An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
האשה בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה בעלה תאכל משל בעלה. הלכה רגל הראשון לעשות בבית אביה שחט עליה אביה שחט עליה בעלה תאכל ממקום שהיא רוצה. יתום ששחטו עליו אפיטרופין יאכל ממקום שהוא רוצה. 30 עבד של שני שותפין לא יאכל משל שניהם חציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו.
2ב׳ האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח שחט גדי יאכל שחט טלה יאכל. שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון. שכח מה אמר לו רבו כיצד יעשה ישחוט גדי וטלה ויאמר אם גדי אמר לי רבי גדי שלו וטלה שלי ואם טלה אמר לי רבי טלה שלו וגדי שלי. שכח רבו מה אמר לו שניהן יצאו 35 לבית השריפה ופטורין מלעשות פסח שיני.
3ג׳ האומ׳ האומר לבניו הריני שוחט את הפסח על מנת מי שיעלה מכם ראשון לירושלם כיון שהכניס הראשון ראשו ורובו זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו לעולם אין נמנין עליו עד שיהא בו כזית לכל אחד ואחד. נימנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט רבי שמעון אומר עד שיזרק עליו את הדם.
4ד׳ הממנה אחרים עמו על חלקו רשאין 40 ליתן לו את שלו והוא אוכל משלו והן אוכלין משלהם.
5ה׳ זב שראה שתי ראיות שוחטין עליו בשביעי. ראה שלש שוחטין עליו בשמיני. וכן שומרת יום כנגד יום שוחטין עליה בשיני. ראת שני ימים שוחטי׳ שוחטים עליה בשלישי. הזבה שוחטין עליה בשמיני.
6ו׳ האונן והמפקח בגל וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורין החולה והזקן שהן יכולין לוכל כזית שוחטין 45 עליהן ועל כולן אי׳ אין שוחטין עליהן בפני עצמן שלא יביאוהו את הפסח לידי פסול. לפיכך אם אירע בהן פסול פטורין מלעשות פסח שיני חוץ מן המפקח בגל שהיה טמא מתחילתו.
7ז׳ אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי ר׳ רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר אפי׳ אפילו חבורה של מאה שאינן יכולין לוכל כזית אין שוחטין עליהן ואין עושין חבורה נשים ועבדים וקטנים.
8ח׳ אונן טובל ואוכל 50 פסחו לערב אבל לא בקדשים השומע על מתו ומי שנתלקטו לו עצמות טובל ואוכל בקדשים. גר שנתגייר ערב פסחים. בית שמי אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב. ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר׃
Notes
There are no notes available.