An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
folio 4_8r4_8rA
Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.22
1אילו מציאות שלו ואילו שחייב להכריז. אילו מציאות
שלו מצא פירות מפוזרין. מעות מפוזרות כריכות
ברשו׳ ברשות הרבי׳ הרבים ועיגולי דבילה וככרו׳ וככרות של נחתום מחרוזות
55 של דגים וחתיכות של בשר וגיזי צמר הבאות ממדינתן ואניצי פשתן ולשונו׳ ולשונות של
ארגמן הרי אילו שלו. ב׳ רבי יהודה אומר כל דבר שיש בו שינוי
חייב להכריז כיצד מצא עיגול ובתוכו חרס ככר ובתוכו מעות. רבי שמעון בן
אלעזר אומר כל כלי אנפוריא אינו חייב להכריז. 2 ג׳ ואילו חייב
להכריז מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא. מעות בכיס או כיס כמות שהוא.
60 ציבורי פירות וציבורי מעות שלשה מטביעות זה על גבי זה. כריכות ברשות
היחיד וככרות של בעל הבית וגיזי צמר הלקוחות מבית האומן כדי יין וכדי שמן
חייב להכריז. 3 ד מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרין
או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן. מצא כלי באשפות אם מכוסה לא
יגע בו. ואם מגולה נוטל ומכריז. מצא בגל או בכותל ישן הרי אילו שלו.
65 מצא בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית. אם היה
Order P_P000308265.4 Tractate P_P000308265.4.22
1אילו מציאות שלו ואילו שחייב להכריז. אילו מציאות
שלו מצא פירות מפוזרין. מעות מפוזרות כריכות
ברשו׳ ברשות הרבי׳ הרבים ועיגולי דבילה וככרו׳ וככרות של נחתום מחרוזות
55 של דגים וחתיכות של בשר וגיזי צמר הבאות ממדינתן ואניצי פשתן ולשונו׳ ולשונות של
ארגמן הרי אילו שלו. ב׳ רבי יהודה אומר כל דבר שיש בו שינוי
חייב להכריז כיצד מצא עיגול ובתוכו חרס ככר ובתוכו מעות. רבי שמעון בן
אלעזר אומר כל כלי אנפוריא אינו חייב להכריז. 2 ג׳ ואילו חייב
להכריז מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא. מעות בכיס או כיס כמות שהוא.
60 ציבורי פירות וציבורי מעות שלשה מטביעות זה על גבי זה. כריכות ברשות
היחיד וככרות של בעל הבית וגיזי צמר הלקוחות מבית האומן כדי יין וכדי שמן
חייב להכריז. 3 ד מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרין
או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן. מצא כלי באשפות אם מכוסה לא
יגע בו. ואם מגולה נוטל ומכריז. מצא בגל או בכותל ישן הרי אילו שלו.
65 מצא בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית. אם היה
4_8rB
משכירו לאחרים אפילו מצא בתוך הבית הרי אילו שלו. 4 ה׳ מצא
בחנות הרי אילו שלו בין התיבה לחנווני הרי הוא של חנווני. לפני השולחני
הרי הוא שלו בין הכסא ולשולחני הרי הוא של שולחני. לקח פירות מחבירו או
5 ששילח לו חבירו פירות ומצא בתוכו מעות הרי אילו שלו. ואם היו צרורין נוטל
ומכריז. 5 ו׳ אף השמלה היתה בכלל כל אילו ולמה יצאת להקיש
אליה אלא מה השמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין אף כל דבר שיש
לו סימנין ויש לו תובעין חייב להכריז. 6 ז׳ עד אימתי חייב להכריז עד כדי
שידעו בו שכינים דברי רבי מאיר רבי יהוד׳ יהודה אומ׳ אומר שלשה רגלי׳ רגלים ואחר רגל האחרון
10 שבעת ימים כדי שילך לביתו ג׳ שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום א׳ אחד . 7 ח׳ אמר
את האבידה ולא אמר את סימניה הרי זה לא יתן. הרמאי אף על פי שאמר את
סימניה הרי זה לא יתן לו שנאמר עד דרוש אחיך אותו. עד שתדרוש את אחיך
אם רמאי הוא ואם אינו רמאי. ט׳ כל דבר שהוא עושה ואוכל
יעשה ויאכל. ודבר שאינו עושה ואוכל ימכר שנאמר והשבותו לו. ראה היאך
15 תשיבנו לו מה יהא בדמים רבי טרפון אומר ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב
באחריותן. ר׳ רבי עקיב׳ עקיבה אומ׳ אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן.
8 י׳ מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום. ואם אינו יודע
לקרות גוללן. אבל לא ילמד בהן כתחילה ולא יקרא אחר עמו. מצא כסות
מנער׳ מנערה אחת לשלשי׳ לשלשים יום ושוטחה לצורכ׳ לצורכה אבל לא לכבודו. כלי כסף וכלי נחושת
20 משתמש בהן לצורכו אבל לא לשוחקן. כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד
שיבוא אליהו. מצא שק או קופ׳ קופה אם אין דרכו ליטול הרי זה לא יטול. 9 יא׳ אי
זו היא אבידה מצא חמור ופרה רועין בדרך אין זו אבידה. חמור וכליו הפוכין
ופרה רצה בין הכרמים הרי זו אבידה. החזירה וברחה. החזירה וברחה אפילו
ארבעה וחמשה פעמים חייב שנ׳ שנאמר השב תשיבם. היה בטל מן הסלע לא יאמר
25 לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו בפועל. בטל אם יש שם בית דין מתנה עמו
בפני בית דין. אין שם לפני מי יתנה שלו קודם. 10 יב׳ מצאה ברפת
אינו חייב בה. ברשות הרבים חייב בה. היתה בין הקברות אל יטמא לו. אם
אמר לו אביו היטמא או שאמ׳ שאמר לו אל תחזיר הרי זה לא ישמע לו פירק וטען פירק
וטען אפי׳ אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב שנ׳ שנאמר עזוב תעזוב. הלך וישב לו אמר לו
30 הואיל ועליך מצוה אם רציתה לפרוק פרוק פטור. שנ׳ שנאמר עמו. היה חולה או
זקן חייב. מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון. ר׳׳שרבי שמעון אומ׳ אומר אף לטעון. ר׳ רבי יוסי
הגלילי או׳ אומר אם היה עליו יותר ממשואו אין זקוק לו שנא׳ שנאמר תחת משאו משאוי שהוא
יכול לעמוד בו. 11 י׳ג׳ אבידתו ואבידת אביו שלו קודמת. אבידתו ואבידת
רבו שלו קודמת. אבידת אביו ואבידת רבו של רבו קודמת לשל אביו שאביו
35 הביאו לחיי העולם הזה. ורבו שלימדו חכמה הביאו לחיי העולם הבא. אם
היה אביו שקול כנגד רבו אבידת אביו קודמת. היה אביו ורבו נושאין משאוי
מניח את של רבו. ואחר כך מניח את של אביו. היה אביו ורבו בבית השבי
פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו. אבל אם היה אביו תלמיד חכם פודה
את אביו ואחר כך פודה את רבו׃
40 סליק פירקא[ ]3
משכירו לאחרים אפילו מצא בתוך הבית הרי אילו שלו. 4 ה׳ מצא
בחנות הרי אילו שלו בין התיבה לחנווני הרי הוא של חנווני. לפני השולחני
הרי הוא שלו בין הכסא ולשולחני הרי הוא של שולחני. לקח פירות מחבירו או
5 ששילח לו חבירו פירות ומצא בתוכו מעות הרי אילו שלו. ואם היו צרורין נוטל
ומכריז. 5 ו׳ אף השמלה היתה בכלל כל אילו ולמה יצאת להקיש
אליה אלא מה השמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין אף כל דבר שיש
לו סימנין ויש לו תובעין חייב להכריז. 6 ז׳ עד אימתי חייב להכריז עד כדי
שידעו בו שכינים דברי רבי מאיר רבי יהוד׳ יהודה אומ׳ אומר שלשה רגלי׳ רגלים ואחר רגל האחרון
10 שבעת ימים כדי שילך לביתו ג׳ שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום א׳ אחד . 7 ח׳ אמר
את האבידה ולא אמר את סימניה הרי זה לא יתן. הרמאי אף על פי שאמר את
סימניה הרי זה לא יתן לו שנאמר עד דרוש אחיך אותו. עד שתדרוש את אחיך
אם רמאי הוא ואם אינו רמאי. ט׳ כל דבר שהוא עושה ואוכל
יעשה ויאכל. ודבר שאינו עושה ואוכל ימכר שנאמר והשבותו לו. ראה היאך
15 תשיבנו לו מה יהא בדמים רבי טרפון אומר ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב
באחריותן. ר׳ רבי עקיב׳ עקיבה אומ׳ אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן.
8 י׳ מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום. ואם אינו יודע
לקרות גוללן. אבל לא ילמד בהן כתחילה ולא יקרא אחר עמו. מצא כסות
מנער׳ מנערה אחת לשלשי׳ לשלשים יום ושוטחה לצורכ׳ לצורכה אבל לא לכבודו. כלי כסף וכלי נחושת
20 משתמש בהן לצורכו אבל לא לשוחקן. כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד
שיבוא אליהו. מצא שק או קופ׳ קופה אם אין דרכו ליטול הרי זה לא יטול. 9 יא׳ אי
זו היא אבידה מצא חמור ופרה רועין בדרך אין זו אבידה. חמור וכליו הפוכין
ופרה רצה בין הכרמים הרי זו אבידה. החזירה וברחה. החזירה וברחה אפילו
ארבעה וחמשה פעמים חייב שנ׳ שנאמר השב תשיבם. היה בטל מן הסלע לא יאמר
25 לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו בפועל. בטל אם יש שם בית דין מתנה עמו
בפני בית דין. אין שם לפני מי יתנה שלו קודם. 10 יב׳ מצאה ברפת
אינו חייב בה. ברשות הרבים חייב בה. היתה בין הקברות אל יטמא לו. אם
אמר לו אביו היטמא או שאמ׳ שאמר לו אל תחזיר הרי זה לא ישמע לו פירק וטען פירק
וטען אפי׳ אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב שנ׳ שנאמר עזוב תעזוב. הלך וישב לו אמר לו
30 הואיל ועליך מצוה אם רציתה לפרוק פרוק פטור. שנ׳ שנאמר עמו. היה חולה או
זקן חייב. מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון. ר׳׳שרבי שמעון אומ׳ אומר אף לטעון. ר׳ רבי יוסי
הגלילי או׳ אומר אם היה עליו יותר ממשואו אין זקוק לו שנא׳ שנאמר תחת משאו משאוי שהוא
יכול לעמוד בו. 11 י׳ג׳ אבידתו ואבידת אביו שלו קודמת. אבידתו ואבידת
רבו שלו קודמת. אבידת אביו ואבידת רבו של רבו קודמת לשל אביו שאביו
35 הביאו לחיי העולם הזה. ורבו שלימדו חכמה הביאו לחיי העולם הבא. אם
היה אביו שקול כנגד רבו אבידת אביו קודמת. היה אביו ורבו נושאין משאוי
מניח את של רבו. ואחר כך מניח את של אביו. היה אביו ורבו בבית השבי
פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו. אבל אם היה אביו תלמיד חכם פודה
את אביו ואחר כך פודה את רבו׃
40 סליק פירקא[ ]3
Notes
There are no notes available.