The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Universiteit Leiden (Leiden) Dimensions:
Id no. Or. 4720 Sheet 38 × 29.5 cm
Hand Italian Written Column 26 × 19 cm
Date 1289 Lines per column 38
Region Italy Characters/line 61
Format codex Characters/cm 3.2
Material parchment
Extent 674 leaves Contributions:
Columns 1 Transcription Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee
Scribe יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא; Yehiel b. Yequtiel b. Binyamin ha-Rofe Markup Gottfried Reeg
Place of copying NLI Catalog

Transcription

32_191v  2_193r  1

המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו שילם ולא רצה לישבע שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא. נמצא הגנב משלם תשלומי כפל. טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. למי הוא משלם למי שהפקדון אצלו. ב׳ נשבע ולא רצה לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי כפל. טבח ומכר משלם תשלומי 35  ארבעה וחמשה. למי הוא משלם לבעל הפיקדון.

2

ג׳ השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר. אמ׳ אמר ר׳ רבי יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו שלזה אלא תחזור הפרה לבעלים.

3

ד׳ אמ׳ אמר לשנים גזלתי את אחד מכם מנה ואיני יודע אי זה מכם. אביו שלאחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע אי זה הוא נותן לזה מנה ולזה מנה שהודה 2_193v  מפי עצמו.

4

ה׳ שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר מאתים שלי וזה או׳ אומר מאתים שלי נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו.

5

ו׳ וכן שני כלים אחד יפה מנה ואחד יפה מאתים אלף זוז. זה או׳ אומר יפה שלי וזה 5  או׳ אומר יפה שלי. נותן את הקטן לאחד מהן ומתוך הגדול נותן דמי הקטן לשיני והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו. אמ׳ אמר ר׳ רבי יוסי אם כן מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהא מונח עד שיבוא אליהו.

6

ז׳ המפקיד פירות אצל חבירו אפי׳ אפילו הן אובדין הרי זה לא יגע בהן. רבן שמעון בן גמליאל או׳ אומר ימכור בפני בית דין מפני השב אבידה לבעלין.

7

ח׳ המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחיטין ולאורז תשעת חצאי 10  קבין לכור. לשעורין ולדוחן תשעת קבין לכור. לכוסמין ולזרע פשתן שלשת סאין לכור הכל לפי המידה הכל לפי הזמן. אמ׳ אמר ר׳ רבי יוחנן בן נורי וכי מה איכפת לו בין מהרבה בין מקמ מקימעא אינו מוציא לו אלא לכור בלבד. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אם היתה מדה מרובה אינו מוציא חסרונות מפני שהן מותירות.

8

ט׳ יוציא לו שתות ליין. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר חומש. יוציא לו שלשת לוגין שמן למאה. לוג ומחצה שמרים ולוג ומחצה בלע. אם היה 15  שמן מזוקק אינו מוציא לו שמרים. קנקנים ישנות אינו מוציא לו בלע. ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה.

9

י׳ המפקיד חבית אצל חבירו ולא ייחדו לה הבעלים מקום וטילטלה ונשברה אם מתוך ידו נשברה לצורכו חייב לצורכה פטור. ואם משהניחה בין לצורכו בין לצורכה פטור. ייחדו לה הבעלים מקום וטילטלה ונשברה בין מתוך ידו בין משהניחה לצורכו חייב. 20  לצורכה פטור.

10

י׳א׳ המפקיד מעות אצל חבירו צררן והפשילן לאחוריו מסרן לבנו ולבתו הקטנים ונעל בפניהן שלא כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרין. ואם שמר כדרך השומרין פטור.

11

י׳ב׳ המפקיד מעות אצל השולחני אם צרורין לא ישתמש בהן ואם מותרין ישתמש בהן. אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן. החנווני כבעל הבית דברי ר׳ רבי מאיר. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר כשולחני.

12

י׳ג׳ 25  השולח יד בפיקדון בית שמי אומ׳ אומר ילקה בחסר ויתר. ובית הלל אומ׳ אומר כשעת הוצאה ור׳ ורבי עקיבה או׳ אומר כשעת התביעה. החושב לשלוח יד בפקדון בית שמי מחייבין. ובית הלל אומ׳ אומר אינו חייב עד שעה שישלח יד כיצד היטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית. הגביהה ונפל ממנה רביעית ונשברה משלם את הכל.

 

Notes

There are no notes available.