An Electronic Edition Mishnah Bava Batra, S07319

132_30r  2_32r  1

בית שמי אומ׳ אומרים אין ממאנין אלא ארוסות. בית הלל אומ׳ אומרים ארוסות ונשואות. בית שמי אומ׳ אומרים בבעל 15  ובית הלל אומ׳ אומרים בבעל וביבם. בית שמי אומ׳ אומרים בפניו. ובית הלל אומ׳ אומרים בפניו ושלא בפניו. בית שמי אומ׳ אומרים בבית דין. ובית הלל אומ׳ אומרים בבית דין ושלא בבית דין. אמרו בית הלל לבית שמי ממאנת היא קטנה אפילו ארבעה וחמשה פעמים. אמרו להן בית שמי אין בנות יש׳ ישראל הבקר. אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותינשא.

2

ב׳ אי זו היא קטנה שהיא צריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה. השיאוה שלא מדעתה אינה צריכה למאן. ר׳ רבי חנניה בן אנטיגנס 20  או׳ אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור את קידושיה אינה צריכה למאן. ר׳ רבי ליעזר או׳ אומר אין מעשה קטנה אלא כמפותה. בת יש׳ ישראל לכהן לא תאכל בתרומה. בת כהן ליש׳ לישראל תאכל בתרומה.

3

ג׳ ר׳ רבי ליעזר בן יעקב או׳ אומר כל עכבה שהיא מן האיש כאילו היא אשתו. וכל עכבה שאינה מן האיש כאילו אינה אשתו.

4

ד׳ הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה. נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן 25  הכהונה. נתן לה גט והחזירה. מיאנה בו ונישאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה מותרת לחזור לו. מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונישאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו. זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו. מיאון אחר גט מותרת לחזור לו.

5

ה׳ הממאנת באיש ונישאת לאחר וגירשה. לאחר ומיאינה בו. לאחר וגירשה. לאחר ומיאנה בו כל שיצאת ממנו בגט אסורה לחזור לו. במיאון מותרת לחזור לו.

6

ו׳ המגרש את האשה 30  והחזירה מותרת ליבם ר׳ רבי ליעזר אוסר. וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם. ר׳ רבי לעזר אוסר. קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב החזירה אסורה ליבם. ז׳ ומודין חכמים לר׳ לרבי לעזר בזמן שגירשה קטנה והחזירה קטנה מפני שהיו גירושיה גירושין גמורין ולא היתה החזרתה גמורה. אבל אם גירשה קטנה והחזירה גדולה או שגדילה תחתיו מותרת ליבם.

7

ח׳ שני אחים נשואין לשתי יתומות קטנות מת בעלה שלאחת מהן 35  תצא משום אחות אשה. וכן שתי חרשות גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה תצא משום אחות אשה מת בעלה שלגדולה ר׳ רבי ליעזר או׳ אומר ממלמדין את הקטנה שתמאן בו. רבן גמליאל או׳ אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה. ר׳ רבי יהושע או׳ אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה.

8

ט׳ מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת. ביאתה או חליצתה שלאחת מהן פוטרת צרתה. וכן שתי חרשות 2_32v  קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה. י׳ פיקחת וחרשת ביאת הפיקחת פוטרת את החרשת. אין ביאת החרשת פוטרת את הפיקחת. י׳א׳ גדולה וקטנה ביאת הגדולה פוטרת את הקטנה ואין ביאת הקטנה פוטרת את 5  הגדולה.

9

י׳ב׳ מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת בא היבם על הראשונה וחזר ובא על השנייה. או שבא אחיו על השנייה לא פסל את הראשונה. וכן שתי חרשות קטנה וחרשת בא היבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת. או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הקטנה. בא היבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת.

10

י׳ג׳ פיקחת וחרשת בא היבם על 10  הפיקחת וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הפיקחת. בא היבם על החרשת או שבא אחיו על החרשת וחזר ובא על הפיקחת או שבא אחיו על הפיקחת פסל את החרשת.

11

י׳ד׳ גדולה וקטנה בא היבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה לא פסל את הגדולה. בא היבם על הקטנה וחזר ובא על הגדולה. או שבא אחיו על הגדולה פסל את הקטנה. ר׳ רבי לעזר או׳ אומר מלמדין את 15  הקטנה שתמאן בו.

12

ט׳ו׳ יבם קטן שבא על יבמה קטנה וגדלו זה עם זה בא על יבמה גדולה תגדלנו היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום מבקשין ממנו שיחלוץ לה. בזמן שהוא מודה אפילו לאחר שנים עשר חודש כופין אותו שיחלוץ לה.

13

י׳ו׳ הנודרת הנייה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו עד שיחלוץ לה. לאחר מיתת בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה אם 20  נתכוונה לכך אפילו בחיי בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה.