An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
3_5rB
1החולץ ליבמתו ונמצא׳ ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהוולד של קיימא
הוא מותר בקרובותיה והיא מותר׳ מותרת בקרוביו. ולא פסלה
מן הכהונה. בזמן שאין הוולד של קיימא הוא אסור
5 בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. ופסלה מן הכהונה2 ב׳ הכונס את יבמתו
ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהוולד של קיימא יוציא וחייבין בקרבן. ואם אין
הוולד של קיימא יקיים. ספק בן תשעה לראשון ובן שבע׳ שבעה לאחרון יוציא והוולד
כשר וחייבין באשם תלוי. 3 ג׳ שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודין בית שמאי
ובית הלל שהיא מוכרת ונותנת וקיים. מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסי׳ ובנכסים הנכנסין
10 והיוצאין עמה. בית שמאי אומרי׳ אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. ובית הלל
אומרי׳ אומרים הנכסים בחזקתן. כתובה בחזקת יורשי הבעל. ונכסים הנכנסין והיוצאין
עמה בחזקת יורשי האב. 4 ד׳ כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר.
ובלבד שתהא כתובתה על ניכסי בעלה הראשון. 5 ה׳ מצוה בגדול לייבם לא
רצה מהלכין על כל האחין. לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומ׳ ואומרים לו עליך מצוה או
15 חלוץ או ייבם. 6 ו׳ תלה בקטן עד שיגדיל ובגדול עד שיבוא ממדינת
הים ובחרש ובשוט׳ ובשוטה אין שומעין לו אלא אומרי׳ אומרים לו עליך מצוה או חלוץ או ייבם.
7 ז׳ החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה אם יש שם אב
הנכסים של אב. הכונס את יבמתו זכה בניכסי אחיו. רבי יהודה אומ׳ אומר בין כך
ובין כך אם יש שם אב הנכסים של אב. ח׳ החולץ ליבמתו הוא
20 אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. הוא אסור באמה ואם אמה ואם אביה
בבתה בבת בתה ובבת בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת האחין מותרין. והיא
אסורה באביו באבי אביו בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו. מותר אדם בקרובת
צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו. 8 ט׳ החולץ ליבמתו
ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתייבמת. וכן המגרש את אשתו ונשא
25 אחיו את אחותה ומת הרי זו פטורה. 9 י׳ שומרת יבם שקידש אחיו
את אחותה משום ר׳ רבי יהודה בן בתירה אמרו אמ׳ לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול
מעשה. חלצו לה אחין או כנסו יכנוס את אשתו. מתה היבמה יכנוס מת היבם
מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה. 10 יא׳ היבמה לא תחלוץ
ולא תתיבם עד שיהא לה שלשה חדשים. וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא
30 יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחת בתולות ואחת בעולות אחת אלמנות
ואחת גרושות אחת ארוסות ואחת נשואות. רבי יהודה אומ׳ אומר הנשואות יתארסו
והארוסות ינשאו. חוץ מן הארוסה שביהודה מפני שליבו גס בהי רבי יוסי או׳ אומר
כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול. 11 יב׳ ארבעה אחין
נשואין לארבע נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם מייבם את כולן הרשות בידו.
35 מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.
הית׳ היתה אחת כשיר׳ כשירה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם
לכשירה. 12 יג׳ ׳ המחזיר את גרושתו והנושא את חלוצתו והנושא
את קרובת חלוצתו יוציא והוולד ממזר דברי רבי עקיבה. וחכמים אומרים אין
הוולד ממזר. ומודים בנושא את קרובת גרושתו שהוולד ממזר. 13 יד׳ ׳
40 ואי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבוא דברי רבי עקיבה. שמעון התימני
אומ׳ אומר כל שחייבי׳ שחייבים עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו. ר׳ רבי יהושע אומר כל שחייבין
עליו מיתת בית דין. טו׳ ׳ אמר שמעון בן עזאי מצאתי מגילת יוחסין
בירושלם וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש לקיים דברי רבי יהושע.
יו׳ אשתו שמתה מותר באחותה. גירשה ומתה מותר באחותה
45 נישאת לאחר ומתה מותר באחותה. יבמתו שמתה מותר באחותה. חלץ לה
ומתה מותר באחותה. נישאת לאחר ומתה מותר באחותה׃
סליק פירקא[ ]5
1החולץ ליבמתו ונמצא׳ ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהוולד של קיימא
הוא מותר בקרובותיה והיא מותר׳ מותרת בקרוביו. ולא פסלה
מן הכהונה. בזמן שאין הוולד של קיימא הוא אסור
5 בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. ופסלה מן הכהונה2 ב׳ הכונס את יבמתו
ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהוולד של קיימא יוציא וחייבין בקרבן. ואם אין
הוולד של קיימא יקיים. ספק בן תשעה לראשון ובן שבע׳ שבעה לאחרון יוציא והוולד
כשר וחייבין באשם תלוי. 3 ג׳ שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודין בית שמאי
ובית הלל שהיא מוכרת ונותנת וקיים. מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסי׳ ובנכסים הנכנסין
10 והיוצאין עמה. בית שמאי אומרי׳ אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. ובית הלל
אומרי׳ אומרים הנכסים בחזקתן. כתובה בחזקת יורשי הבעל. ונכסים הנכנסין והיוצאין
עמה בחזקת יורשי האב. 4 ד׳ כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר.
ובלבד שתהא כתובתה על ניכסי בעלה הראשון. 5 ה׳ מצוה בגדול לייבם לא
רצה מהלכין על כל האחין. לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומ׳ ואומרים לו עליך מצוה או
15 חלוץ או ייבם. 6 ו׳ תלה בקטן עד שיגדיל ובגדול עד שיבוא ממדינת
הים ובחרש ובשוט׳ ובשוטה אין שומעין לו אלא אומרי׳ אומרים לו עליך מצוה או חלוץ או ייבם.
7 ז׳ החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה אם יש שם אב
הנכסים של אב. הכונס את יבמתו זכה בניכסי אחיו. רבי יהודה אומ׳ אומר בין כך
ובין כך אם יש שם אב הנכסים של אב. ח׳ החולץ ליבמתו הוא
20 אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. הוא אסור באמה ואם אמה ואם אביה
בבתה בבת בתה ובבת בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת האחין מותרין. והיא
אסורה באביו באבי אביו בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו. מותר אדם בקרובת
צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו. 8 ט׳ החולץ ליבמתו
ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתייבמת. וכן המגרש את אשתו ונשא
25 אחיו את אחותה ומת הרי זו פטורה. 9 י׳ שומרת יבם שקידש אחיו
את אחותה משום ר׳ רבי יהודה בן בתירה אמרו אמ׳ לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול
מעשה. חלצו לה אחין או כנסו יכנוס את אשתו. מתה היבמה יכנוס מת היבם
מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה. 10 יא׳ היבמה לא תחלוץ
ולא תתיבם עד שיהא לה שלשה חדשים. וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא
30 יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחת בתולות ואחת בעולות אחת אלמנות
ואחת גרושות אחת ארוסות ואחת נשואות. רבי יהודה אומ׳ אומר הנשואות יתארסו
והארוסות ינשאו. חוץ מן הארוסה שביהודה מפני שליבו גס בהי רבי יוסי או׳ אומר
כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול. 11 יב׳ ארבעה אחין
נשואין לארבע נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם מייבם את כולן הרשות בידו.
35 מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.
הית׳ היתה אחת כשיר׳ כשירה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם
לכשירה. 12 יג׳ ׳ המחזיר את גרושתו והנושא את חלוצתו והנושא
את קרובת חלוצתו יוציא והוולד ממזר דברי רבי עקיבה. וחכמים אומרים אין
הוולד ממזר. ומודים בנושא את קרובת גרושתו שהוולד ממזר. 13 יד׳ ׳
40 ואי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבוא דברי רבי עקיבה. שמעון התימני
אומ׳ אומר כל שחייבי׳ שחייבים עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו. ר׳ רבי יהושע אומר כל שחייבין
עליו מיתת בית דין. טו׳ ׳ אמר שמעון בן עזאי מצאתי מגילת יוחסין
בירושלם וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש לקיים דברי רבי יהושע.
יו׳ אשתו שמתה מותר באחותה. גירשה ומתה מותר באחותה
45 נישאת לאחר ומתה מותר באחותה. יבמתו שמתה מותר באחותה. חלץ לה
ומתה מותר באחותה. נישאת לאחר ומתה מותר באחותה׃
סליק פירקא[ ]5
Notes
There are no notes available.