An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | () | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | Sheet | × cm | |
Hand | Written Column | × cm | |
Date | Lines per column | ||
Region | Characters/line | ||
Format | Characters/cm | ||
Material | |||
Extent | leaves | Contributions: | |
Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
Place of copying |
Transcription
לולב וערבה ששה ושבעה ההלל והשמחה שמונה. סוכה וניסוך המים שבעה. והחליל חמשה וששה. 60
2לולב שבעה כיצד יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת לולב שבעה ושאר כל הימים ששה.
3ב׳ ערבה שבעה כיצד יום השביעי של ערבה שחל להיות בשבת שבעה ושאר כל הימים ששה.
4ג. מצות לולב כיצד כל העם מוליכין את לולביהן להר הבית והחזנין מקבלין מידן וסודרין אותן על גג האיצטבה והזקינים מניחין את שלהן בלשכה 65 ומלמדין אותן לומר כל מי שהגיע לולבי בידו הרי הוא לו מתנה. למחרת 2_54rB משכימין ובאין החזנין מזרקין לפניהן והן מחטפין ומכין איש את חבירו. וכשראו בית דין שהיו באין לידי סכנה התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל בביתו.
5ד׳ מצות ערבה כיצד מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא 5 ויורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצידי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח ותקעו והריעו ותקעו בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומר אנא יי׳ הושיעה נא אנא יי׳ הצליחה נא. רבי יהודה אומר אני והוא הושיעה נא. אני והוא הושיעה נא. אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתן מה הן אומרין יופי לך מזבח יופי לך מזבח רבי 10 אליעזר אומר ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח.
6ה׳ כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיו מלקטין אותה מערב שבת ומניחין אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמושו. רבי יוחנן בן ברוקה אומר חריות של דקל היו מלקטין וחובטין על גבי המזבח ואותו היום היה נקרא יום חיבוט חריות.
7מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן.
8ו׳ ההלל 15 והשמהה שמונה כיצד מלמד שאדם חייב בכבוד יום טוב האחרון של חג כאשר כל ימות החג. סוכה שבעה כי צד גמר מלוכל לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלן בשביל כבוד יום טוב האחרון.
9ז׳ ניסוך המים שבעה כיצד צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין היה ממלא מן השילוח הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו עלה בכבש ופנה לשמאלו ושני 20 ספלים של כסף היו שם. רבי יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין מפני היין ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין אחד מעובה ואחד מידק כדי שיהו כלים בבת אחת. ח׳ מערבי של מים ומזרחי של יין עירה של מים בתוך של יין. או של יין לתוך של מים יצא. ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר מלוג היה מנסך כל שמונה. ולמנסך אומרי׳ אומרים לו הגבה את ידך שפעם אחת ניסך על רגליו ורגמוהו כל העם 25 באתרוגיהם.
10ט׳ כמעשיהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה נשפכה או נתגלתה היה ממלא מן הכיור שהמים והיין המגולים פסולין מעל גבי המזבח׃
Notes
There are no notes available.