An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
משתחויתם קדמה לשמש. ואנו ליה וליה עינינו. רבי יהודה אומר שונין אותו
לומר אנו ליה׳ וליה׳ עינינו. 5 ו׳ אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות
במקדש ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה בכל יום היו שם עשרי׳ עשרים ואחת תקיעה.
5 שלש לפתיחת שערים. תשע לתמיד של שחר. ותשע לתמיד של בין הערבים.
ולמוספין מוסיפין עוד תשע. ובערב שבת מוסיפין עוד שש שלש להפטיר את
העם מן המלאכה. ושלש להבדיל בין קודש לחול. ז׳ ערב שבת שבתוך
החג היו שם מ׳ ארבעים ושמונה שלש לפתיחת שערים שלש לשער העליון שלש לשער
התחתון. שלש למילוי המים. שלש על גבי המזבח. תשע לתמיד של שחר
10 ותשע לתמיד של בין הערבים. ותשע למוספין. שלש להפטיר את העם מן
המלאכה. ושלש להבדיל בין קודש לחול. 6 ח׳ יום טוב הראשון
של חג היו שם שלשה עשר פריס ואילים שנים ושעיר אחד נשתיירו שם ארבעה
עשר כבשים לשמונה משמרות. ט׳ ביום הראשון ששה מקריבין
שנים שנים והשאר אחד אחד. בשני חמשה מקריבין שנים שנים. והשאר אחד
15 אחד. בשלישי ארבעה מקריבין שניה שנים. והשאר אחד אחד. ברבעי
שלשה מקריבין שנים שנים והשאר אחד אחד. בחמישי שנים מקריבין שנים שנים
והשאר אחד אחד. בשישי אחד מקריב שנים והשאר אחד אחד. בשביעי כולן
שווין. בשמיני חזרו לפייס כרגלים. אמרו מי שהיה מקריב היום לא היה מקריב
פרים למחר אלא חוזרין חלילה. 7 י׳ בשלשה פרקים בשנה היו כל
20 המשמרות שוין באימורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים בעצרת אומר לו הי לך
מצה הי לך חמץ. משמר שזמנו קבוע הוא מקריב תמידין נדרים ונדבות וכל
קרבנות הציבור ומקריב את הכל יום טוב סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריו
היו כל המשמרות שוין בחילוק לחם הפנים. 8 יא׳ חל יום אחד
להפסיק בינתים משמר שזמנו קבוע הוא נוטל עשר חלות והמתעכב נוטל שתים
25 ובשאר כל ימות השנה הנכנס נוטל שש והיוצא נוטל שש. רבי יהודה אומר
הנכנס נוטל שבע והיוצא נוטל חמש. הנכנסין חולקין בצפון והיוצאין בדרום.
בלגה לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה.
סליק פירקא Tractate P_P000308265.2.71
Notes
There are no notes available.