיש בו נזק לרבים ואין בונין עמהן בסילקי וגרדון ואיסטדייא ובימה. אבל בונין עמהן דימוסיאות ומרחצאות הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה אסור לבנותה.

8

ח׳ אין מוכרין להן במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משיקצץ. רבי יהודה אומר מוכר הוא לו על מנת לקוץ. ט׳ אין משכירין להן בתים בארץ ישראל ואין צריך לומ׳ לומר שדות ובסוריא משכירין בתים 40  אבל לא שדות. ובחוצה לארץ מוכרין בתים ומשכירין שדות דברי רבי מאיר. ר׳ רבי יוסי אומר אף בארץ ישר׳ ישראל משכירין להן בתים ובסוריא מוכרים בתי׳ בתים ומשכירין שדות. ובחוצה לארץ מוכרין אילו ואילו.

9

י׳ אף במקום שאמרו להשכיר לא לבי׳ לבית דירה אמרו מפני שמכניס לתוכה ע׳׳זעבודה זרה שנ׳ שנאמר ולא תביא תועב׳ תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו וגו׳ וגומר . ובכל מקו׳ מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שהיא נקרא׳ נקראת על שמו׃ 45 

 

Notes

There are no notes available.