An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
לולב הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר והנדחת 30 פסול. נקטם ראשו נפרצו עליו פסול. נפרדו עליו כשר. רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה. ציני הר הברזל כשירות. כל לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר.
2ב׳ הדס הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול ואם מיעטן כשר ואין 35 ממעטין ביום טוב׃
3ג׳ ערבה גזולה ויבישה פסולה של אשירה ושל עיר הנדחת פסולה נקטם ראש׳ ראשה נפרצו עליה והצפצפה פסולה. כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל בעל כשירה.
4ד׳ רבי ישמעאל אומר שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד ואפילו שנים קטומים ואחד שאינו קטום. רבי טרפון אומר אפילו שלשתן קטומין. רבי עקיבה אומר כשם שלולב 40 אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת.
5ה׳ אתרוג הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדח׳ הנדחת פסול. של ערלה פסול של תרומ׳ תרומה טמאה פסול ושל טהורה לא יטול ואם נטל כשר. ושל דמאי בית שמאי פוסלין. ובית הלל מכשירין. ושל מעשר שני בירושלם לא יטול ואם נטל כשר.
6ו׳ עלתה חזזית על רובו ניטלה פיטמתו ניקב נקלף נסדק חסר כל 45 שהוא פסול. עלתה חזזית על מיעוטו ניטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר. אתרוג הכושי פסול. הירוק ככרתן רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל.
7ז׳ שיעור אתרוג קטן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה. והגדול כדי שיאחוז את שניהם בידו אחת דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו.
8ח׳ אין אוגדין את הלולב אלא במינו 50 דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר אפילו במשיחה. אמ׳ אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלם שהיו אוגדין את לולביהן בגימונו׳ בגימונות של זהב. אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה.
9ואיכן היו מנענעין בהודו ליי׳ תחילה וסוף ואף באנא יי׳ הושיעה נא כדברי הלל. בית שמאי אומרים אף באנא יי׳ הצליחה נא. אמר רבי עקיב׳ עקיבה צופה הייתי ברבן גמליאל וכרבי יהושע שכל העם מטרפין בלולביהן והם לא ניענעו 55 אלא באנא יי׳ הושיעה נא בלבד. ט׳ מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב כשיכנס לביתו יטול על שולחנו. אם לא נטל בשחרית יטול בין הערבים שכל היו׳ היום כשר לולב.
10י׳ מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרין ותהא לו מאירה. אם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה.
11יא׳ מקום שנהגו לכפול לפשוט יפשוט לברך 60 אחריו יברך הכל כמנהג המדינה. הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה שאינו רשאי ליקחו בשביעית.
12יב׳ בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא הלולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש. ושיהא יום הנף כולו אסור.
13יג יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת כל 65 העם מוליכין את לולביהן לבית הכנסת למחרת משכימין ובאין כל אחד ואחד מכיר 2_53v 2_53vA מכיר את שלו ונוטל מפני שאמרו אין אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו ביום טוב הראשון של חג. ושאר כל ימות החג אדם יוצא ידו חובתו בלולבו של חבירו.
14יד רבי יוסי אומר יום טוב הראשון של 5 חג שחל להיות בשבת שכח והוציא את הלולב לרשות הרבי׳ הרבים פטו׳ פטור מפני שהוציאו ברשות.
15מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזרת למים בשבת. רבי יהודה אומר בשבת מחזירין וביום טוב מוסיפין ובמועד מחליפין׃ כל קטן שיש בו דעת לנענע חייב בלולב.
Notes
There are no notes available.