An Electronic Edition Mishnah Bava Batra, S07319
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Universiteit Leiden (Leiden) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Or. 4720 | Sheet | 38 × 29.5 cm |
| Hand | Italian | Written Column | 26 × 19 cm |
| Date | 1289 | Lines per column | 38 |
| Region | Italy | Characters/line | 61 |
| Format | codex | Characters/cm | 3.2 |
| Material | parchment | ||
| Extent | 674 leaves | Contributions: | |
| Columns | 1 | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee |
| Scribe | יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא; Yehiel b. Yequtiel b. Binyamin ha-Rofe | Markup | Gottfried Reeg |
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם בין שעשו ועשה עמהן בין שעשו ועשה אחריהן בין שלא עשו ועשה הרי זה פטור מפני שתלה בבית דין. הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו או תלמיד שהוא ראוי להורייה והלך ועשה על פיהם בין שעשו ועשה עמהם. בין שעשו ועשה אחריהם. בין שלא עשו ועשה הרי זה חייב מפני שלא תלה בבית דין. זה הכלל התולה בעצמו חייב והתולה בבית דין פטור. 25
2ב׳ הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן בין שהביאו כפרתן בין שלא הביאו כפרתן והלך ועשה על פיהן ר׳ רבי שמעון פוטר ור׳ ורבי לעזר או׳ אומר ספק אי זהו ישב לו בתוך ביתו חייב. הלך לו למדינת הים אמ׳ אמר ר׳ רבי עקיבה מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה. אמ׳ אמר לו בן עזאי מה שנה זה מן היושב בביתו שהיושב בביתו איפשר היה לו שישמע וזה לא היה איפשר לו שישמע.
3ג׳ הורו בית דין לעקור את כל הגוף אמרו 30 אין נידה בתורה אין שבת בתורה. אין ע׳ז׳ עבודה זרה הרי אילו פטורין. הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אילו חייבין. כיצד אמרו אין יש נידה בתורה. אבל שומרת הבא על שומרת יום כנגד יום פטור. יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטור. יש ע׳ז׳ עבודה זרה בתורה אבל המשתחוה פטור הרי אילו חייבין שנ׳ שנאמר ונעלם דבר. דבר ולא כל הגוף. ד׳ 2_294v
4ד׳ הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו ואמ׳ ואמר להן טועין אתם או שלא היה מופלא שלבית דין שם או שהיה אחד מהן גר או ממזר או נתין או זקן שלא ראה לו בנים הרי זה פטור שנאמ׳ שנאמר כאן עדה ונאמ׳ ונאמר להלן עדה. מה עדה האמורה להלן כולן ראויין להורייה. אף 5 עדה האמורה כאן כולן ראויין להורייה. ה׳ הורו בית דין שוגגין ועשו כל הקהל שוגגין מביאין פר. מזידין ועשו שוגגין מביאין כשבה או שעירה. שוגגין ועשו מזידין הרי אילו פטורין.
5ו׳ הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהן מביאין פר. ובע׳ז׳ ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר דברי ר׳ רבי מאיר. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים. ובע׳ז׳ ובעבודה זרה שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר שעירים. ר׳ רבי ש 10 שמעון או׳ אומר שלשה עשר פרים. ובע׳ז׳ ובעבודה זרה שלשה עשר פרים ושלשה עשר שעירים. פר ושעיר לכל שבט פר ושעיר לבית דין. ז׳ הורו בית דין ועשו שבטים שבעה או רובן על פיהן מביאין פר ובע׳ז׳ ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר דברי ר׳ רבי מאיר. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר שבעה שבטים שחטאו מביאין שבעה פרים ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר שאף אילו שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר על ידי החוטאים. ר׳ רבי שמעון או׳ אומר שמונה 15 פרים. ובע׳ז׳ ובעבודה זרה שבעה שמונה פרים ושמונה שעירים פר ושעיר לכל שבט ופר ושעיר לבית דין. ח׳ הורו בית דין שלאחד מן השבטים ועשה אותו השבט על פיהם אותו השבט הוא חייב ושאר כל השבטים פטורין דברי ר׳ רבי יהודה. וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים אין חייבין אלא על הוריית בית דין הגדול בלבד שנ׳ שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני העדה. ולא עדת אותו השבט. 20
Notes
There are no notes available.