The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Universiteit Leiden (Leiden) Dimensions:
Id no. Or. 4720 Sheet 38 × 29.5 cm
Hand Italian Written Column 26 × 19 cm
Date 1289 Lines per column 38
Region Italy Characters/line 61
Format codex Characters/cm 3.2
Material parchment
Extent 674 leaves Contributions:
Columns 1 Transcription Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee
Scribe יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא; Yehiel b. Yequtiel b. Binyamin ha-Rofe Markup Gottfried Reeg
Place of copying NLI Catalog

Transcription

92_201r  2_201v  1

המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור לעדור יעדור. לחרוש אחריו יחרוש הכל כמנהג המדינה. כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש. כשם שחולקין ביין כך חולקין 20  בזמורות ובקנים. ושניהן מספקין את הקנים.

2

ב׳ המקבל שדה מחבירו והיא בית שלחין או בית האילן יבש המעיין ונקצץ האילן אינו מנכה לו מחכירו אם אמ׳ אמר לו השכר לי בית שלחין זו או שדה בית האילן זו יבש המעיין ונקצץ האילן מנכה לו מחכירו.

3

ג׳ המקבל שדה מחבירו אם משזכה בה הבירה שמין אותה כמה היא ראויה לעשות ונותנין לו שהוא כותב לו אם אוביר ולא 25  אעביד אישלם במיטבא.

4

ד׳ המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש אמ׳ אמר לו מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך חכורך אין שומעין לו שהוא או׳ אומר למחר את יוצא ממנה והיא מעלה לפניי עשבים.

5

ה׳ המקבל שדה מחבירו ולא עשת אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב להיטפל בה. אמ׳ אמר ר׳ רבי יהודה מה קיצבה כרי אלא אם יש בה כדי ניפלה.

6

ו׳ המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או 30  נשדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מחכירו ואם אינה מכת מדינה אינו מנכה לו מחכירו. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכירו.

7

ז׳ המקבל שדה מחבירו בעשרת כור חיטים לקת נותן לו מתוכה היו חיטיה יפות לא יאמר לו הרי אני לוקח מן השוק אלא נותן לו מתוכה.

8

ח׳ המקבל שדה מחבירו לזורעה שעורין לא יזרענה חיטין. חטין 35  יזרענה שעורין. ר׳ש׳ב׳ג׳ רבן שמעון בן גמליאל או׳ אומר אוסר קטנית לא יזרענה תבואה. תבואה יזרענה קטנית. ר׳ש׳ב׳ג׳ רבן שמעון בן גמליאל אוסר.

9

ט׳ המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן ואין לו קורת שקמה. קיבלה ממנו לשבע שנים שנה ראשונה זורעה פשתן ויש לו קורת שקמה.

10

י׳ המקבל שדה מחבירו שבע שנים בשבע מאות דינר אין השביעית מן המיניין. שבוע אחד בשבע מאות דינר השביעית מן המיניין. 2_202r 

11

י׳א׳ שכיר יום גובה כל הלילה ושכיר לילה גובה כל היום ושכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה. י׳ב׳ שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל הלילה יצא בלילה גובה כל היום הלילה וכל היום. 5 

12

י׳ג׳ אחד שכר האדם ואחד שכר הבהמה ואחד שכר הכלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו. המחהו אצל חנווני או אצל שולחני אינו עובר עליו. השכיר נשבע בזמנו ונוטל עיבר זמנו אינו נשבע ונוטל. ואם יש עדים שתבעו הרי זה נשבע ונוטל. י׳ד׳ גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין ? 10  פעולת שכיר אתך עד בוקר.

13

ט׳ו׳ המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין לא יכנס לביתו ויטול את משכונו שנ׳ שנאמר בחוץ תעמוד וגו׳ וגומר . היו לו שני כלים נוטל אחד ומניח ומחזיר אחד. מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום ואם מת אינו מחזיר ליורשיו. ר׳ש׳ב׳ג׳ רבן שמעון בן גמליאל או׳ אומר אף לעצמו אינו מחזיר אלא עד ל׳ שלשים יום ומל׳ ומשלשים יום ולהלן מוכרן בבית דין. י׳ו׳ אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנ׳ שנאמר 15  לא תחבול בגד אלמנה. החובל את הריחים עובר בלא תעשה וחייב משום שני כלים שנ׳ שנאמר לא יחבל ריחים ורכב. ולא ריחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש שנ׳ שנאמר כי נפש הוא חובל.

 

Notes

There are no notes available.