An Electronic Edition Mishnah Bava Batra, S07319
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Universiteit Leiden (Leiden) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Or. 4720 | Sheet | 38 × 29.5 cm |
| Hand | Italian | Written Column | 26 × 19 cm |
| Date | 1289 | Lines per column | 38 |
| Region | Italy | Characters/line | 61 |
| Format | codex | Characters/cm | 3.2 |
| Material | parchment | ||
| Extent | 674 leaves | Contributions: | |
| Columns | 1 | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee |
| Scribe | יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא; Yehiel b. Yequtiel b. Binyamin ha-Rofe | Markup | Gottfried Reeg |
| Place of copying | NLI Catalog |
Transcription
Folio
2_233r Order P_S07319.4 Tractate P_S07319.4.461
אל מחוץ למחנה. ואחד עומד על פתח בית דין והסודרין בידו והסוס רחוק ממנו כדי
שיהא רואהו. אמ׳ אמר אחד יש לי ללמד עליו זכות הלה מניף בסודרין והסוס רץ ומעמידו
אפי׳ אפילו הוא אמ׳ אמר יש לי ללמד על עצמי זכות מחזירין אותו אפי׳ אפילו ארבעה וחמשה פעמים
5 ובלבד שיהא ממש בדבריו. ב׳ אם מצאו לו זכות פטרוהו
ואם לאו יוצא ליסקל. והכרוז יוצא לפניו איש פל׳ פלוני בן פל׳ פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה
פלנית. ופל׳ ופלוני ופל׳ ופלוני עדיו. וכל מי שהוא יודע לו זכות יבוא וילמד. 2 ג׳ רחוק
מבית הסקילה עשר אמות אומ׳ אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין שכל המתודה
יש לו חלק לעולם הבא שכן מצינו בעכן שאמ׳ שאמר לו יהושע בני שים נא כבוד ליי׳ אלהי יש׳ ישראל
10 ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני. ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה
אנכי חטאתי ליי׳ אלהי יש׳ ישראל וכזאת וכזאת עשיתי. ומניין שנתכפר לו וידויו שנ׳ שנאמר ויאמ׳ ויאמר יהושע
מה עכרתנו יעכרך יי׳ היום הזה. היום הזה אתה עכור ואין אתה עכור לעתיד לבוא.
ד׳ ואם אינו יודע להתודות אומרין לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עוו
עוונותיי. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אם יודע הוא שהוא מוזמם יאמר תהא מיתתי כפרה על כל עוונותיי
15 חוץ מן העון הזה. אמרו לו אם כן יהו כל אדם אומ׳ אומר כן כדי לנקות את עצמו.
3 ה׳ רחוק מבית הסקילה ארבע אמות היו מפשיטין את בגדיו. האיש מכסין
אותו מלפניו. והאשה מלפניה ומאחריה דברי ר׳ רבי יהודה וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים האיש נסקל ערום ואין
האשה נסקלת ערומה. 4 ו׳ בית הסקילה היה גבוה שתי קומות ואחד
מן העדים דוחפו על מתניו. נהפך על לבו הופכו על מתניו ואם מת יצא. ואם לאו נוטל א
20 את האבן ונותנה על לבו ואם מת בה יצא. ואם לאו העד השיני נוטל את האבן ונותנה על
לבו אם מת בה יצא ואם לאו רגימתו בכל יש׳ ישראל שנ׳ שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד
כל העם באחרונה וגו׳ וגומר . ז׳ כל הנסקלין נתלין דברי ר׳ רבי ליעזר וחכמ׳ וחכמים
אומ׳ אומרים אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע׳ז׳ עבודה זרה . האיש תולין אותו פניו כלפי העם והאשה פניה
כלפי העץ דברי ר׳ רבי ליעזר. וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים האיש נתלה ואין האשה נתלית. ח׳
25 אמ׳ אמר ר׳ רבי אליעזר מעשה בשמעון בן שטח שתלה נשים באשקלון. אמרו לו שמונים נשים
תלה ואין דנין שנים ביום אחד. ט׳ כיצד תולין אותו משקעין
את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה ומקיף שתי ידיו זו לזו ותולה אותו. ר׳ רבי יוסי או׳ אומר קורה
מטה על הכותל ותולה בה כדרך שהטבחין עושין תולין ומתירין אותו מיד ואם לן עוברין
בלא תעשה שנ׳ שנאמר לא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי
30 כלומר מפני מה זה תלוי מפני שקילל את השם נמצא שם שמים מתחלל.
5 י׳ אמ׳ אמר ר׳ רבי מאיר בזמן שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת קלני מרא
מראשי קלני מזרועי אם כך אמ׳ אמר הכתוב מצטער אני על דמן שלרשעים קל וחומר על
דמן שלצדיקים שנשפך. י׳א׳ ולא זו בלבד אלא כל המלין את מתו
עובר בלא תעשה. הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אינו עובר עליו בלא תעשה. ולא
35 היו קוברין אותן בקברות אבותיהן. אלא שני קברות היו מותקנין לבית דין אחד לנסקלין
ולנשרפין. ואחד לנהרגין ולנחנקין. 6 י׳ב׳ נתאכל הבשר היו מלקטין
את העצמות וקוברין אותן במקום והקרובין באין ושואלין את שלום העדים ואת שלום
הדיינין כלומ׳ כלומר דעו שאין בליבינו עליכם שדין אמת דנתם ולא היו מתאבלין אלא אונכין
שאין אנינה אלא בלב.
אל מחוץ למחנה. ואחד עומד על פתח בית דין והסודרין בידו והסוס רחוק ממנו כדי
שיהא רואהו. אמ׳ אמר אחד יש לי ללמד עליו זכות הלה מניף בסודרין והסוס רץ ומעמידו
אפי׳ אפילו הוא אמ׳ אמר יש לי ללמד על עצמי זכות מחזירין אותו אפי׳ אפילו ארבעה וחמשה פעמים
5 ובלבד שיהא ממש בדבריו. ב׳ אם מצאו לו זכות פטרוהו
ואם לאו יוצא ליסקל. והכרוז יוצא לפניו איש פל׳ פלוני בן פל׳ פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה
פלנית. ופל׳ ופלוני ופל׳ ופלוני עדיו. וכל מי שהוא יודע לו זכות יבוא וילמד. 2 ג׳ רחוק
מבית הסקילה עשר אמות אומ׳ אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין שכל המתודה
יש לו חלק לעולם הבא שכן מצינו בעכן שאמ׳ שאמר לו יהושע בני שים נא כבוד ליי׳ אלהי יש׳ ישראל
10 ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני. ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה
אנכי חטאתי ליי׳ אלהי יש׳ ישראל וכזאת וכזאת עשיתי. ומניין שנתכפר לו וידויו שנ׳ שנאמר ויאמ׳ ויאמר יהושע
מה עכרתנו יעכרך יי׳ היום הזה. היום הזה אתה עכור ואין אתה עכור לעתיד לבוא.
ד׳ ואם אינו יודע להתודות אומרין לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עוו
עוונותיי. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אם יודע הוא שהוא מוזמם יאמר תהא מיתתי כפרה על כל עוונותיי
15 חוץ מן העון הזה. אמרו לו אם כן יהו כל אדם אומ׳ אומר כן כדי לנקות את עצמו.
3 ה׳ רחוק מבית הסקילה ארבע אמות היו מפשיטין את בגדיו. האיש מכסין
אותו מלפניו. והאשה מלפניה ומאחריה דברי ר׳ רבי יהודה וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים האיש נסקל ערום ואין
האשה נסקלת ערומה. 4 ו׳ בית הסקילה היה גבוה שתי קומות ואחד
מן העדים דוחפו על מתניו. נהפך על לבו הופכו על מתניו ואם מת יצא. ואם לאו נוטל א
20 את האבן ונותנה על לבו ואם מת בה יצא. ואם לאו העד השיני נוטל את האבן ונותנה על
לבו אם מת בה יצא ואם לאו רגימתו בכל יש׳ ישראל שנ׳ שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד
כל העם באחרונה וגו׳ וגומר . ז׳ כל הנסקלין נתלין דברי ר׳ רבי ליעזר וחכמ׳ וחכמים
אומ׳ אומרים אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע׳ז׳ עבודה זרה . האיש תולין אותו פניו כלפי העם והאשה פניה
כלפי העץ דברי ר׳ רבי ליעזר. וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים האיש נתלה ואין האשה נתלית. ח׳
25 אמ׳ אמר ר׳ רבי אליעזר מעשה בשמעון בן שטח שתלה נשים באשקלון. אמרו לו שמונים נשים
תלה ואין דנין שנים ביום אחד. ט׳ כיצד תולין אותו משקעין
את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה ומקיף שתי ידיו זו לזו ותולה אותו. ר׳ רבי יוסי או׳ אומר קורה
מטה על הכותל ותולה בה כדרך שהטבחין עושין תולין ומתירין אותו מיד ואם לן עוברין
בלא תעשה שנ׳ שנאמר לא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי
30 כלומר מפני מה זה תלוי מפני שקילל את השם נמצא שם שמים מתחלל.
5 י׳ אמ׳ אמר ר׳ רבי מאיר בזמן שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת קלני מרא
מראשי קלני מזרועי אם כך אמ׳ אמר הכתוב מצטער אני על דמן שלרשעים קל וחומר על
דמן שלצדיקים שנשפך. י׳א׳ ולא זו בלבד אלא כל המלין את מתו
עובר בלא תעשה. הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אינו עובר עליו בלא תעשה. ולא
35 היו קוברין אותן בקברות אבותיהן. אלא שני קברות היו מותקנין לבית דין אחד לנסקלין
ולנשרפין. ואחד לנהרגין ולנחנקין. 6 י׳ב׳ נתאכל הבשר היו מלקטין
את העצמות וקוברין אותן במקום והקרובין באין ושואלין את שלום העדים ואת שלום
הדיינין כלומ׳ כלומר דעו שאין בליבינו עליכם שדין אמת דנתם ולא היו מתאבלין אלא אונכין
שאין אנינה אלא בלב.
Notes
There are no notes available.