An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | () | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | Sheet | × cm | |
Hand | Written Column | × cm | |
Date | Lines per column | ||
Region | Characters/line | ||
Format | Characters/cm | ||
Material | |||
Extent | leaves | Contributions: | |
Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
Place of copying |
Transcription
Order P_P000308265.3 Tractate P_P000308265.3.58
1משוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם בלשון הקודש
היה מדבר שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש
הכהן זה משוח מלחמה. ודבר אל העם בלשון
הקודש. ואמר אליהם שמע ישר׳ ישראל אתם קריבים היום למלחמה על אויביכם. על
45 אויבכם ולא על אחיכם. לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימן שאם תפלו
בידם ירחמו עליכם. ב׳ כמה שנאמר להלן ויקומו האנשים אשר נקבו
בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם הלבישו מן השלל. על אויביכם אתם
הולכין שאם תפלו בידם אין מרחמין עליכם. ג׳ אל ירך לבבכם
אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם. אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים
50 וציחצוח חרבות. אל תיראו מפני הגפת התריסין ושפעת הקלגסים. אל
תחפזו מפני קול קרנות ואל תערצו מפני קול צווחה. כי יי׳ אלהיכם ההולך
עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם. הם באין בנצחת בשר ודם
ואתם באין בנצחונו של מקום. פלשתים באו בנצחונו של גוליית ומה היה
בסופו סופו שנפל בחרב והם נפלו עמו אבל אתם אין אתם כן אלא כי יי׳ אלהיכם
55 ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם זו מחנה הארון. 2 ד׳
ודברו השוטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו
ילך וישוב לביתו וגו׳ וגומר . אחד הבונה בית חדש ואחד הבונה בית התבן בית הבקר
בית העצים בית האוצרות אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שניתן לו
במתנה. ה׳ ומי האיש אשר נטע כרם ולא חיללו וגו׳ וגומר . אחד הנוטע
60 את הכרם. ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל אפילו מחמשת המינין. אחד
הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שניתן לו
במתנה. ו׳ ומי האיש אשר אירש אשה ולא לקחה וגו׳ וגומר . אחד
המארש בתולה ואחד המארש את האלמנה אפילו שומרת יבם ואפילו שמע
שמת אחיו במלחמה חוזר ובא לו. כל אילו שומעין דברי כהן מערכי המלחמה
65 וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים. 3 ז׳ ואילו שאין
חוזרין הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת והנוטע ארבעה אילני מאכל או חמשה
אילני סרק והמחזיר את גרושתו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא היה חוזר. ר׳ רבי יהודה אומר
5 אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר. רבי לעזר אומר אף הבונה בית לבינים
בשרון לא היה חוזר. 4 ח׳ ואילו שאינן זזין ממקומן בנה בית וחינכו
נטע כרם וחיללו והנושא את ארוסתו והכונס את יבמתו שנאמר נקי יהיה לביתו.
נקי לביתו זה ביתו יהיה זה כרמו. ושמח את אשתו זו אשתו. אשר לקח להביא
את יבמתו. ואינם מספקין מים ומזון ואינן מתקנין את הדרכים. 5 ט׳
10 ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב
לביתו. רבי עקיבה אומר הירא ורך הלבב כשמועו שאינו יכול לעמוד בקישוי
המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זה שהוא
מתיירא מן העבירות שבידו לפיכך תלת לו התורה את כל אילו שיחזור בגללן.
רבי יוסי אומר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה
15 לישראל בת ישראל לממזר ולנתין זהו הירא ורך הלבב. 6 י׳
והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם.
בעקיבו של עם מעמידין זקיפים מלפניהן ואחרים מאחריהן וכשילים של ברזל
בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידיהן לקפח את שוקיו שתחילת נפילה ניסה
שנאמר נס ישראל מפני פלשתים וגם מגיפה גדולה היתה בעם. ולהלן הוא
20 אומר וינוסו אנשי ישראל פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבוע. 7במה דברים
אמורים במלחמת הרשות. אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו
וכלה מחופתה. א׳׳ראמר רבי יהודה במה דברים אמורים במלחמת מצוה אבל במלחמת
חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה׃
סליק פירקא[ ]9
Notes
There are no notes available.