An Electronic Edition Mishnah Bava Batra, S07319
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
Repository | Universiteit Leiden (Leiden) | Dimensions: | |
---|---|---|---|
Id no. | Or. 4720 | Sheet | 38 × 29.5 cm |
Hand | Italian | Written Column | 26 × 19 cm |
Date | 1289 | Lines per column | 38 |
Region | Italy | Characters/line | 61 |
Format | codex | Characters/cm | 3.2 |
Material | parchment | ||
Extent | 674 leaves | Contributions: | |
Columns | 1 | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee |
Scribe | יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא; Yehiel b. Yequtiel b. Binyamin ha-Rofe | Markup | Gottfried Reeg |
Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
1 האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך לא תינשא
ולא תתיבם עד שתדע שמא מעוברת צרתה היה לה חמות אינה חוששת יצאה מליאה חוששת.
ר׳ רבי יושוע או׳ אומר אינה חוששת. 2 ב׳ שתי יבמות זו אומרת מת בעלי וזו אומרת
5 מת בעלי זו אסורה מפני בעלה שלזו וזו אסורה מפני בעלה שלזו. לזו עדים ולזו אין עדים את
שיש לה עדים אסורה ואת שאין לה עדים מותרת. לזו בנים ולזו אין בנים. את שיש לה בנים מותרת
ואת שאין לה בנים אסורה נתייבמו מתו יבמין אסורין להינשא.ר׳ רבי לעזר או׳ אומר הואיל והותרו ליבמין
הותרו לכל אדם. 3 ג׳ אין מעידין אלא על פרצוף הפנים עם החוטם א׳ע׳פ׳ אף על פי שיש
סימנין בגופו ובכליו אין מעידין אלא לאחר שלשה ימים אפילו ראוהו מגוייד וצלוב על הצלוב
10 וחיה אוכלת בו אין מעידין עד שתצא נפשו. ד׳ ר׳ רבי יודה בן בבא או׳ אומר לא כל
אדם ולא כל המקומות ולא כל השעות שוין. 4 נפל למים בין שיש לה סוף בין שאין לה סוף הרי אשתו
אסורה.אמ׳ אמרר׳ רבי מאיר מעשה שנפל לבור הגדול ועלה לאחר שלשת ימים.אמ׳ אמרר׳ רבי יוסי מעשה בסומא
אחד שירד לטבול במערה וירד מושכו אחריו ושהו כדי שתצא נפשן ו והשיאו את נשותיהן. שוב
מעשה באסייא באחד ששילשלוהו לים ולא עלת בידו אלא רגלו אמרו חכמ׳ חכמים מן הארכובה ולמעלן
15 תינשא מן הארכובה ולמטן לא תינשא. 5 ה׳ אפילו שמע מן הנשים
אומרות מת איש פלוני דיים.ר׳ רבי יודה או׳ אומר אפילו שמע מן התינוקות אומ׳ אומר הרי אנו הולכין
לספוד ולקבור את איש פלו׳ פלוני בין מתכוין בין שאינו מתכוין.ר׳ רבי יודה בן בבא אמ׳ אמר בישראל עד
שיהא מתכוין. ובגוי אם היה מתכוין להעיד אין עדותו עדות. 6 ו׳ מעידין
לאור הנר לאור הלבנה. ומשיאין על פי בת קול. מעשה באחד שעמד בראש ההר ואמ׳ ואמר איש פל׳ פלוני
20 בן פל׳ פלוני ממקום פל׳ פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו. שוב מעשה בצלמין באחד
שאמ׳ שאמר אני איש פל׳ פלוני בן איש פל׳ פלוני נשכני נחש והריני מת הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו. 7
ז׳ אמ׳ אמרר׳ רבי עקיבה כשירדתי לנהרדעא לעיבור השנה מצאתי נחמיה איש בית
דלי אמ׳ אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן אבא ונ
ונומיתי לו כן הדברים אמ׳ אמר לו אמור לנו משמי אתם יודעין שהמדינה הזאת משובשת בגייסות
25מקוכ בל אני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד וכשבאתי והרציתי הדברים
לפני רבן גמליאל שמח לדבריי ואמ׳ ואמר לי מצינו חבר ליהודה בן אבא. ח׳ מתוך
הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל הזקן את נשותיהן על
פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד מפי אשה מפי עבד ומפי שפחה.
ט׳ ר׳ רבי לעזר ור׳ ורבי יושוע אומ׳ אומרים אין משיאין את האשה על פי עד אחד.ר׳ רבי עקיבה או׳ אומר
30 לא על פי אשה ולא על פי קרובין. י׳ אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו
לצוער לתמרים וחלה אחד מהן בדרך והניחוהו בפונדק ובחזריתן אמרו לפונדקית איו חבירינו
נומת להן מת וקברתיו והשיאו את אשתו. אמרו לו לא תהי כוהנת כפונדקית.אמ׳ אמר להן הפונדקית
נאמנת שהוציאה להן מקלו ותרמילו ומנעלו וספר תורה שהיה בידו.
סליק פירקא. Tractate P_S07319.3.21
Notes
There are no notes available.