An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
4_30vB
1 כיצד
העדים נעשים זוממין מעידים אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין
אומרין ייעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה ארבעים. מעידים
15 אנו באיש פלוני שהוא חייב גלות. אין אומ׳ אומרים יגלה זה תחתיו אלא לוקה ארבעים.
מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה. והלא בין היום
בין למחר סופו ליתן לה כתובתה. אלא אומרי׳ אומרים כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה
של זו שאם נתאלמנה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה. ב׳
מעידים אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו אלף זוז על מנת ליתנם מיכן ועד
20 שלשים יום והוא אומר מיכן ועד עשר שנים אומ׳ כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף
זוז בידיו בין ליתנם מיכן ועד שלשים יום בין ליתנם מיכן ועד עשר שנים.
2 ג׳ מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו מאתים זוז ונמצאו
זוממים לוקין ומשלמין שלא השם המביאו לידי מכות מביאו לידי תשלומין
דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים כל המשלם אינו לוקה. 3 ד׳ מעידין
25 אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין לוקים שמוני׳ שמונים משום
לא תענה ברעך עד שקר ומשום ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו דברי ר׳ רבי
מאיר. וחכמים אומרים אינן לוקין אלא ארבעים. ה׳ משלשים
בממון ואין משלשים במכות. כיצד העידוהו שהוא חייב לחבירו מאתים זוז
ונמצאו זוממין משלשין ביניהן. העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו
30 זוממין כל אחד ואחד לוקה ארבעים. 4 ו׳ אין העדים נעשים זוממים
עד שיזומו את עצמן כיצד אמרו מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש אמרו
להן היאך אתם מעידים שהרי הנהרג הזה או ההורג היה עמנו אותו היום
במקום פלוני אין אילו זוממים. אבל אמרו להן היאך אתן מעידין שהרי אתם
הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני הרי אילו זוממנן ונהרגין על פיהן.
35 5 ז׳ באו אחרים והזימום באו אחרים והזימו׳ והזימום אפילו מאה כולם ייהרגו.
רבי יהודה אומר איסטיסים היא זו אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד.
6 ח׳ אין העדים הזוממים נהרגין עד שייגמר הדין שהרי הצדוקי׳ הצדוקים אומרים
עד שייהרג שנאמר נפש תחת נפש אמרו להן חכמים והלא כבר נאמר ועשיתם
לו כאשר זמם לעשות לאחיו והרי אחיו קיים. אם כן למה נאמר נפש
40 תחת נפש. יכול משקיבלו עדותן ייהרגו תלמוד לומר נפש תחת נפש הא אינן
נהרגין עד שייגמר הדין. 7 ט׳ על פי שנים עדים או שלשה עדים
יומת המת אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב אלא להקיש שלשה
לשנים. מה שלשה מזימין את השנים אף שנים יזמו השלשה. ומניין אפילו
מאה תלמוד לומר עדים. י׳ רבי שמעון אומר מה שנים אינן
45 נהרגין עד שיהו שניהן זוממים אף שלשה אינן נהרגין עד שיהו שלשתן זוממין.
ומניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. יא׳ רבי עקיבה אומר לא
בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באילו אם כך ענש הכתוב
לניטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה ישלם שכר לניטפל
לעושה מצוה כעושה מצוה. 8 יב׳ מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או
50 פסול עדותן בטילה אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה.
מניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. יג׳ אמר רבי יוסי במה
דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר רבי אומ׳ אומר
אחד דיני ממנות ואחד דיני נפשות בזמן שהיתרו בהן. אבל בזמן שלא התרו
בהן מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש. 9 יד׳
55 היו שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה ואחד מתרה בו
באמצע בזמן שמקצתן רואין אילו את אילו הרי אילו עדות אחת. ואם לאו
הרי אילו שתי עדיות. לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין
והשנייה פטורה. טו׳ רבי יוסי בי רבי יהודה אומר לעולם אינו
נהרג עד שיהו שני עידין מתרין בו שנאמר על פי שנים עדים. דבר אחר
60 על פי שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן.
10 יו׳ מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין אין סותרין
את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו באיש פלוני שנגמר
דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עידיו הרי זה ייהרג.
יז׳ סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע
65 נקראת חבלנית. רבי לעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה. רבי טרפון
ורבי
1 כיצד
העדים נעשים זוממין מעידים אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין
אומרין ייעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה ארבעים. מעידים
15 אנו באיש פלוני שהוא חייב גלות. אין אומ׳ אומרים יגלה זה תחתיו אלא לוקה ארבעים.
מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה. והלא בין היום
בין למחר סופו ליתן לה כתובתה. אלא אומרי׳ אומרים כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה
של זו שאם נתאלמנה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה. ב׳
מעידים אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו אלף זוז על מנת ליתנם מיכן ועד
20 שלשים יום והוא אומר מיכן ועד עשר שנים אומ׳ כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף
זוז בידיו בין ליתנם מיכן ועד שלשים יום בין ליתנם מיכן ועד עשר שנים.
2 ג׳ מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו מאתים זוז ונמצאו
זוממים לוקין ומשלמין שלא השם המביאו לידי מכות מביאו לידי תשלומין
דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים כל המשלם אינו לוקה. 3 ד׳ מעידין
25 אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין לוקים שמוני׳ שמונים משום
לא תענה ברעך עד שקר ומשום ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו דברי ר׳ רבי
מאיר. וחכמים אומרים אינן לוקין אלא ארבעים. ה׳ משלשים
בממון ואין משלשים במכות. כיצד העידוהו שהוא חייב לחבירו מאתים זוז
ונמצאו זוממין משלשין ביניהן. העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו
30 זוממין כל אחד ואחד לוקה ארבעים. 4 ו׳ אין העדים נעשים זוממים
עד שיזומו את עצמן כיצד אמרו מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש אמרו
להן היאך אתם מעידים שהרי הנהרג הזה או ההורג היה עמנו אותו היום
במקום פלוני אין אילו זוממים. אבל אמרו להן היאך אתן מעידין שהרי אתם
הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני הרי אילו זוממנן ונהרגין על פיהן.
35 5 ז׳ באו אחרים והזימום באו אחרים והזימו׳ והזימום אפילו מאה כולם ייהרגו.
רבי יהודה אומר איסטיסים היא זו אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד.
6 ח׳ אין העדים הזוממים נהרגין עד שייגמר הדין שהרי הצדוקי׳ הצדוקים אומרים
עד שייהרג שנאמר נפש תחת נפש אמרו להן חכמים והלא כבר נאמר ועשיתם
לו כאשר זמם לעשות לאחיו והרי אחיו קיים. אם כן למה נאמר נפש
40 תחת נפש. יכול משקיבלו עדותן ייהרגו תלמוד לומר נפש תחת נפש הא אינן
נהרגין עד שייגמר הדין. 7 ט׳ על פי שנים עדים או שלשה עדים
יומת המת אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב אלא להקיש שלשה
לשנים. מה שלשה מזימין את השנים אף שנים יזמו השלשה. ומניין אפילו
מאה תלמוד לומר עדים. י׳ רבי שמעון אומר מה שנים אינן
45 נהרגין עד שיהו שניהן זוממים אף שלשה אינן נהרגין עד שיהו שלשתן זוממין.
ומניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. יא׳ רבי עקיבה אומר לא
בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באילו אם כך ענש הכתוב
לניטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה ישלם שכר לניטפל
לעושה מצוה כעושה מצוה. 8 יב׳ מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או
50 פסול עדותן בטילה אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה.
מניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. יג׳ אמר רבי יוסי במה
דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר רבי אומ׳ אומר
אחד דיני ממנות ואחד דיני נפשות בזמן שהיתרו בהן. אבל בזמן שלא התרו
בהן מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש. 9 יד׳
55 היו שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה ואחד מתרה בו
באמצע בזמן שמקצתן רואין אילו את אילו הרי אילו עדות אחת. ואם לאו
הרי אילו שתי עדיות. לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין
והשנייה פטורה. טו׳ רבי יוסי בי רבי יהודה אומר לעולם אינו
נהרג עד שיהו שני עידין מתרין בו שנאמר על פי שנים עדים. דבר אחר
60 על פי שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן.
10 יו׳ מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין אין סותרין
את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו באיש פלוני שנגמר
דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עידיו הרי זה ייהרג.
יז׳ סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע
65 נקראת חבלנית. רבי לעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה. רבי טרפון
ורבי
Notes
There are no notes available.