An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
folio 2_18r2_18rA Order P_P000308265.2 Tractate P_P000308265.2.1233
לא ישכור פועלים בשבת ולא יאמ׳ יאמר אדם לחבירו לשכור לו פועלי׳ פועלים ואין מחשיכין
על התחום לשכור פועלים ולהביא פירות. אבל מחשיך הוא לשמור ומביא
פירות בידו. כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך
5 עליו. 4 ד׳ מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי כלה ועל עיסקי המת.
להביא לו ארון ותכריכין. גוי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל א׳׳אכאלא אם כן
באו ממקום קרוב. עשו לו ארון וחפרו לו קבר יקבר בו ישר׳ ישראל אם בשביל ישר׳ ישראל לא
יקבר בו עולמית. 5 ה׳ עושין כל צרכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא
יזוז בו אבר. שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין.
10 קושרין את הלחי לא שיעלה אלא שלא יוסיף. וכן קורה שנשברה סומכין אותה
בספסל או בארוכות המיטה לא שתעלה אלא שלא תוסיף. אין מאמצין את
המת בשבת ולא בחול עם יציאת נפש. וכל המאמץ עם יציאת נפש הרי זה
שופך דמים׃
סליק פירקא
]241מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי ואם אין עמו נכרי מניחו
על החמור. הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלים
20 בשבת ושאינן ניטלין מתיר את החבלים והשקין נופלין.
2 ב׳ מתירין פקיעי עמיר לפני בהמה ומפספסין את הכיפין אבל לא
את הזירין. אין מרסקין לא את השחת ולא את החרובין לפני בהמה בין דקה בין
גסה. רבי יהודה מתיר בחרובין לדקה. 3 ג׳ אין אובסין את הגמל
ולא דורסין אבל מלעיטין. אין ממרין את העגלים אבל מלעיטין אותן.
25 מהלקטין לתרנגולי׳ לתרנגולים ונותנין מים ע׳׳געל גבי המורסן אבל לא גובלין ואין נותנין מים לפני
דבורים ולפני יונים של שובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנוגלין ולפני יונים
הירודוסיות. 4 ד׳ מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבילה
לפני הכלבים. רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי
שאינה מן המוכן. 5 ה׳ מפירין נדרים בשבת ונשאלין נדרים שהן
30 לצורך השבת. פוקקין את המאור ומודדין את המטלית ואת המקוה. מעשה
בימי אביו של רבי צדוק ובימי אבא שאול כן בטנית שפקקו את המאור בטפיח
וקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש כגיגית פותח טפח ואם לאו. מדבריהן
למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת׃
סליק פירקא Tractate P_P000308265.2.21
1 מבוי
50 שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט. רבי יהודה אומר אינו צריך. והרחב מעשר
אמות ימעט. אם יש לו צורת פתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך
למעט. 2 ב׳ הכשר המבוי בית שמאי אומרין לחי וקורה. ובית הלל
אומרין או לחי או קורה. רבי אליעזר אומר לחיים. משום רבי ישמעאל אמר
תלמיד אחד לפני ר׳ רבי עקיבה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות
55 מארבע שהוא או בלחי או בקורה ועל מה נחלקו על רוחב מארבע אמות ועד
עשר שבית שמאי אומרים לחי וקורה. ובית הלל אומרין או לחי או קורה.
אמר רבי עקיבה על זה ועל זה נחלקו. 3 ג׳ קורה שאמרו רחבה כדי
לקבל אריח והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים. דייה לקורה שתהא רחבה
טפח כדי לקבל אריח לאורכו. 4 ד׳ רחבה לקבל אריח ובריאה
60 לקבל אריח. רבי יהודה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה. 5 ה׳
היתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת. עקומה רואין
אותה כאילו היא פשוטה. עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת. אם יש
בהקיפה שלשה טפחים יש בה רוחב טפח. 6 ו׳ לחיים שאמרו גובהן
עשרה טפחים רוחבן ועוביין כל שהן. רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים.
65 7 ז׳ בכל עושין לחיים אפילו בדבר שיש בו רוח חיים רבי מאיר
לא ישכור פועלים בשבת ולא יאמ׳ יאמר אדם לחבירו לשכור לו פועלי׳ פועלים ואין מחשיכין
על התחום לשכור פועלים ולהביא פירות. אבל מחשיך הוא לשמור ומביא
פירות בידו. כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך
5 עליו. 4 ד׳ מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי כלה ועל עיסקי המת.
להביא לו ארון ותכריכין. גוי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל א׳׳אכאלא אם כן
באו ממקום קרוב. עשו לו ארון וחפרו לו קבר יקבר בו ישר׳ ישראל אם בשביל ישר׳ ישראל לא
יקבר בו עולמית. 5 ה׳ עושין כל צרכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא
יזוז בו אבר. שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין.
10 קושרין את הלחי לא שיעלה אלא שלא יוסיף. וכן קורה שנשברה סומכין אותה
בספסל או בארוכות המיטה לא שתעלה אלא שלא תוסיף. אין מאמצין את
המת בשבת ולא בחול עם יציאת נפש. וכל המאמץ עם יציאת נפש הרי זה
שופך דמים׃
סליק פירקא
]241מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי ואם אין עמו נכרי מניחו
על החמור. הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלים
20 בשבת ושאינן ניטלין מתיר את החבלים והשקין נופלין.
2 ב׳ מתירין פקיעי עמיר לפני בהמה ומפספסין את הכיפין אבל לא
את הזירין. אין מרסקין לא את השחת ולא את החרובין לפני בהמה בין דקה בין
גסה. רבי יהודה מתיר בחרובין לדקה. 3 ג׳ אין אובסין את הגמל
ולא דורסין אבל מלעיטין. אין ממרין את העגלים אבל מלעיטין אותן.
25 מהלקטין לתרנגולי׳ לתרנגולים ונותנין מים ע׳׳געל גבי המורסן אבל לא גובלין ואין נותנין מים לפני
דבורים ולפני יונים של שובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנוגלין ולפני יונים
הירודוסיות. 4 ד׳ מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבילה
לפני הכלבים. רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי
שאינה מן המוכן. 5 ה׳ מפירין נדרים בשבת ונשאלין נדרים שהן
30 לצורך השבת. פוקקין את המאור ומודדין את המטלית ואת המקוה. מעשה
בימי אביו של רבי צדוק ובימי אבא שאול כן בטנית שפקקו את המאור בטפיח
וקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש כגיגית פותח טפח ואם לאו. מדבריהן
למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת׃
סליק פירקא Tractate P_P000308265.2.21
1 מבוי
50 שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט. רבי יהודה אומר אינו צריך. והרחב מעשר
אמות ימעט. אם יש לו צורת פתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך
למעט. 2 ב׳ הכשר המבוי בית שמאי אומרין לחי וקורה. ובית הלל
אומרין או לחי או קורה. רבי אליעזר אומר לחיים. משום רבי ישמעאל אמר
תלמיד אחד לפני ר׳ רבי עקיבה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות
55 מארבע שהוא או בלחי או בקורה ועל מה נחלקו על רוחב מארבע אמות ועד
עשר שבית שמאי אומרים לחי וקורה. ובית הלל אומרין או לחי או קורה.
אמר רבי עקיבה על זה ועל זה נחלקו. 3 ג׳ קורה שאמרו רחבה כדי
לקבל אריח והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים. דייה לקורה שתהא רחבה
טפח כדי לקבל אריח לאורכו. 4 ד׳ רחבה לקבל אריח ובריאה
60 לקבל אריח. רבי יהודה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה. 5 ה׳
היתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת. עקומה רואין
אותה כאילו היא פשוטה. עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת. אם יש
בהקיפה שלשה טפחים יש בה רוחב טפח. 6 ו׳ לחיים שאמרו גובהן
עשרה טפחים רוחבן ועוביין כל שהן. רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים.
65 7 ז׳ בכל עושין לחיים אפילו בדבר שיש בו רוח חיים רבי מאיר
2_18rB
אוסר. ומטמא משום גולל ורבי מאיר מטהר. כותבין עליו גיטי נשים רבי יוסי
הגלילי פוסל. 8 ח׳ שיירא שחנת בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין
בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים לא יהו פרצות יתירות על הבניין.
5 כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא כפתח יותר מיכן אסור.
9 ט׳ מקיפין שלשה חבלים זו למעלה מזו וזו למעלה מזו ובלבד
שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים. שיעור חבלים עוביין יותר על טפח
שיהא הכל עשרה טפחים. 10 י׳ מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין
קנה לחבירו שלשה טפחים בשיירא דיברו דברי רבי יהודה. וחכמים אומרין לא
10 דיברו חכמים בשיירא אלא בהווה. כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה
מחיצה דברי רבי יוסי בי רבי יהודה. וחכמים אומרין אחד משני דברים.
ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום. ופטורין מרחיצת ידים.
ומדמאי. ומלערב׃
סליק פירקא[ ]2
אוסר. ומטמא משום גולל ורבי מאיר מטהר. כותבין עליו גיטי נשים רבי יוסי
הגלילי פוסל. 8 ח׳ שיירא שחנת בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין
בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים לא יהו פרצות יתירות על הבניין.
5 כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא כפתח יותר מיכן אסור.
9 ט׳ מקיפין שלשה חבלים זו למעלה מזו וזו למעלה מזו ובלבד
שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים. שיעור חבלים עוביין יותר על טפח
שיהא הכל עשרה טפחים. 10 י׳ מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין
קנה לחבירו שלשה טפחים בשיירא דיברו דברי רבי יהודה. וחכמים אומרין לא
10 דיברו חכמים בשיירא אלא בהווה. כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה
מחיצה דברי רבי יוסי בי רבי יהודה. וחכמים אומרין אחד משני דברים.
ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום. ופטורין מרחיצת ידים.
ומדמאי. ומלערב׃
סליק פירקא[ ]2
Notes
There are no notes available.