An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
המוכר את הספינ׳ הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת ההוגין ואת כל המנהיגין אותה אבל לא מכר לא את 25 העבדים ולא את המרצופין ולא את האנתיקי. בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין. ב׳ מכר את הקרון לא מכר את הפרדות. מכר את הפרדות לא מכר את הקרון. מכר את הצמד לא מכר את הבקר. מכר את הבקר לא מכר את הצמד. רבי יהודה אומר הדמים מודיעין. כיצד אמר לו מכור לי צמדך במאתים זוז הדבר ידוע שאין הצמד 30 במאתים זוז. וחכמים אומרים אין הדמים ראייה.
2ג׳ המוכר את החמור לא מכר את כליו. נחום המדי אומר מכר את כליו. רבי יהודה אומר פעמים מכורין ופעמים אינן מכורין. כיצד היה חמור לפניו וכליו עליו אמר לו מכור לי חמורך זו כליו מכורין. חמורך ההוא אין כליו מכורין.
3ד׳ המוכר את החמור מכר את הסייח. מכר פרה לא מכר את בנה. מכר אשפות מכר זיבלה. מכר בור 35 מכר מימיו מכר שובך מכר יונים מכר כוורת מכר דבורים. הלוקח פירות שובך מפריח בריכה הראשונה פירות כוורת נוטל שלשה נחילין ומסרס חלות דבש מניח שתי חלות. זיתים לקוץ מניח שני גרופיות.
4ה׳ הקונה שני אילנות בתוך של חבירו הרי זה לא קנה קרקע רבי מאיר או׳ אומר קנה קרקע. הגדילו לא ישפ׳ ישפה העולה מן הגזע שלו ומן השרשי׳ השרשים של בעל הבית ואם מתו אין לו קרקע. 40 ו׳ קנה שלשה קנה קרקע הגדילו ישפה העולה מן השרשין שלו ואם מתו יש לו קרקע.
5ז׳ המוכר את הראש בבהמה גסה לא מכר את הרגלי׳ הרגלים . מכר את הרגלים לא מכר את הראש מכר את הקנה לא מכר את הכבד מכר את הכבד לא מכר את הקנה. אבל בבהמה דקה מכר את הראש מכר את הרגלים מכר את הרגלים לא מכר את הראש. מכר את הקנה מכר את הכבד. 45 מכר את הכבד לא מכר את הקנה.
6ח׳ ארבע מידות במוכרים מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור בו. רעות ונמצאו יפות המוכר יכול לחזור בו. רעות ונמצאו רעות. יפות ונמצאו יפות אין אח׳ אחד מהן יכול לחזור בו. שחמתית ונמצאת לבנה. לבנה ונמצאת שחמתית. עצים של זית ונמצאו של שקמה. של שקמה ונמצאו של זית. יין ונמצא חומץ. חומץ ונמצא יין שניהן 50 יכולין לחזור בהן.
7ט׳ המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה. אם היה פיקח שוכר את מקומן. הלוקח פשתן מחבירו הרי זה לא קנה עד שיטלטלנו ממקום למקום. ואם היה במחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה.
8י׳ המוכר יין ושמן לחבירו והוקרו או שהוזלו עד שלא נתמלאת המידה למוכר. משנתמלאת המידה ללוקח. היה סרסור ביניהן 55 נשברה החבית נשברה לסרסור. חייב להטיף לו שלש טיפין. הרכינה ומצת הרי זה של מוכר. והחנווני אינו חייב להטיף לו שלש טיפין רבי יהודה אומר בלילי שבת עם חשיכה פטור.
9יא׳ השולח את בנו אצל חנווני ומדד לא באיסר שמן ונתן לו את האיסר שבר את הצלוחית ואיבד את האיסר החנווני חייב ורבי יהודה פוטר שעל מנת כן שילחו. ומודין חכמים לרבי יהודה בזמן 60 שהצלוחית ביד התינוק ומדד החנווני לתוכה החנווני פטור.
10יב׳ הסיטון מקנח מידותיו לשלשים יום ובעל הבית אחת לשנים עשר חדש. רבן שמעון בן גמליאל אומר חילוף הדברים. החנווני מקנח את מידותיו פעמים בשבת וממחה את משקלותיו פעם אחת בשבת ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל.
11יג׳ אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בלח אבל 65 ביבש אינו צריך וחייב להכריע לו טפח. היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומים אחד 4_15r 4_15rA אחד לעשרה בלח ואחד לעשרים ביבש. יד׳ מקום שנהגו למוד בדק׳ בדקה לא ימוד בגסה. בגס׳ בגסה לא ימוד בדק׳ בדקה . למחוק לא יגדוש. לגדוש לא ימחוק׃
Notes
There are no notes available.