An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
folio 2_17v2_17vA Order P_P000308265.2 Tractate P_P000308265.2.120
1רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין
לתלויה בשבת. וחכמים אומרים אין תולין את
המשמרת ביום טוב ואין נותנין לתלויה בשבת.
5 אבל נותנין לתלויה ביום טוב. 2 ב׳ נותנין מים על גבי שמרים
בשביל שיצלו ומסננין את היין בסודרי׳ בסודרים ובקפיפה מצרית. נותנין ביצה במסננת
של חרדל ועושין יינו מילין בשבת. רבי יהודה אומר בשבת בכוס וביום טוב
בלגין ובמועד בחבית. רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין.
3 ג׳ אין שורין את החלתית בפושרין אבל נותנה לתוך החומץ.
10 אין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן. אבל נותן הוא לתוך הקערה או
לתוך הכלכלה. אין כוברין את התבן בכברה לא יתננה ממקום גבוה בשביל
שירד המוץ אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס. 4 ד׳ גורפין מלפני
הפטם ומסלקן לצדדין מפני הריעי דברי רבי יוסה. וחכמי׳ וחכמים אוסרי׳ אוסרים . נוטלין מלפני
בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת. 5 ה׳ הקש שעל גבי המיטה לא
15 ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו אם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין
מנענעו בידו. מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין. ושל כובסין לא
יגע בו. רבי יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כליו ושומטן׃
סליק פירקא[ ]21
1רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין
לתלויה בשבת. וחכמים אומרים אין תולין את
המשמרת ביום טוב ואין נותנין לתלויה בשבת.
5 אבל נותנין לתלויה ביום טוב. 2 ב׳ נותנין מים על גבי שמרים
בשביל שיצלו ומסננין את היין בסודרי׳ בסודרים ובקפיפה מצרית. נותנין ביצה במסננת
של חרדל ועושין יינו מילין בשבת. רבי יהודה אומר בשבת בכוס וביום טוב
בלגין ובמועד בחבית. רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין.
3 ג׳ אין שורין את החלתית בפושרין אבל נותנה לתוך החומץ.
10 אין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן. אבל נותן הוא לתוך הקערה או
לתוך הכלכלה. אין כוברין את התבן בכברה לא יתננה ממקום גבוה בשביל
שירד המוץ אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס. 4 ד׳ גורפין מלפני
הפטם ומסלקן לצדדין מפני הריעי דברי רבי יוסה. וחכמי׳ וחכמים אוסרי׳ אוסרים . נוטלין מלפני
בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת. 5 ה׳ הקש שעל גבי המיטה לא
15 ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו אם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין
מנענעו בידו. מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין. ושל כובסין לא
יגע בו. רבי יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כליו ושומטן׃
סליק פירקא[ ]21
2_17vB
1נוטל אדם את בנו והאבן בידו כלכלה והאבן בתוכה. מטלטלין
תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין. רבי יהודה אומר
אף מעלין את המדומע באחד ומאה. 2 ב׳ האבן
20 שעל פי החבית מטה על צידה והיא נופלת. היתה בין החבית מגביהה ומטה על
צידה והיא נופלת. מעות שעל הכר נוער את הכר והן נופלות. היתה עליה
לשלשת מקנחה בסמרטוט היתה על של עור נותנין עליה מים עד שתיכלה.
3 ג׳ ב׳׳הבית הלל אומרין מעבירין מעל השולחן עצמות וקליפין. וב׳׳שובית שמאי אומרין
מסלק את הטבלה כולה ונוערה. מעבירין מעל השולחן פירורין פחות מכזית.
25 שיער של אפונים ושל עדשים מפני שהוא מאכל בהמה. ספוג אם יש לו עור
בית אחיזה מקנחין בו. ואם לאו אין מקנחין בו. וחכמים אומרים בין כך ובין כך
ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה׃
סליק פירקא
]221חבית שנשברה מצילין ממנה מזון שלש סעודות ואומר׳ ואומרים
לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יספג.
אין סוחטין את הפירו׳ הפירות להוציא מהן משקין אם יצאו
35 מעצמן אסורין. רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר. ואם למשקין
היוצא מהן אסור. חלות דבש שריסקן מערב שבת יצאו מעצמן אסורין ורבי
לעזר מתיר. 2 ב׳ כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין
בשבת. וכל שלא בא בחמין לפני השבת מדיחין אותו בחמין בשב׳ בשבת חוץ מן המליח
הישן ודגים מלוחים קטנים וקוליים האיספנן שהדחתן זו היא גמר מלאכתן.
40 3 ג׳ שובר אדם את החבית לוכל ממנה גרוגרת ובלבד שלא יתכוין
לעשותה כלי. אין נוקבין מגופה של חבית דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר
מתיר. לא יקבינה מצידה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהו׳ שהוא ממרח.
אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חושש אני לו
מחטאת. 4 ד׳ נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת
45 המים היפים ברעים בשביל שייצנו ואת הצונין בחמין בשביל שייחמו. מי שנשרו
כליו בדרך מהלך בהן ואינו חושש. הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל
לא כנגד העם. 5 ה׳ הרוחץ במי מערה או במי טיבריה מסתפג אפילו
בעשר לונטיות לא יביאם בידו. אבל עשרה בני אדם מסתפגין בלונטית אחת
פניהן ידיהן ורגליהן ומביאין אותו בידם. 6 ו׳ סכין וממשמשין בבני
50 מעיין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין. אין יורדין לפילומא ואין עושין
אפיקטפיזין בשבת ואין מעצבין את הקטן ולא מחזירין את השכר. מי
שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ הוא כדרכו ואם נתרפא
נתרפא׃
סליק פירקא
]231שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר
לו הלויני. וכן אשה לחבירתה ככרות ואם אינו
60 מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון
לאחר השבת. וכן ערב פסחים בירושלם שחל להיות בשבת מניח טליתו אצלו
ואוכל את פסחו ועושה עמו חשבון לאחר יום טוב. 2 ב׳ מונה אדם
את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב. מפיס אדם עם בניו ועם בני
ביתו על השולחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה משום
65 קוביא. מטילין חלשין על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות. 3 ג׳
לא
1נוטל אדם את בנו והאבן בידו כלכלה והאבן בתוכה. מטלטלין
תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין. רבי יהודה אומר
אף מעלין את המדומע באחד ומאה. 2 ב׳ האבן
20 שעל פי החבית מטה על צידה והיא נופלת. היתה בין החבית מגביהה ומטה על
צידה והיא נופלת. מעות שעל הכר נוער את הכר והן נופלות. היתה עליה
לשלשת מקנחה בסמרטוט היתה על של עור נותנין עליה מים עד שתיכלה.
3 ג׳ ב׳׳הבית הלל אומרין מעבירין מעל השולחן עצמות וקליפין. וב׳׳שובית שמאי אומרין
מסלק את הטבלה כולה ונוערה. מעבירין מעל השולחן פירורין פחות מכזית.
25 שיער של אפונים ושל עדשים מפני שהוא מאכל בהמה. ספוג אם יש לו עור
בית אחיזה מקנחין בו. ואם לאו אין מקנחין בו. וחכמים אומרים בין כך ובין כך
ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה׃
סליק פירקא
]221חבית שנשברה מצילין ממנה מזון שלש סעודות ואומר׳ ואומרים
לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יספג.
אין סוחטין את הפירו׳ הפירות להוציא מהן משקין אם יצאו
35 מעצמן אסורין. רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר. ואם למשקין
היוצא מהן אסור. חלות דבש שריסקן מערב שבת יצאו מעצמן אסורין ורבי
לעזר מתיר. 2 ב׳ כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין
בשבת. וכל שלא בא בחמין לפני השבת מדיחין אותו בחמין בשב׳ בשבת חוץ מן המליח
הישן ודגים מלוחים קטנים וקוליים האיספנן שהדחתן זו היא גמר מלאכתן.
40 3 ג׳ שובר אדם את החבית לוכל ממנה גרוגרת ובלבד שלא יתכוין
לעשותה כלי. אין נוקבין מגופה של חבית דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר
מתיר. לא יקבינה מצידה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהו׳ שהוא ממרח.
אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חושש אני לו
מחטאת. 4 ד׳ נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת
45 המים היפים ברעים בשביל שייצנו ואת הצונין בחמין בשביל שייחמו. מי שנשרו
כליו בדרך מהלך בהן ואינו חושש. הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל
לא כנגד העם. 5 ה׳ הרוחץ במי מערה או במי טיבריה מסתפג אפילו
בעשר לונטיות לא יביאם בידו. אבל עשרה בני אדם מסתפגין בלונטית אחת
פניהן ידיהן ורגליהן ומביאין אותו בידם. 6 ו׳ סכין וממשמשין בבני
50 מעיין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין. אין יורדין לפילומא ואין עושין
אפיקטפיזין בשבת ואין מעצבין את הקטן ולא מחזירין את השכר. מי
שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ הוא כדרכו ואם נתרפא
נתרפא׃
סליק פירקא
]231שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר
לו הלויני. וכן אשה לחבירתה ככרות ואם אינו
60 מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון
לאחר השבת. וכן ערב פסחים בירושלם שחל להיות בשבת מניח טליתו אצלו
ואוכל את פסחו ועושה עמו חשבון לאחר יום טוב. 2 ב׳ מונה אדם
את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב. מפיס אדם עם בניו ועם בני
ביתו על השולחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה משום
65 קוביא. מטילין חלשין על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות. 3 ג׳
לא
Notes
There are no notes available.