An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
folio 3_65r3_65rA
בספיקן וספיקן בוודאן וספיקן בספיקן אסור. ואילו הן הספיקות שתוקי ואסופי
וכותי. 4 ד׳ הנושא אשה כוהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אימהות
שהן שמונה אמה ואם אמה ואם אבי אביה ואמה ולויה וישראלית מוסיפין עוד
5 אחת. 5 ה׳ אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה ולא מן הדוכן ולמעלה.
וכל מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה משיאין לכהונה ואין צריך
לבדוק אחריהן. רבי יוסי אומר אף מי שהיה חתום בערכי הישנה של ציפורי.
רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר אף מי שהיה מוכתב באיסטרטא של מלך.
6 ו׳ בת חלל זכר פסולה לכהונה לעולם. ישראל שנשא חללה בתו
10 כשירה לכהונה. חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה. רבי יהודה אומר
בת גר זכר כבת חלל זכר. 7רבי אליעזר בן יעקב אומר ישראל שנשא גיורת בתו
כשירה לכהונה. וגר שנשא בת ישראל בתו כשירה לכהונה. אבל גר שנשא
גיורת בתו פסולה לכהונה אחד גרים ואחד עבדים משוחררין ואפילו עד עשרה
דורות עד שתהא אמו מישראל. רבי יוסה או׳ אומר אף גר שנשא גיורת בתו כשירה
15 לכהונה. 8 ז׳ האומר בני זה ממזר אינו נאמן ואפילו שניהן אומרין
על העובר שבמיעיה ממזר הוא אינן נאמנין. רבי יהודה אומר נאמנין.
9 ח׳ מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקידשה אם
שלו קדמו קידושיו קידושין. ואם של שלוחו קדם קידושיו קידושין. ואם
אין ידוע שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן נותן גט ואחד כונס.
20 ט׳ וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקידשה
את עצמה אם שלה קדמו קידושיה קידושין. ואם של שלוחה קדמו קידושיו
קידושין. ואם אין ידוע שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס.
10 י׳ מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמ׳ ואמר אשה שיצאת
עמי למדינ׳ למדינת הים הרי היא זו ואילו בניה אינו צריך להביא ראייה לא על האשה ולא
25 על הבנים. אמר אילו בניה צריך להביא ראייה על הבנים ואינו מביא ראייה על
האשה. 11אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואילו בניה צריך להביא ראייה על
האשה ועל הבנים. 12 יא׳ לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים אבל
אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. רבי שמעון או׳ אומר מתייחד עם שתי נשים בזמן
שאשתו עמו וישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו. מתייחד אדם עם אמו
30 ועם בתו וישן עמהן בקירוב בשר. ואם הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו.
13ולא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים. רבי אליעזר או׳ אומר אף מי שאין
לו אשה לא ילמד סופרים. 14רבי יהודה אומר לא יראה רווק את הבהמה.
ולא יישנו שני רווקים בטלית אחד. וחכמים מתירין. כל שעסקו עם הנשים
לא יתייחד עם הנשים לעולם. לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים.
35 רבי מאיר או׳ אומר לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה ויתפלל לפני מי
שהעושר שלו לפי שאין לך אומנות שאין בה עניות ועשירות. שאין עניות מן
האומנות ואין עשירות מן האומנות. רבי שמעון בן אלעזר או׳ אומר ראית מימיך חיה
ועוף שיש להן אומנו׳ אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא לא נבראו אלא לשמשני
כך הן מתפרנסין בלא צער ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס
40 שלא בצער אלא שהירעתי את מעשיי וקיפחתי את פרנסתי. אבא גוריון איש
ציידן או׳ אומר משו׳ משום אבא שאול לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספן ספר קדר רועה
וחנווני שאומנותן אומנות ליסטין. ר׳ רבי יהודה אומר משמו החמרים רובן רשעים.
הגמלים רובן כשירים. הספנים רובן חסידים. טוב שברופאים לגיהנם. כשר
שבטבחים שותפו של עמלק. יב׳ רבי נהוראי אומר מניח אני כל
45 אומניות שבעולם ואיני מלמד את בניי אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם
הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ושאר כל אומניות אינן כן שאם נכנס אדם לידי
חולי או לידי זקנה או לידי מידה של ייסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא
מת ומוטל ברעב. אבל התורה אינה כן אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת
לו אחרית ותקוה בזקנותו. בנערותו מהו אומר וקויי יי׳ יחליפו כח יעלו אבר
50 כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו. בזקנותו מהו אומר עוד ינובון בשיבה
דשינים ורעננים יהיו. וכן הוא אומר באברהם אבינו ואברהם זקן בא בימים ויי׳
ברך את אברהם בכל. מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא
ניתנה שנ׳ שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמ׳ וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי.
סליק פירקא Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.11
בספיקן וספיקן בוודאן וספיקן בספיקן אסור. ואילו הן הספיקות שתוקי ואסופי
וכותי. 4 ד׳ הנושא אשה כוהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אימהות
שהן שמונה אמה ואם אמה ואם אבי אביה ואמה ולויה וישראלית מוסיפין עוד
5 אחת. 5 ה׳ אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה ולא מן הדוכן ולמעלה.
וכל מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה משיאין לכהונה ואין צריך
לבדוק אחריהן. רבי יוסי אומר אף מי שהיה חתום בערכי הישנה של ציפורי.
רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר אף מי שהיה מוכתב באיסטרטא של מלך.
6 ו׳ בת חלל זכר פסולה לכהונה לעולם. ישראל שנשא חללה בתו
10 כשירה לכהונה. חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה. רבי יהודה אומר
בת גר זכר כבת חלל זכר. 7רבי אליעזר בן יעקב אומר ישראל שנשא גיורת בתו
כשירה לכהונה. וגר שנשא בת ישראל בתו כשירה לכהונה. אבל גר שנשא
גיורת בתו פסולה לכהונה אחד גרים ואחד עבדים משוחררין ואפילו עד עשרה
דורות עד שתהא אמו מישראל. רבי יוסה או׳ אומר אף גר שנשא גיורת בתו כשירה
15 לכהונה. 8 ז׳ האומר בני זה ממזר אינו נאמן ואפילו שניהן אומרין
על העובר שבמיעיה ממזר הוא אינן נאמנין. רבי יהודה אומר נאמנין.
9 ח׳ מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקידשה אם
שלו קדמו קידושיו קידושין. ואם של שלוחו קדם קידושיו קידושין. ואם
אין ידוע שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן נותן גט ואחד כונס.
20 ט׳ וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקידשה
את עצמה אם שלה קדמו קידושיה קידושין. ואם של שלוחה קדמו קידושיו
קידושין. ואם אין ידוע שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס.
10 י׳ מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמ׳ ואמר אשה שיצאת
עמי למדינ׳ למדינת הים הרי היא זו ואילו בניה אינו צריך להביא ראייה לא על האשה ולא
25 על הבנים. אמר אילו בניה צריך להביא ראייה על הבנים ואינו מביא ראייה על
האשה. 11אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואילו בניה צריך להביא ראייה על
האשה ועל הבנים. 12 יא׳ לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים אבל
אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. רבי שמעון או׳ אומר מתייחד עם שתי נשים בזמן
שאשתו עמו וישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו. מתייחד אדם עם אמו
30 ועם בתו וישן עמהן בקירוב בשר. ואם הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו.
13ולא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים. רבי אליעזר או׳ אומר אף מי שאין
לו אשה לא ילמד סופרים. 14רבי יהודה אומר לא יראה רווק את הבהמה.
ולא יישנו שני רווקים בטלית אחד. וחכמים מתירין. כל שעסקו עם הנשים
לא יתייחד עם הנשים לעולם. לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים.
35 רבי מאיר או׳ אומר לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה ויתפלל לפני מי
שהעושר שלו לפי שאין לך אומנות שאין בה עניות ועשירות. שאין עניות מן
האומנות ואין עשירות מן האומנות. רבי שמעון בן אלעזר או׳ אומר ראית מימיך חיה
ועוף שיש להן אומנו׳ אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא לא נבראו אלא לשמשני
כך הן מתפרנסין בלא צער ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס
40 שלא בצער אלא שהירעתי את מעשיי וקיפחתי את פרנסתי. אבא גוריון איש
ציידן או׳ אומר משו׳ משום אבא שאול לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספן ספר קדר רועה
וחנווני שאומנותן אומנות ליסטין. ר׳ רבי יהודה אומר משמו החמרים רובן רשעים.
הגמלים רובן כשירים. הספנים רובן חסידים. טוב שברופאים לגיהנם. כשר
שבטבחים שותפו של עמלק. יב׳ רבי נהוראי אומר מניח אני כל
45 אומניות שבעולם ואיני מלמד את בניי אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם
הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ושאר כל אומניות אינן כן שאם נכנס אדם לידי
חולי או לידי זקנה או לידי מידה של ייסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא
מת ומוטל ברעב. אבל התורה אינה כן אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת
לו אחרית ותקוה בזקנותו. בנערותו מהו אומר וקויי יי׳ יחליפו כח יעלו אבר
50 כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו. בזקנותו מהו אומר עוד ינובון בשיבה
דשינים ורעננים יהיו. וכן הוא אומר באברהם אבינו ואברהם זקן בא בימים ויי׳
ברך את אברהם בכל. מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא
ניתנה שנ׳ שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמ׳ וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי.
סליק פירקא Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.11
Notes
There are no notes available.