An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
folio 4_32r4_32rA
Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.53
1אילו הן הלוקין הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות
אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי
אביו ועל הנידה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה
לכהן הדיוט. אלמנה וגרושה חייבין עליה משום שני שמות. גרושה וחלוצה
35 אינו חייב אלא משום שם אחד בלבד. 2 ב׳ הטמא שאכל את הקודש
והבא על המקדש טמא האוכל חלב ודם ונותר ופיגול וטמא השוחט והמעלה
בחוץ והאוכל חמץ בפסח. והאוכל והעושה מלאכה ביום הכיפורים והמפטם
את השמן והמפטם את הקטורת והסך בשמן המשחה והאוכל נבילות וטריפות
שקצים ורמשים. אכל טבל ומעשר ראשון שלא ניטלו תרומתו ומעשר
40 שני והקדש שלא נפדו. כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב. רבי שמעון אומר
כל שהוא. וחכמים אומרים כזית. אמר להן רבי שמעון
אין אתם מודין לי באוכל נבילה כל שהוא שהוא חייב. אמרו לו מפני שהוא
כברייתה. אמר להן אף חיטה אחת כברייתה. 3 ג׳ האוכל ביכורים
עד שלא קרא עליהן. קדשי קדשים חוץ לקלעים. קדשים קלין ומעשר שני
45 חוץ לחומה. השובר את העצם בפסח טהור הרי זה לוקה ארבעים. אבל המותיר
והשובר בטמא אינו לוקה ארבעים. 4 ד׳ הנוטל אם על הבנים רבי יהודה
אומר לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה. זה הכלל כל
מצוה בלא תעשה שיש בה קום ועשה אין חייבין עליה. 5 ה׳ הקורח
קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו והמשחית פאת זקנו והשורט שריטה אחת על
50 המת חייב. שרט שריטה אחת על חמשה מתים או חמש שריטות על מת אחד
חייב על כל אחת ואחת. על הראש שתים אחת מיכן ואחת מיכן ועל הזקן שתים
Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.53
1אילו הן הלוקין הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות
אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי
אביו ועל הנידה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה
לכהן הדיוט. אלמנה וגרושה חייבין עליה משום שני שמות. גרושה וחלוצה
35 אינו חייב אלא משום שם אחד בלבד. 2 ב׳ הטמא שאכל את הקודש
והבא על המקדש טמא האוכל חלב ודם ונותר ופיגול וטמא השוחט והמעלה
בחוץ והאוכל חמץ בפסח. והאוכל והעושה מלאכה ביום הכיפורים והמפטם
את השמן והמפטם את הקטורת והסך בשמן המשחה והאוכל נבילות וטריפות
שקצים ורמשים. אכל טבל ומעשר ראשון שלא ניטלו תרומתו ומעשר
40 שני והקדש שלא נפדו. כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב. רבי שמעון אומר
כל שהוא. וחכמים אומרים כזית. אמר להן רבי שמעון
אין אתם מודין לי באוכל נבילה כל שהוא שהוא חייב. אמרו לו מפני שהוא
כברייתה. אמר להן אף חיטה אחת כברייתה. 3 ג׳ האוכל ביכורים
עד שלא קרא עליהן. קדשי קדשים חוץ לקלעים. קדשים קלין ומעשר שני
45 חוץ לחומה. השובר את העצם בפסח טהור הרי זה לוקה ארבעים. אבל המותיר
והשובר בטמא אינו לוקה ארבעים. 4 ד׳ הנוטל אם על הבנים רבי יהודה
אומר לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה. זה הכלל כל
מצוה בלא תעשה שיש בה קום ועשה אין חייבין עליה. 5 ה׳ הקורח
קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו והמשחית פאת זקנו והשורט שריטה אחת על
50 המת חייב. שרט שריטה אחת על חמשה מתים או חמש שריטות על מת אחד
חייב על כל אחת ואחת. על הראש שתים אחת מיכן ואחת מיכן ועל הזקן שתים
4_32rB
מיכן ושתים מיכן ואחת מלמטן׃ רבי אלעזר אומר אם נטלן כולן כאחת אינו
חייב אלא אחת. ואינו חייב עד שיטלנו בתער. רבי לעזר אומר אפילו אם
ליקטו במלקט או ברהיטני חייב. 6 ו׳ הכותב כתובת קעקע כתב ולא
5 קיעקע. קיעקע ולא כתב אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכוחל ובכל דבר
שהוא רושם. רבי שמעון בן יהודה אומר אינו חייב עד שיכתוב שם השם שנאמר
וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני יי׳. 7 ז׳ נזיר שהיה שותה ביין כל
היום אינו חייב אלא אחת. אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על
כל אחת ואחת. 8 ח׳ היה מיטמא למתים כל היום אינו חייב אלא
10 אחת. אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא והוא מיטמא חייב על כל אחת ואחת.
ט׳ היה מגלח כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תגלח
אל תגלח והוא מגלח חייב על כל אחת ואחת. י׳ היה לבוש
בכלאים כל היום אינו חייב אלא אחת. אמרו לו אל תלבש אל תלבש והוא
פושט ולובש חייב על כל אחת ואחת. 9 יא׳ יש חורש תלם אחד
15 וחייב עליו משום שמונה לאוין. החורש בשור ובחמור והם מוקדשין בכלאים
בכרם ושביעית ויום טוב וכהן ונזיר ואף בית הטומאה חנניה בן חכינאי אומר אף
הלבוש כלאים. אמרו לו אינו השם. אמר להן אף לא הנזיר הוא השם.
10 יב׳ כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת שנאמר במספר ארבעים.
מיניין שהוא סמוך לארבעים. רבי יהודה אומר ארבעים שלימות. ואיכן הוא
20 לוקה את היתירה בין כתיפיו. 11 יג׳ אין אומדין אותו אלא במכות
הראויות להשתלש. אמדוהו לקבל ארבעים. לקה מקצת ואמרו אינו יכול
לקבל ארבעים פטור. אמדוהו לקבל שמונה עשרה משלקה אמרו יכול הוא
לקבל ארבעים פטור. עבר עבירה שיש בה שני לאוין אמדוהו אומד אחד לוקה
ופטור. ואם לאו לוקה ומתרפא וחוזר ולוקה. 12 יד׳ כיצד מלקין
25 אותו כופת שתי ידיו על העמוד הילך והילך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נקרעו
נקרעו ואם נפרמו נפרמו. עד שהוא מגלה את לבו והאבן נתונה מאחוריו
חזן הכנסת עומד עליה ורצועה של עגל בידו כפולה אחד לשני׳ לשנים ושנים לארבעה
ושתי רצועות עולות ויורדות בה. 13 טו׳ ידה טפח ורהבה טפח
ומגעת על פי כריסו ומכה שליש מלפניו ושתי ידות מאחוריו ואינו מכה אותו
30 לא עומד ולא יושב אלא מוטה שנאמר והפילו השופט והכהו לפניו וגו׳ וגומר . והמכה
מכה בידו אחת בכל כוחו. 14 יו׳ והקורא קורא אם לא תשמור לעשות
את כל דברי התורה וגו׳ וגומר . והפלה יי׳ אלהיך את מכותך וגו׳ וגומר . וחוזר לתחילת
המקרא. ואת מת תחת ידו פטור. הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה
על ידיו. נתקלקל בין בריאי בין במים פטור. רבי יהודה אומ׳ אומר האיש בריעי והאשה
35 במים. 15 יז׳ כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתן שנאמר ונקלה
אחיך לעיניך. משלקה הרי הוא כאחיך דברי רבי חנניה בן גמליאל. ומה אם
הרובע עבירה אחת נפשו ניטלת עליה. העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה
שתינתן לו נפשו. רבי שמעון אומר ממקומו הוא למד שנאמר ונכרתו הנפשות
העושות מקרב עמם. ואומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם הא כל היושב ולא
40 עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. יח׳ רבי שמעון
בר׳ ברבי אומר הרי הוא אומר רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש. ומה אם
הדם שנפשו של אדם חתה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר. גזל ועריות שנפשו
של אדם מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהן על אחת כמה וכמה שזוכה לו
ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות. 16 יט׳ רבי חנינה
45 בן עקשיה אומ׳ אומר רצה המקום ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להן תורה
ומצות שנאמר יי׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
סליק פירקא Tractate P_P000308265.4.61
מיכן ושתים מיכן ואחת מלמטן׃ רבי אלעזר אומר אם נטלן כולן כאחת אינו
חייב אלא אחת. ואינו חייב עד שיטלנו בתער. רבי לעזר אומר אפילו אם
ליקטו במלקט או ברהיטני חייב. 6 ו׳ הכותב כתובת קעקע כתב ולא
5 קיעקע. קיעקע ולא כתב אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכוחל ובכל דבר
שהוא רושם. רבי שמעון בן יהודה אומר אינו חייב עד שיכתוב שם השם שנאמר
וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני יי׳. 7 ז׳ נזיר שהיה שותה ביין כל
היום אינו חייב אלא אחת. אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על
כל אחת ואחת. 8 ח׳ היה מיטמא למתים כל היום אינו חייב אלא
10 אחת. אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא והוא מיטמא חייב על כל אחת ואחת.
ט׳ היה מגלח כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תגלח
אל תגלח והוא מגלח חייב על כל אחת ואחת. י׳ היה לבוש
בכלאים כל היום אינו חייב אלא אחת. אמרו לו אל תלבש אל תלבש והוא
פושט ולובש חייב על כל אחת ואחת. 9 יא׳ יש חורש תלם אחד
15 וחייב עליו משום שמונה לאוין. החורש בשור ובחמור והם מוקדשין בכלאים
בכרם ושביעית ויום טוב וכהן ונזיר ואף בית הטומאה חנניה בן חכינאי אומר אף
הלבוש כלאים. אמרו לו אינו השם. אמר להן אף לא הנזיר הוא השם.
10 יב׳ כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת שנאמר במספר ארבעים.
מיניין שהוא סמוך לארבעים. רבי יהודה אומר ארבעים שלימות. ואיכן הוא
20 לוקה את היתירה בין כתיפיו. 11 יג׳ אין אומדין אותו אלא במכות
הראויות להשתלש. אמדוהו לקבל ארבעים. לקה מקצת ואמרו אינו יכול
לקבל ארבעים פטור. אמדוהו לקבל שמונה עשרה משלקה אמרו יכול הוא
לקבל ארבעים פטור. עבר עבירה שיש בה שני לאוין אמדוהו אומד אחד לוקה
ופטור. ואם לאו לוקה ומתרפא וחוזר ולוקה. 12 יד׳ כיצד מלקין
25 אותו כופת שתי ידיו על העמוד הילך והילך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נקרעו
נקרעו ואם נפרמו נפרמו. עד שהוא מגלה את לבו והאבן נתונה מאחוריו
חזן הכנסת עומד עליה ורצועה של עגל בידו כפולה אחד לשני׳ לשנים ושנים לארבעה
ושתי רצועות עולות ויורדות בה. 13 טו׳ ידה טפח ורהבה טפח
ומגעת על פי כריסו ומכה שליש מלפניו ושתי ידות מאחוריו ואינו מכה אותו
30 לא עומד ולא יושב אלא מוטה שנאמר והפילו השופט והכהו לפניו וגו׳ וגומר . והמכה
מכה בידו אחת בכל כוחו. 14 יו׳ והקורא קורא אם לא תשמור לעשות
את כל דברי התורה וגו׳ וגומר . והפלה יי׳ אלהיך את מכותך וגו׳ וגומר . וחוזר לתחילת
המקרא. ואת מת תחת ידו פטור. הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה
על ידיו. נתקלקל בין בריאי בין במים פטור. רבי יהודה אומ׳ אומר האיש בריעי והאשה
35 במים. 15 יז׳ כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתן שנאמר ונקלה
אחיך לעיניך. משלקה הרי הוא כאחיך דברי רבי חנניה בן גמליאל. ומה אם
הרובע עבירה אחת נפשו ניטלת עליה. העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה
שתינתן לו נפשו. רבי שמעון אומר ממקומו הוא למד שנאמר ונכרתו הנפשות
העושות מקרב עמם. ואומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם הא כל היושב ולא
40 עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. יח׳ רבי שמעון
בר׳ ברבי אומר הרי הוא אומר רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש. ומה אם
הדם שנפשו של אדם חתה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר. גזל ועריות שנפשו
של אדם מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהן על אחת כמה וכמה שזוכה לו
ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות. 16 יט׳ רבי חנינה
45 בן עקשיה אומ׳ אומר רצה המקום ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להן תורה
ומצות שנאמר יי׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
סליק פירקא Tractate P_P000308265.4.61
Notes
There are no notes available.