An Electronic Edition Mishnah Bava Batra, S07319

The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Universiteit Leiden (Leiden) Dimensions:
Id no. Or. 4720 Sheet 38 × 29.5 cm
Hand Italian Written Column 26 × 19 cm
Date 1289 Lines per column 38
Region Italy Characters/line 61
Format codex Characters/cm 3.2
Material parchment
Extent 674 leaves Contributions:
Columns 1 Transcription Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee
Scribe יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא; Yehiel b. Yequtiel b. Binyamin ha-Rofe Markup Gottfried Reeg
Place of copying NLI Catalog

Transcription

42_193v  2_194v  1

הכסף קונה את הזהב והזהב אינו קונה את הכסף הנחושת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחושת. מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון. המיטלטלין קונין את המטבע 15  והמטבע אינו קונה את המיטלטלין. זה הכלל כל המיטלטלין קונין זה את זה.

2

ב׳ כיצד משך ממנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור נתן לו מעות ולא משך לו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדברו. ר׳ רבי שמעון או׳ אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה.

3

ג׳ ההונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח. 20  עד אימתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו. הורה ר׳ רבי טרפון בלוד ההונייה שמונת כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד. אמ׳ אמר להן מותר להחזיר כל היום. אמרו יניח לנו ר׳ רבי טרפון את מקומינו וחזרו לדברי חכמ׳ חכמים .

4

אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם הונייה. כשם שהונייה להדיוט כך הונייה לתגר. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אין לתגר הונייה מי שהוטל עליו ידו על העליונה שהוא או׳ אומר לו תן לי את מעותיי או תן לי מה שהוניתני. 25 

5

ד׳ וכמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה הונייה ר׳ רבי מאיר או׳ אומר ארבעה איסרות מאיסר לדינר. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר ארבעה פונדיונות מפונדיון לדינר. ר׳ רבי שמעון או׳ אומר שמונה פונדיונות משני פונדיונין לדינר.

6

ה׳ עד אימתי מותר להחזיר בכרכין עד כדי שיראה לשולחני ובכפרין עד ערבי שבתות אם היה מכירה אפי׳ אפילו לאחר שנים עשר חודש מקבלה ממנו ואין לו עליו אלא תרעומת. ונותנה למעשר שיני 30  ואינו חושש שאינה אלא נפש רעה.

7

ו׳ ההונייה ארבעה כסף והטענה שתי כסף וההודייה שוה פרוטה. חמש פרוטות הן. ההודייה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה. הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש מעל. המוצא שוה פרוטה חייב להכריז. הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי.

8

ז׳ חמשה חומשין הן האוכל תרומה ותרומת מעשר 35  ותרומת מעשר שלדמאי החלה וביכורין מוסיף חומש הפודה נטע רבעי ומעשר שיני שלו מוסיף חומש. הפודה הקדישו מוסיף חומש והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מ מוסיף חומש והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו מוסיף חומש.

9

ח׳ ואילו דברים שאין להן הונייה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדישות אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה. שומר חנם אינו 2_195r  נשבע ונושא שכר אינו משלם. ר׳ רבי שמעון או׳ אומר קדשים שהוא חייב באחריותן יש להן הונייה ושאינו חייב באחריותן אין להן הונייה. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אף ספר תורה ובהמה ומרגלית אין להן הונייה. אמרו לו לא אמרו אלא את אילו.

10

ט׳ כשם 5  שהונייה במקח ובממכר כך הונייה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח. אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מה היו מעשי אבותיך שנ׳ שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים.

11

י׳ אין מערבין פירות בפירות אפי׳ אפילו חדשים בחדשים ואין צורך לומ׳ לומר חדשים בישנים. באמת ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא 10  משביחו. אין מערבין שמרי יין ביין. אבל נותן לו את שמריו. מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא אם כן הודיעו. ולא לתגר א׳ע׳פ׳ אף על פי שהוא מודיעו שאינו אלא לרמות בו. מקום שנהגו להטיל מים יטילו.

12

י׳א׳ התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת. מחמש גיתות ונותן לתוך פיטם אחד ובלבד שלא יתכוין לערב. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבוא 15  אצלו. וחכמ׳ וחכמים מתירין. ולא יפחות את השער. וחכמ׳ וחכמים אומ׳ אומרים זכור לטוב. לא יבור את הגריסין כדברי אבא שאול וחכמ׳ וחכמים מתירין. ומודין שלא יבור על פי המגורה שאינו אלא כגונב את העין. אין מפרקסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים.

 

Notes

There are no notes available.