An Electronic Edition Mishnah Bava Batra, S07319
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Universiteit Leiden (Leiden) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Or. 4720 | Sheet | 38 × 29.5 cm |
| Hand | Italian | Written Column | 26 × 19 cm |
| Date | 1289 | Lines per column | 38 |
| Region | Italy | Characters/line | 61 |
| Format | codex | Characters/cm | 3.2 |
| Material | parchment | ||
| Extent | 674 leaves | Contributions: | |
| Columns | 1 | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee |
| Scribe | יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא; Yehiel b. Yequtiel b. Binyamin ha-Rofe | Markup | Gottfried Reeg |
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
Folio
1_279v Order P_S07319.2 Tractate P_S07319.2.631
עליו כשר. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר יאגדנו מלמעלה. ציני הר הברזל כשירות. כל לולב שיש בו שלשה
טפחים כדי לנענע בו כשר. 2 ב׳ הדס הגזול והיבש פסול שלאשירה ושלעיר
הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול ואם מיעטן כשר
5 ואין ממעטין ביום טוב. 3 ג׳ ערבה גזולה ויבישה פסולה שלאשירה
ושלעיר הנדחת פסולה נקטם ראשה נפרצו עליה והצפצפה פסולה. כמושה ושנשרו מקצת
עליה ושלבעל כשירה. 4 ד׳ ר׳ רבי ישמעאל או׳ אומר שלשה הדסים ושתי ערבות
לולב אחד ואתרוג אחד ואפי׳ ואפילו שנים קטומים ואחד שאינו קטום. ר׳ רבי טרפון או׳ אומר אפילו שלשתן
קטומין. ר׳ רבי עקיבה או׳ אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת.
10 5 ה׳ אתרוג הגזול והיבש פסול שלאשירה ושלעיר הנדחת פסול. שלערלה פסול
שלתרומה טמיאה פסול ושלטמיאה הורה לא יטול ואם נטל כשר. ושלדמאי בית שמי פוסלין. ובית
הלל מכשירין. ושלמעשר שיני בירוש׳ בירושלים לא יטול ואם נטל כשר. 6 ו׳ עלתה
חזזית על רובו ניטלה פיטמתו ניקב נקלף נסדק חסר כל שהוא פסול. עלתה חזזית על מיעוטו
ניטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר. אתרוג הכושי פסול. הירוק ככרתן ר׳ רבי מאיר מכשיר
15 ור׳ ורבי יהודה פוסל. 7 ז׳ שיעור אתרוג קטן ר׳ רבי מאיר או׳ אומר כאגוז ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר
כביצה. והגדול כדי שיאחוז את שניהם בידו אחת דברי ר׳ רבי יהודה. ר׳ רבי יוסי או׳ אומר אפי׳ אפילו אחד בשתי ידיו.
8 ח׳ אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי ר׳ רבי יהודה. ר׳ רבי מאיר או׳ אומר אפי׳ אפילו במשיחה
אמ׳ אמר ר׳ רבי מאיר מעשה באנשי ירוש׳ ירושלים שהיו אוגדין את הלולביהן בגימונות שלזהב. אמרו לו במינו היו אוגדין אותו 9 מלמטה ואיכן היו מ
מנענעין בהודו ליי׳ תחילה וסוף ואף באנא יי׳ הושיעה נא כדברי הלל. בית שמי אומ׳ אומרים אף
20 באנא יי׳ הצליחה נא. אמ׳ אמר ר׳ רבי עקיבה צופה הייתי ברבן גמליאל ובר׳ וברבי יהושע שכל העם מטרפין
בלולביהן והם לא ניענעו אלא באנא יי׳ הושִעה נא בלבד. ט׳ מי שבא
בדרך ולא היה בידו לולב כשיכנס לביתו יטול על שולחנו. אם לא נטל בשחרית יטול בין הערבים
שכל היום כשר ללולב. 10 י׳ מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו
עונה אחריהן מה שהן אומרין ותהא לו מאירה. אם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה׳.
25 11 י׳א׳ מקום שנהגו לכפול לפשוט יפשוט לברך אחריו יברך הכל כמנהג
המדינה. הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה שאינו רשאי ליקחו בשביעית.
12 י׳ב׳ בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד. משחרב בית
המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא הלולב ניטל במדינה שבעה זיכר למקדש. ושיהא יום הנף
כולו אסור. 13 י׳ג׳ יום טוב הראשון שלחג שחל להיות בשבת כל העם
30 מוליכין את לולביהן לבית הכנסת. למחרת משכימין ובאין כל כל אחד ואחד מכיר את שלו ונוטל מפני שאמרו אין אדם
יוצא ידי חובתו בלולבו שלחבירו ביום טוב הראשון שלחג. ושאר כל ימות החג אדם יוצא ידי
חובתו בלולבו שלחבירו. 14 י׳ד׳ ר׳ רבי יוסי או׳ אומר יום טוב הראשון שלחג שחל
להיות בשבת שכח והוציא את הלולב לרשות הרבים פטור מפני שהוציאו ברשות. 15מקבלת אשה
מיד בנה ומיד בעלה ומחזרת למים בשבת. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר בשבת מחזירין וביום טוב מוסיפין ו
35 ובמועד מחליפין. כל קטן שיש בו דעת לנענע חייב בלולב.
סליק פירקא. [ ]4
עליו כשר. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר יאגדנו מלמעלה. ציני הר הברזל כשירות. כל לולב שיש בו שלשה
טפחים כדי לנענע בו כשר. 2 ב׳ הדס הגזול והיבש פסול שלאשירה ושלעיר
הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול ואם מיעטן כשר
5 ואין ממעטין ביום טוב. 3 ג׳ ערבה גזולה ויבישה פסולה שלאשירה
ושלעיר הנדחת פסולה נקטם ראשה נפרצו עליה והצפצפה פסולה. כמושה ושנשרו מקצת
עליה ושלבעל כשירה. 4 ד׳ ר׳ רבי ישמעאל או׳ אומר שלשה הדסים ושתי ערבות
לולב אחד ואתרוג אחד ואפי׳ ואפילו שנים קטומים ואחד שאינו קטום. ר׳ רבי טרפון או׳ אומר אפילו שלשתן
קטומין. ר׳ רבי עקיבה או׳ אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת.
10 5 ה׳ אתרוג הגזול והיבש פסול שלאשירה ושלעיר הנדחת פסול. שלערלה פסול
שלתרומה טמיאה פסול ושלטמיאה הורה לא יטול ואם נטל כשר. ושלדמאי בית שמי פוסלין. ובית
הלל מכשירין. ושלמעשר שיני בירוש׳ בירושלים לא יטול ואם נטל כשר. 6 ו׳ עלתה
חזזית על רובו ניטלה פיטמתו ניקב נקלף נסדק חסר כל שהוא פסול. עלתה חזזית על מיעוטו
ניטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר. אתרוג הכושי פסול. הירוק ככרתן ר׳ רבי מאיר מכשיר
15 ור׳ ורבי יהודה פוסל. 7 ז׳ שיעור אתרוג קטן ר׳ רבי מאיר או׳ אומר כאגוז ר׳ רבי יהודה אומ׳ אומר
כביצה. והגדול כדי שיאחוז את שניהם בידו אחת דברי ר׳ רבי יהודה. ר׳ רבי יוסי או׳ אומר אפי׳ אפילו אחד בשתי ידיו.
8 ח׳ אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי ר׳ רבי יהודה. ר׳ רבי מאיר או׳ אומר אפי׳ אפילו במשיחה
אמ׳ אמר ר׳ רבי מאיר מעשה באנשי ירוש׳ ירושלים שהיו אוגדין את הלולביהן בגימונות שלזהב. אמרו לו במינו היו אוגדין אותו 9 מלמטה ואיכן היו מ
מנענעין בהודו ליי׳ תחילה וסוף ואף באנא יי׳ הושיעה נא כדברי הלל. בית שמי אומ׳ אומרים אף
20 באנא יי׳ הצליחה נא. אמ׳ אמר ר׳ רבי עקיבה צופה הייתי ברבן גמליאל ובר׳ וברבי יהושע שכל העם מטרפין
בלולביהן והם לא ניענעו אלא באנא יי׳ הושִעה נא בלבד. ט׳ מי שבא
בדרך ולא היה בידו לולב כשיכנס לביתו יטול על שולחנו. אם לא נטל בשחרית יטול בין הערבים
שכל היום כשר ללולב. 10 י׳ מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו
עונה אחריהן מה שהן אומרין ותהא לו מאירה. אם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה׳.
25 11 י׳א׳ מקום שנהגו לכפול לפשוט יפשוט לברך אחריו יברך הכל כמנהג
המדינה. הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה שאינו רשאי ליקחו בשביעית.
12 י׳ב׳ בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד. משחרב בית
המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא הלולב ניטל במדינה שבעה זיכר למקדש. ושיהא יום הנף
כולו אסור. 13 י׳ג׳ יום טוב הראשון שלחג שחל להיות בשבת כל העם
30 מוליכין את לולביהן לבית הכנסת. למחרת משכימין ובאין כל כל אחד ואחד מכיר את שלו ונוטל מפני שאמרו אין אדם
יוצא ידי חובתו בלולבו שלחבירו ביום טוב הראשון שלחג. ושאר כל ימות החג אדם יוצא ידי
חובתו בלולבו שלחבירו. 14 י׳ד׳ ר׳ רבי יוסי או׳ אומר יום טוב הראשון שלחג שחל
להיות בשבת שכח והוציא את הלולב לרשות הרבים פטור מפני שהוציאו ברשות. 15מקבלת אשה
מיד בנה ומיד בעלה ומחזרת למים בשבת. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר בשבת מחזירין וביום טוב מוסיפין ו
35 ובמועד מחליפין. כל קטן שיש בו דעת לנענע חייב בלולב.
סליק פירקא. [ ]4
Notes
There are no notes available.