An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו. בראשונה היו 50 מקבלין עדות החדש מכל האדם משקילקלו המיני׳ המינים התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין.
2בראשונה היו משיאין משואות משקילקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין.
3ב׳ כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא מעלה 55 ומוריד. עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי.
4ג׳ ומניין היו משיאין משואו׳ משואות מהר המשחה לסרטב׳ לסרטבא ומסרטבא לגריפינ׳ לגריפינא ומגריפינ׳ ומגריפינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין. ומבית בלתין לא זזו אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד עד שהוא רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש.
5ד׳ חצר גדולה היתה בירושלם ובית יעזק היתה נקראת ולשם כל העדים מתכנסין 60 ובית דין בודקין אותן שם וסעודות גדולות היו עושין להן בשביל שיהו רגילין לבוא. ה׳ בראשונה לא היו זזין משם כל היום. התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין אלפיים אמה לכל רוח. ולא אילו בלבד אלא אף חכמה הבאה ליילד והב׳ והבא להציל מיד הדליק׳ הדליקה מיד הגייס מיד הנהר מיד המפולת הרי אילו כאנשי העיר ויש להן אלפיים אמה לכל רוח.
6ו׳ כיצד בודקין 65 את העדים זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ומכניסין את הגדול שבהן 2_57vB ואומר לו אמור כיצד ראיתה את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה כמה היה גבוה ולאיין היה נוטה וכמה היתה רחבה. אם אמר לפני החמה לא אמר כלום. ז׳ היו מכניסין את השני ובודקין אותו 5 נמצאו דבריהן מכוונין עדותן קיימת. ושאר כל הזוגות שואלין אותן ראשי דברים לא שהן צריכין להן אלא שלא יצאו בפחי נפש בשביל שיהו רגילין לבוא.
7ח׳ ראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש. בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו מקדשין אותו. רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו 10 שמים.
8ט׳ דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלה ובכותל שבהן מראה את ההדיוטות ואומר כזה ראית או כזה ראית. מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב. אמר רבי יוחנן עידי שקר הן. וכשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל. י׳ ועוד באו שנים ואמרו ראינו בזמנו ובלילה בעיבורו לא נראה וקיבלן ר׳׳גרבן גמליאל . אמר רבי 15 דוסא בן ארכינס עידי שקל הן היאך מעידין על האשה שילדה והרי כריסה בין שיניה. אמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך.
9יא׳ שלח לו רבן גמליאל גוזר אני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך. הלך ומצאו רבי עקיבה מיצר. אמר לו ויש לי ללמד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי שנאמר אלה מועדי יי׳ מקראי קודש 20 אשר תקראו אותם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אילו. יב׳ בא לו אצל רבי דוסא בן ארכינס אמר לו אם באים אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו שנאמר ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. ולמה לא נתפרשו שמותן של זקיני׳ זקינים אלא ללמדך שכל שלשה ושלשה 25 שעמדו בית דין על ישראל הרי הן כבית דינו של משה. נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו. עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי. רבי בחכמה ותלמידי שקיבלת עליך את דבריי.
Notes
There are no notes available.