An Electronic Edition Mishnah Bava Batra, S07319

32_224r  2_226v  1

דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד. ושניהן בוררין להן עוד אחר דברי ר׳ רבי מאיר. וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים שני הדיינים בוררין להן עוד אחר. ב׳ זה פוסל דיינו שלזה וזה פוסל דיינו שלזה דברי ר׳ רבי מאיר. וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים אימתי בזמן 10  שהוא מביא עליהן ראייה שהן קרובים או פסולין. אבל אם היו כשירים או מומחין מפי בית דין אינו יכול לפוסלן. ג׳ זה פוסל עדיו שלזה וזה פוסל עדיו שלזה דברי ר׳ רבי מאיר. וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים אימתי בזמן שהוא מביא עליהן ראייה שהן קרובין או פסולין. אבל אם היו כשירין אינו יכול לפוסלן.

2

ד׳ אמ׳ אמר לו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר ר׳ רבי מאיר או׳ אומר יכול לחזור בו 15  וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים אינו יכול לחזור בו. ה׳ היה חייב לחבירו שבועה ואמ׳ ואמר לו דור לי בחיי ראשך ר׳ רבי מאיר או׳ אומר יכול הוא לחזור בו. וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים אינו יכול לחזור בו.

3

ו׳ אילו הן הפסולין המשחק בקוביא והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית. ועבדים. אמ׳ אמר ר׳ רבי שמעון מתחילה לא היו קורין אותן אלא אוספי שביעית משרבו האנסין חזרו לקרותן סוחרי שביעית. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אימתי בזמן שאין לו אומנות 20  אלא היא אבל אם יש לו אומנות שלא היא הרי זה כשר.

4

ז׳ ואילו הן הקרובים אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו וחמיו ואגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו. אמ׳ אמר ר׳ רבי יוסי זו משנת ר׳ רבי עקיבה. אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באותה שעה. היה קרוב ונתרחק כשר. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אפי׳ אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב.

5

ח׳ האוהב 25  והשונא. אי זהו האוהב זה שושבינו. והשונא כל שלא דיבר עמו שלשת ימים באיבה. אמרו לו לא נחשדו יש׳ ישראל על כך.

6

ט׳ כיצד בודקין את העדים היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן ומוציאין אותן לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומ׳ ואומרים לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמ׳ אמר הוא אמ׳ אמר לי שאני חייב לו. איש פל׳ פלוני אמ׳ אמר לי שהוא חייב לו לא אמ׳ אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז. י׳ 30  היו מכניסין את השיני ובודקין אותו נמצאו דבריהן מכוונין נושאין ונותנין בדבר שנים אומ׳ אומרים זכאי ואחד או׳ אומר חייב זכאי. שנים אומ׳ אומרים חייב ואחד או׳ אומר זכאי חייב. אחד או׳ אומר זכאי ואחד או׳ אומר חייב. ואחד או׳ אומר איני יודע יוסיפו הדיינין. ואפי׳ ואפילו שנים מזכין או מחייבין ואחד או׳ אומר איני יודע יוסיפו הדיינין.

7

י׳א׳ גמרו את הדבר היו מכניסין אותן גדול שבדיינין או׳ אומר איש פל׳ פלוני אתה זכאי איש פל׳ פלוני אתה חייב. ומניין כשיצא לא יאמר 35  אני הוא המזכה וחביריי מחייבין ומה אעשה ורבו עלי על זה נאמ׳ נאמר הולך רכיל מגלה סוד.

8

י׳ב׳ כל זמן שהוא מביא ראייה סותר את הדין. אמרו לו כל ראיות שיש לך הבא מיכן ועד שלשים יום הביא בתוך שלשים יום סותר. לאחר שלשים יום אינו סותר. אמ׳ אמר ר׳ש׳ב׳ג׳ רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה לא מצא בתוך שלשים ומצא לאחר שלשים. אמרו לו הבא עדים אמ׳ אמר אין לי עדים. הבא ראייה אמ׳ אמר אין לי ראייה. ולאחר זמן מצא עדים ומצא 2_227r  ראייה הרי זו אינה כלום. י׳ג׳ אמ׳ אמר ר׳ש׳ב׳ג׳ רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה לא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים ולא היה יודע שיש לו ראייה ומצא ראייה. אמרו לו הבא עדים. אמ׳ אמר אין לי עדים. הבא ראייה ואמ׳ ואמר אין לי ראייה. ראה שהוא מתחייב ואמ׳ ואמר קרבו איש פל׳ פלוני ופל׳ ופלוני והעידוני 5  או שהוציא ראייה מתוך אפונדתו הרי זו אינה כלום.