An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
1דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד.
25 ושניהן בוררין להן עוד אחר דברי רבי מאיר. וחכמים
אומרים שני הדיינים בוררין להן עוד אחר. ב׳
זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים
אימתי בזמן שהוא מביא עליהן ראייה שהן קרובים או פסולין. אבל אם היו
כשירים או מומחין מפי בית דין אינו יכול לפוסלן. ג׳ זה פוסל
30 עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אימתי בזמן
שהוא מביא עליהן ראייה שהן קרובין או פסולין. אבל אם היו כשירין אינו יכול
לפוסלן. 2 ד׳ א׳׳לאמר לו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר
רבי מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו. ה׳
היה חייב לחבירו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך רבי מאיר אומר יכול הוא
35 לחזור בו. וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו. 3 ו׳ אילו הן הפסולין
המשחק בקוביא והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית. ועבדים. אמר
רבי שמעון מתחילה לא היו קורין אותן אלא אוספי שביעית משרבו האנסין חזרו
לקרותן סוחרי שביעית. רבי יהודה אומר אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא
אבל אם יש לו אומנות שלא היא הרי זה כשר. 4 ז׳ ואילו הן הקרובים
40 אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו וחמיו
ואגיסו הן ובניהן וחתניהן וחוגרו לבדו. אמר רבי יוסי זו משנת רבי עקיבה.
אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באות׳ באותה שעה.
היה קרוב ונתרחק כשר. רבי יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה
הרי זה קרוב. 5 ח׳ האוהב והשונא. אי זהו האוהב זה שושבינו.
45 והשונא כל שלא דיבר עמו שלשת ימים באיבה. אמרו לו לא נחשדו ישראל
על כך. 6 ט׳ כיצד בודקין את העדים היו מכניסין אותן ומאיימין
עליהן ומוציאין אותן לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומר לו אמור היאך אתה
יודע שזה חייב לזה אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו. איש פלוני אמר לי שהוא
חייב לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז. י׳
50 היו מכניסין את השני ובודקין אותו נמצאו דבריהן מכוונין נושאין ונותנין בדבר
שני׳ שנים אומרי׳ אומרים זכאי ואחד אומר חייב זכאי. שנים אומרי׳ אומרים חייב ואחד אומר זכאי חייב.
אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב. ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין. ואפי׳ ואפילו
שנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין. 7 יא׳
גמרו את הדבר היו מכניסין אותן גדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי איש
55 פלוני אתה חייב. ומניין כשיצא לא יאמר אני הוא המזכה וחביריי מחייבין ומה
אעשה ורבו עלי על זה נאמר הולך רכיל מגלה סוד. 8 יב׳ כל זמן
שהוא מביא ראייה סותר את הדין. אמרו לו כל ראיות שיש לך הבא מיכן ועד
שלשים יום הביא בתוך שלשים יום סותר. לאחר שלשים יום אינו סותר.
אמר רש׳׳בגרבן שמעון בן גמליאל מה יעשה לא מצא בתוך שלשים ומצא לאחר שלשים. אמרו לו
60 הבא עדים אמר אין לי עדים. הבא ראייה אמר אין לי ראייה. ולאחר זמן מצא
עדים ומצא ראייה הרי זו אינה כלום. יג׳ אמר ר׳׳שבגרבן שמעון בן גמליאל מה יעשה לא
היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים ולא היה יודע שיש לו ראייה ומצא ראייה.
אמרו לו הבא עדים. אמר אין לי עדים. הבא ראייה ואמר אין לי ראייה.
ראה שהוא מתחייב ואמר קרבו איש פלוני ופלוני והעידוני או שהוציא ראייה
65 מתוך אפונדתו הרי זו אינה כלום.
Notes
There are no notes available.