An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
folio 3_41r3_41rA
Order P_P000308265.3 Tractate P_P000308265.3.39
1רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. וחכמים אוסרין.
א׳׳ראמר רבי צדוק עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום
אם כן אין נדרים. מודין חכמים לר׳ לרבי אליעזר בדבר שבינו אדם לבין
55 אביו ואמו שפותחין לו בכבוד אביו ואמו. 2 ב׳ ועוד א׳׳ראמר רבי אליעזר פותחין
בנולד. וחכמים אוסרין. כיצד אמ׳ אמר קונם שאיני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר או
שהיה משיא את בנו בקרוב אמ׳ אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או שהיה משיא
את בנו בקרוב לא הייתי נודר. קונם לבית זה שאיני נכנס ונעשה בית הכנס׳ הכנסת אמר
אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת לא הייתי נודר. ר׳ רבי אליעז׳ אליעזר מתיר וחכמים
60 אוסרין. 3 ג׳ ר׳׳מרבי מאיר או׳ אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד וחכמי׳ וחכמים מודין לו כיצד
אמ׳ אמר קונם שאיני נושא פלנית שאביה רע. אמרו לו מת או שעשה תשובה. קונם
לבית זה שאיני נכנ׳ נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו אמרו לו מת הכלב ונהרג
הנחש הרי הן כנולד ואינן כנולד. וחכמים מודין לו. 4 ד׳ ועוד א׳׳ראמר רבי מאיר
פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומ׳ ואומרים לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום
65 ועל לא תטור ועל לא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך
Order P_P000308265.3 Tractate P_P000308265.3.39
1רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. וחכמים אוסרין.
א׳׳ראמר רבי צדוק עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום
אם כן אין נדרים. מודין חכמים לר׳ לרבי אליעזר בדבר שבינו אדם לבין
55 אביו ואמו שפותחין לו בכבוד אביו ואמו. 2 ב׳ ועוד א׳׳ראמר רבי אליעזר פותחין
בנולד. וחכמים אוסרין. כיצד אמ׳ אמר קונם שאיני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר או
שהיה משיא את בנו בקרוב אמ׳ אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או שהיה משיא
את בנו בקרוב לא הייתי נודר. קונם לבית זה שאיני נכנס ונעשה בית הכנס׳ הכנסת אמר
אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת לא הייתי נודר. ר׳ רבי אליעז׳ אליעזר מתיר וחכמים
60 אוסרין. 3 ג׳ ר׳׳מרבי מאיר או׳ אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד וחכמי׳ וחכמים מודין לו כיצד
אמ׳ אמר קונם שאיני נושא פלנית שאביה רע. אמרו לו מת או שעשה תשובה. קונם
לבית זה שאיני נכנ׳ נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו אמרו לו מת הכלב ונהרג
הנחש הרי הן כנולד ואינן כנולד. וחכמים מודין לו. 4 ד׳ ועוד א׳׳ראמר רבי מאיר
פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומ׳ ואומרים לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום
65 ועל לא תטור ועל לא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך
3_41rB
עמך שמא יעני ואין את יכול לפרנסו ואמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי
נודר הרי זה מותר. 5 ה׳ פותחין לאדם בכתובת אשתו מעשה באחד שנדר
מאשתו הנייה והיתה כתובתה ארבע מאות זוז ובאת לפני ר׳ רבי עקיבה וחייבו ליתן
5 לה כתובת׳ כתובתה אמ׳ אמר לו ר׳ רבי שמונה מאות זוז הניח לי אבא ונטל אחי ד׳ ארבע מאות ואני ד׳ ארבע מאות
לא דייה שתיטול היא מאתים ואני מאתים. אמ׳ אמר לו רבי עקיבה אפי׳ אפילו את מוכר שער
ראשך את נותן לה כתובתה ואמ׳ ואמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר והתירו
ר׳ רבי עקיבה. 6 ו׳ פותחין בימים טובים ובשבתות. בראשונה היו אומרין אותן
הימים מותרין ושאר כל הימים אסורין עד שבא רבי עקיבה ולימד שהנדר שהותר
10 מכללו הותר כולו. 7 ז׳ כיצד אמ׳ אמר קונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהן
הותרו כולן. שאיני נהנה לזה ולזה ולזה הותר הראשון הותרו כולן. הותר
האחרון. האחרון מותר וכולן אסורין. שאיני נהנה לזה לזה קרבן ולזה קרבן
צריכין פתח לכל אחד ואחד. 8 ח׳ קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעיים
אמרו לו והלא המיושן יפה למיעים הותר למיושן ולא במיושן בלבד הותר אלא
15 בכל היין. קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב. אמרו לו והלא הכופרי יפה
ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים. מעשה היה
והתירו ר׳׳מרבי מאיר בכל הבצלים. 9 ט׳ פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו ואו׳ ואומרים
לו אילו היית יודע שלמחר יהו אומרין עליך כך היא ווסתו של פלוני מגרש נשיו
ועל בנותיך יהו אומ׳ אומרים בנות גרושה הן מה ראת אימן של אילו להתגרש ואמ׳ ואמר אילו
20 הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר. 10 י׳ קונם שאיני נושא
את פלנית כעורה היא והרי היא נאה. שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא
ארוכה. לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת
ארוכה אלא שהנדר טעות. מעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה והכניסוה לבית
ר׳ רבי ישמעאל וייפוה אמר לו רבי ישמעאל בני מזו נדרת אמר לו לאו והתירו רבי
25 ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא
שעניות מנוולתן. יא׳ וכשמת ר׳ רבי ישמעאל נושאות קינה ואומרות בנות
ישר׳ ישראל על ר׳ רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא או׳ אומר בשאול בנות ישר׳ ישראל על שאול בכינה וגו׳ וגומר ׃
סליק פירקא[ ]10
עמך שמא יעני ואין את יכול לפרנסו ואמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי
נודר הרי זה מותר. 5 ה׳ פותחין לאדם בכתובת אשתו מעשה באחד שנדר
מאשתו הנייה והיתה כתובתה ארבע מאות זוז ובאת לפני ר׳ רבי עקיבה וחייבו ליתן
5 לה כתובת׳ כתובתה אמ׳ אמר לו ר׳ רבי שמונה מאות זוז הניח לי אבא ונטל אחי ד׳ ארבע מאות ואני ד׳ ארבע מאות
לא דייה שתיטול היא מאתים ואני מאתים. אמ׳ אמר לו רבי עקיבה אפי׳ אפילו את מוכר שער
ראשך את נותן לה כתובתה ואמ׳ ואמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר והתירו
ר׳ רבי עקיבה. 6 ו׳ פותחין בימים טובים ובשבתות. בראשונה היו אומרין אותן
הימים מותרין ושאר כל הימים אסורין עד שבא רבי עקיבה ולימד שהנדר שהותר
10 מכללו הותר כולו. 7 ז׳ כיצד אמ׳ אמר קונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהן
הותרו כולן. שאיני נהנה לזה ולזה ולזה הותר הראשון הותרו כולן. הותר
האחרון. האחרון מותר וכולן אסורין. שאיני נהנה לזה לזה קרבן ולזה קרבן
צריכין פתח לכל אחד ואחד. 8 ח׳ קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעיים
אמרו לו והלא המיושן יפה למיעים הותר למיושן ולא במיושן בלבד הותר אלא
15 בכל היין. קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב. אמרו לו והלא הכופרי יפה
ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים. מעשה היה
והתירו ר׳׳מרבי מאיר בכל הבצלים. 9 ט׳ פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו ואו׳ ואומרים
לו אילו היית יודע שלמחר יהו אומרין עליך כך היא ווסתו של פלוני מגרש נשיו
ועל בנותיך יהו אומ׳ אומרים בנות גרושה הן מה ראת אימן של אילו להתגרש ואמ׳ ואמר אילו
20 הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר. 10 י׳ קונם שאיני נושא
את פלנית כעורה היא והרי היא נאה. שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא
ארוכה. לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת
ארוכה אלא שהנדר טעות. מעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה והכניסוה לבית
ר׳ רבי ישמעאל וייפוה אמר לו רבי ישמעאל בני מזו נדרת אמר לו לאו והתירו רבי
25 ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא
שעניות מנוולתן. יא׳ וכשמת ר׳ רבי ישמעאל נושאות קינה ואומרות בנות
ישר׳ ישראל על ר׳ רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא או׳ אומר בשאול בנות ישר׳ ישראל על שאול בכינה וגו׳ וגומר ׃
סליק פירקא[ ]10
Notes
There are no notes available.